מכתב הפיוס ההיסטורי: המחלוקות שעדיין איתנו • סיקור מיוחד

המכתב ההיסטורי של גדולי ישראל שפורסם השבוע מעל גבי היומונים ועורר מחלוקות סביב החתימות והסדר, הביא עמו בשורה מרגשת, הנה גדולי ישראל קוראים להתפייס זה עם זה, חסידים ואנשי מעשה אף הביעו סיפוק כי הנה יסתיימו כל המחלוקות בפרט בעת הזאת שנגיף הקורונה גבה קורבנות רבים מבני הציבור החרדי. 

במכתב כתבו גדולי ישראל "על כן יראה כל אחד להתחזק בענייני בין אדם לחברו, ולהשכין שלום בין איש לרעהו. מי שיש לו דין ודברים וריב עם חברו, יראה חובה להשכין שלום ואחווה ביניהם, וגם כשיודע שהוא הצודק, יש לו לפעול כך".

'בחדרי חרדים' יצא לאחר פרסום המכתב לבדוק בארכיון היכן עדיין ישנם מחלוקות בציבור החרדי ובפרק הראשון הוא מציג את הציבור החסידי. 

סאטמר  מהר"א – סאטמר מהרי"י

חסידות סאטמר יודעת עדיין את אחד המאבקים הקשים והעיקשים בתולדות עולם החסידות, שגרם לפילוגה של הממלכה החסידית הגדולה בעולם לשתי חצרות נפרדות. מאז שנת תשנ"ט, כשהאדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) - אז אב"ד סאטמר בירושלים - נקרא אל מעוז החסידות בוויליאמסבורג שבניו יורק לכהן כאב"ד סאטמר, הנחשב למשרה הרבנית הבכירה והמשפיעה ביותר אחרי האדמו"ר החלו המאבקים והרוחות בסאטמר החלו לסעור כפי שלא סערו מעולם.

חסידי האח הבכור, האדמו"ר מהר"א מסאטמר (המכונים בז'רגון הסאטמרי והחסידי 'אהרוינים') וחסידי האח השני נראים המהרי"י (המכונים 'זלוינים', או 'זאליס') בין החצרות מאבק משפטי על נכסים וכספים.

אולם לפני כחודש וחצי, בחול המועד פסח האחרון נרשמה היסטוריה, כאשר האחים האדמו"רים שוחחו ביניהם טלפונית אחרי למעלה מעשרים שנה, זאת בצל נגיף הקורונה שדבק באחיהם הרה"צ רבי ליפא טייטלבוים אב"ד זענטא וברבנית הצדקנית מרת סאשה טייטלבוים, אשת האדמו"ר מהר"א. האדמו"רים התעניינו בשלום קרוביהם החולים ואיחלו רפואה שלימה. יצוין כי בין החצרות - החסידים עצמם משתדכים זה עם זה. 

האדמו"רים מסאטמר. צילום: פלאש 90

בעלזא והעדה החרדית

מאז שנת תש"מ, שנה לאחר הסתלקות הרבי בעל ה'ויואל משה' מסאטמר, אז החל האדמו"ר מבעלזא להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלזא מהעדה החרדית ופתיחת בד"ץ מחזיקי הדת. 

עד היום אין קשר בין העדה החרדית לבעלזא, למעט הפיוס עם חצר מהר"א מסאטמר וכן העובדה כי אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק הפוקד את חצר חסידות בעלזא תדיר. כן יש קשר בנושאים מיוחדים וחשאיים עם גורמים שונים בחצר מהרי"י מסאטמאר, תולדות אהרן ודושינסקיא ועוד.

צאנז - צאנז קלויזנבורג

במהלך החורף האחרון נרשמה אחדות מרעישה בעולם החסידות כאשר האחים האדמו"רים מצאנז וצאנז קלויזנבורג נפגשו לפגישה היסטורית בבית החולים לעניקס במנהטן. 

היה זה מאורע היסטורי שהגיע אחרי עשרים שנה שהאחים היריבים לא נפגשו. הם נפגשו ושהו יחדיו כשהם בארבע עיניים ובנוכחות אמם הרבנית.

הפגישה יצאה לפועל ביוזמת אמם הרבנית הישישה חיה נחמה הלברשטאם ע"ה, שנפטרה בערב פסח, הרבנית אשת הרבי ה'שפע חיים' מצאנז מקלויזבורג זצ"ל, הייתה מאושפזת במקום. 

האמא הגדולה הביעה את רצונה ששני בניה ייפגשו, ואכן הפגישה ההיסטורית נערכה בנוכחות האמא ללא גבאים.  בינתיים לא הופשר הקרח בין החצרות למעט הפגישה שהתקיימה והוראת הרבי מצאנז קלויזנבורג הבוקר להעתיר בתפילה לרפואת אחיו האדמו"ר מצאנז. 

האחים האדמו"רים מצאנז וצאנז קלויזנבורג

באבוב ובאבוב - 45

אחת המחלוקות המפורסמות בעולם החסידות, היא בין חצר באבוב לחצר באבוב – 45, שלאחר פסק בית דין הוסיפו לשמם את צמד המספרים 45.

האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זיע"א, שכיהן באדמו"רות שישים שנה - נפטר בראש חודש אב תש"ס והותיר אחריו שני בנים: האחד הוא האדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זצ"ל, שמונה לאדמו"ר ולאחר הסתלקותו בי"ב אדר תשס"ה, התפצלה החסידות הגדולה והמפוארת לשניים, אחיו, האדמו"ר הנוכחי, שהיה 'רב הצעיר' התמנה לאדמו"ר בבית המדרש המרכזי של אביו המהר"ש ברחוב ה-48 בבורו פארק, ואילו אחיינו, חתנו של האדמו"ר מהרנ"צ זצ"ל, האדמו"ר מהרמ"ד אונגר, פתח חסידות נפרדת ברחוב ה-45 בבורו פארק.

מאז פסק הדין שניתן על ידי בית הדין כפשרה, הרוחות אמנם נרגעו, אך עדיין יחסי איבה שוררים בין החסידים.

קרלין - ופינסק קרלין 

היסטוריה ארוכה שמתחילה עוד בשנת תרפ"ב וגם בשנת תשמ"ז, אז נפטר האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב והשאיר אחריו שבעה בנים.

בין החצרות לא נרשם עדיין פיוס, אם כי האדמו"רים נפגשו במפתיע במהלך ניחום אבלים בבית שמש. 

סלונים - וסלאנים: 

איבה חזקה שוררת בין חצר חסידות סלונים לחסידות סלאנים, או בז'רגון החסידי "שווארצער'ס". בתרגום לעברית - שחורים שהם חסידי סלאנים, ו"וייסערס" - לבנים, חסידי סלונים.

כיום המצב ברגיעה יחסית, ישנם חסידים משתי החצרות שיש ביניהם קשר האחד עם השני. גורמים שונים ניסו להשכין שלום, אך היה מי שהתבטא שזה כמו אור וחושך, ושתי החסידויות ימשיכו בנפרד, חסידות סלאנים כמעט ולא מוזכרת ביומונים 'המודיע' ו'המבשר'.

סערט ויז'ניץ - קוסוב ויז'ניץ

חסידות סערט ויז'ניץ שהתהדרה עשרות בשנים באחדות מופלאה, נקלעה לסכסוך מר, בין האדמו"ר הבן היחיד שירש את כס האדמו"רות ברמת ויז'ניץ בחיפה, אחר פטירת אביו האדמו"ר בעל ה'חכמת אליעזר' זצ"ל, לבין שני גיסיו האדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ המנהיג את חצרו בבית שמש והרה"צ רבי אהרן טוביה שפיטץ, שכיהן עד לפני כמה שנים כאב"ד סערט ויז'ניץ בארה"ב.

הגיסים מקוסוב ויז'ניץ בקשרים הדוקים ביניהם ומרבים להשתתף בשמחות אחד של השני, לעומת הגיס האדמו"ר, נעדר מהשמחות ומהאירועים המשפחתיים. כל ניסיונות הפיוס עד כה עלו בתוהו.

ביאלא, ושאר חצרות ביאלא

הרבי הקדוש בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זצ"ל הותיר אחריו ארבעה בנים, הבכור הרבי מביאלא פשיסחא זצ"ל, הרבי מביאלא רמת אהרן זצ"ל, הרבי מביאלא בני ברק זצ"ל והרביעי הרבי הנוכחי המכונה ברחוב הרבי מביאלא מלוגאנו על שם שהתגורר בעבר שם וכיום מחלק את זמנו בין צפת לירושלים.

לאחר השבעה, אף אחד מהבנים לא קיבל על עצמו את עול ההנהגה, מלבד הבן הרביעי - האדמו"ר הנוכחי, שכל החסידות הלכה עמו ביחד.

עד היום ביומונים 'המודיע' ו'המבשר', אין אזכור לאף חצר ביאלא, מלבד החצר המרכזית של הרבי, המשמש כחבר מועצת גדולי התורה.

האחים מקרעטשניף ירושלים - קרעטשניף סיגעט: 

אין חסיד שלא מכיר את האחים ר' ניסן ור' זיידל האחים מקרעטשניף מיד עם הסתלקותו של אביהם האדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל מי שכונה ר' הרשל'ה בט"ז אייר תשס"ו, כבר נרשם הסכסוך שעדיין בעיצומו ברקע מאבקי ירושה על בניינים ומוסדות. 

האחים האדמו"רים מזוועהיל

בי"ב טבת תש"ע לאחר פטירת האדמו"ר בעל ה'אור אברהם' מזוועהיל זצ"ל במסע הלוויה הכתירו בשם המשפחה ובשם ראשי החסידות את הבן השני רבי שלמה לממשיך השושלת כל האחים והאחיות קיבלו את הכתרתו ועד היום כולם חיים בשלום עם הרבי.

הבן הגדול רבי גדליה משה פתח חצר לבד והוסיף את לחסידות את השם "קהילת" זוועהיל  הכוללים ישיבה קטנה וגדולה הרבי ר' גדליה משה לא מוזכר ביומונים 'המודיע' ו'המבשר' אך שמו נקרא בפי כל זוועהיל ומאז ועד היום האחים לא מדברים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!