את המנגינה הזאת / טור אישי

כמו ברקס פתאומי, בלמה תקופת הקורונה את כל השגרה אליה היה העולם כולו מורגל. מוסדות החינוך והלמידה השונים ספגו פגיעה קיצונית במיוחד כאשר הם, ללא הבדל גזע דת וגיל, נסגרו לשבועות ארוכים, תוך שהם מחפשים אלטרנטיבות להצלת המצב.

האופטימיים שביננו אמנם כבר מזהים את האור בקצה המנהרה, אבל חשוב לזכור שגם אם הם צודקים והשגרה המדוללת אליה נחזור תחזיק מעמד ללא סגר נוסף, קשה להמעיט בנזק ששבועות אלו יצרו.

בראש ובראשונה מדובר על הפער הלימודי שנוצר. עם כל הכבוד ללמידה מרחוק על צורותיה השונות, אינה דומה ראיה בזום לנוכחות בכתה, ועל אחת כמה וכמה שאינה דומה שמיעה קווית לראיה.  בהכללה ניתן לומר שהלמידה מרחוק נועדה יותר לספק תעסוקה כלשהי לתלמידים ופחות להקנות להם את החומר הנדרש. אבל הנזק הזה יחלוף בסופו של דבר, ככל הנראה על ידי השלמת החוסרים בתקופה שלאחר החזרה ללימודים.

נזק נוסף שגם עליו צריך לתת את הדעת, נוגע לעצם השהות הממושכת בבתים ללא מסגרות חינוכיות ו/או לימודיות. עם כל הרצון הטוב וההבנה שמדובר בסיטואציה חריגה, אי אפשר לבטל את המשקעים והמטענים הרבים שתקופה זו עלולה להותיר אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

בתקופות כאלה עומד למבחן העולם הפנימי של האדם. ככל שלאדם עולם פנימי עמוק ומפותח יותר, כך היכולת של נסיבות חיצוניות להשפיע עליו ולפגוע בו – מצטמצמת.

מוזיקה כדוגמא. אמנים ויוצרים, אפילו כאלה שהם "חובבים" בלבד, עושים שימוש בנגינה על מנת להתחבר לעולם הפנימי שלהם, תוך ניצול הזמן והנסיבות ללמידה נוספת והתמקצעות.

בקונסרבטוריון החרדי רון שולמית (גילוי נאות: אני מנהל אותו) עמדנו לכל אורך התקופה בקשר רציף עם התלמידות שלנו על מנת לספק להם מענה ותמיכה מקצועית גם מרחוק. בכל השיחות והאינטרקציות שהיו לנו עם התלמידות, היה מוטיב אחד שחזר על עצמו: הכרה בערכה של המוזיקה ככזו שהופכת את ההתמודדות עם האתגר שנכפה על כולנו – לקלה ואפילו בונה ומעצימה.

בנות רבות תיארו את המפגש הקבוע שלהן עם המוזיקה ככזה שמסייע להן לחוש "בבית הפנימי" שלהן, גם כשהבית במובנו הפשוט המה אדם. אחרות הוספיו שדווקא הנסיבות שנוצרו סייעו להן לגלות מימדי למידה ויצירה חדשים שהן לא ידעו על קיומן.

ככל שהדברים נוגעים לגילאים מוקדמים יותר, ההורים מתארים את המפגש היומי של ילדיהם עם המוזיקה ככזה שמרגיע אותם והופך אותם לקשובים יותר. עדויות אלו מתיישבות עם אינספור מחקרים ומאמרים שפורסמו בעבר ועסקו בהשפעה החיובית של התעסקות במוזיקה על הילד וסביבתו.

בכל מקרה, כשנהיה אחרי אירוע הקורונה לחלוטין (בעז"ה בקרוב ממש) יווצר דיון כללי ופרטי על לקחי הקורונה. אני תקוה שהחשיבות של יצירת עולם פנימי עשיר לכל תלמיד תתפוס חלק מרכזי בדיונים מהסוג הזה, על מנת שבהתמודדות הבאה יהיה לכולם להיכן "לברוח".

הכותב הוא מנהל הקונסרבטוריון החרדי רון שולמית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!