סקר בינלאומי: עד כמה נפגע חוש הריח מהנגיף

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה כמו כמה זמן נשארים ההתסמינים, כמה חזרה הפגיעה בחושים, האם התסמינים שונים מנגיפים אחרים ועוד, כדי לענות על השאלות הקימה פרופסור מאשה ניב מאוניברסיטת העברית מאגד הפועל בעשרות מדינות בכדי להבין מה התשובות, כך דווח בערוץ 12.

פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה בעברית הקימה ביחד עם עוד שמונה עמיתים מאגד בינלאומי, העונה לשם GCCR, המונה כיום מאות שותפים בכ-40 מדינות בעולם במטרה להבין את היקף התופעה, סיבותיה והשפעותיה. התוצאות הראשונות של המחקר התפרסמו השבוע בשרת טרום-ביקורת עמיתים שחשף את נתוני סקר אינטרנטי של 4,000 משתתפים המאובחנים עם הנגיף. המחקר מתאר את השפעת המחלה על חושי הטעם והריח שלהם. בסקר עצמו השתתפו עד כה (11.5.2020) כ-30 אלף משיבים, והנתונים ממשיכים לזרום וינותחו על ידי החוקרים המשתתפים במאגד העולמי בפעימות מסודרות.

לדברי פרופ' ניב, "השאלון בסקר לא מיועד לתת הערכה ושיעורים לגבי אחוזי הסובלים מפגיעה בחוש הטעם והריח מבין כלל חולי הקורונה, אלא ללמד עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים".

במחקר שנעשה הנשאלים דירגו את יכולתם לחוש ריח, טעם ותחושת צריבה או עקצוץ (כמו של פלפל חריף או סוכרית מנטול) על סקלה מ-0 עד 100. הממצא המרכזי שהתקבל הוא שבממוצע חוש הריח ירד בכ-90% וחוש הטעם ירד בכ-75% יחסית למה שחשו לפני שחלו, ונמצא גם קשר הדוק בין שני חושים אלה. החוקרת משערת כי נגיף הקורונה משבש את התקשורת בין קולטני הטעם והריח למוח, אם זה בהשפעה על עצבים, בכלי הדם סביבם או בתקשורת עם המוח. ייתכן שזה חלק מההסבר לכך שהירידה היא בחוש ריח, טעם וצריבה יחד. מעניין כי היכולת לחוש חריפות או צריבה דווחה רק על ידי מי שהרגיש פגיעה גם בטעם וגם בריח, וירדה בכ-45% בממוצע.

תוצאות נוספות של השאלון קובעות כי משתתפיו בחרו לסמן טעמים ספציפיים שעברו שינוי בזמן תקופת המחלה – ציינו לעתים קרובות את המליחות, אך רובם דיווחו על פגיעה לפחות בשני סוגים של טעמים (מלוח, מתוק, חמוץ, מר, והטעם החמישי - אומאמי). כמו כן, התוצאות מעידות באופן מובהק כי הפגיעה בחושי הטעם והריח אינה קשורה ואינה תלויה בגודש באף. זאת ועוד, אחוזים קטנים מהמשתתפים דיווחו גם על פנטוסמיה (הרחה של ריחות שלא קיימים במציאות, כמו ריח עשן כשאין כלל עשן באוויר) או פארוסמיה - תופעה נפוצה בשלבי ההיריון (תפיסה מעוותת של ריחות, הזיות של חוש הריח, ריחות מוכרים נתפסים כשונים מהרגיל).

נכון להיום השאלון זמין ביותר מ-30 שפות – כולל בעברית, בערבית ורוסית שהוספו ממש לאחרונה. למרות שהשאלון נפוץ בעברית הישראלים מתחילים לענות עליו רק עכשיו, כך מציינת פרופ' ניב, "אני מקווה לגידול בכמות הישראלים העונים לסקר. באופן אולי לא מפתיע, הצרפתים הסתערו על השאלון מיד כשתורגם לשפתם. אני מניחה שזאת בשל החשיבות התרבותית שיש לשינויי טעם וריח עבורם, אך חושים אלה משמעותיים לכולנו. שפות נוספות בהן מספר המשיבים הוא רב הן אנגלית, איטלקית וספרדית". השאלון מיועד למי שסבל ממחלה נשימתית (כלשהי, כולל קורונה) בשבועיים שלפני מילוי השאלון. ניתן לשתף את השאלון בשפה הרלוונטית דרך האתר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!