עד כמה הציבור מרוצה מהתנהלות נתניהו והשרים במשבר הקורונה
סקר שערך מנו גבע עבור ערוץ 12 נותן מעט אינדיקציה לרחשי הציבור בעידן הקורונה, באשר לנושא הכלכלי והבריאותי ולצידו גם אמונם בבג"ץ בעקבות הכרעת 11 השופטים פה אחד שלא להתערב בהליך הפוליטי
משבר הקורונה כבר נראה מאחורינו, וכעת נותר לראות מה הציבור בישראל חושב על התנהלות מקבלי ההחלטות בתקופת המשבר, סקר מיוחד נעשה על מנת להבין מה מידת שביעות הרצון של הציבור מהתנהלותם האישית והחלטותיהם של ראש הממשלה והשרים, על אמון הציבור בבג"ץ, ועד כמה הציבור חרד מהבאות בעקבות משבר הקורונה, הסקר נערך ע"י מכון מנו גבע בשיתוף 'אייפאנל' ופורסם ב'ערוץ 12'.
השאלה הראשונה בסקר למשיבים היתה, מה הם חושבים על התנהלותו של ראש הממשלה בטיפול במשבר הקורונה בתחום הכלכלי והבריאותי. על תפקודו של נתניהו בתחום הבריאות, 74% מכלל הציבור השיב כי הוא טוב, זאת לעומת 23% שחושבים שהוא רע. בקרב מצביעי הימין, 88% מרוצים מתפקודו לעומת 58% בגוש השמאל-מרכז.
עם זאת בנושא הכלכלי הדעות חלוקות יותר; 53% בקרב כלל הציבור מרוצים מתפקודו של ראש הממשלה בתחום הכלכלי – בהשוואה ל-43% שאינם מרוצים. בבחינת הגושים בנפרד, 70% מבין המגדירים עצמם כימין טענו כי תפקודו של ראש הממשלה טוב – זאת לעומת 30% בין מצביעי המרכז-שמאל.
בסקר נשאלו עוד לגבי תפקוד השרים, שר החינוך רפי פרץ, שר האוצר כחלון ושר הבריאות ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות בטיפול במשבר הקורונה. את תפקודו של מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב מעריך מרבית הציבור, 72%, כדי טוב עד טוב מאוד, לעומת 21% שחושבים שתפקודו די רע עד רע מאוד. את התנהלותו של שר האוצר משה כחלון במשבר העריך 38% מהציבור כטוב בסך הכל - בהשוואה ל-48% שחושבים ההפך.
בהערכת תפקודו של שר הבריאות ליצמן חשבו 67% מהמשיבים שהתנהלותו אינה טובה, מתוכם 46% חשבו שהיא רעה מאוד. המשיבים נשאלו גם לגבי תפקודו של שר החינוך רפי פרץ, עליו חשבו 55% מהם כי תפקודו די רע עד רע מאוד, לעומת 32% שחשבו שהיה בסך הכל טוב.
עוד נשאלו המשיבים לגבי מצבם הכלכלי האישי האם הם מוטרדים, על כך השיבו 57% כי הם מוטרדים – לעומת 41% שאינם מוטרדים ממצבם הכלכלי.
מהסקר עולה עוד כי נושא הבריאות הוא הדאגה של רוב הציבור, בשאלה מהו הנושא שהכי מטריד אותך במשבר הקורונה בעת הזו? 43% מהמשיבים, בחרו בחשש הבריאותי. 33% מהמשיבים לעומת זאת השיבו כי נושא הפרנסה, 13% מודאגים מתפקוד מערכת החינוך, ו-7% בלבד מהמצב הפוליטי.
עוד נשאלו המשיבים בסקר על מידת אמונם בבג"ץ וזאת לאור הדיונים בשבוע האחרון שהתנהלו בבית המשפט בענין העתירות נגד בנימין נתניהו, מהסקר עלה כי רוב של 59% מצהירים כי מידת אמונם בבית המשפט העליון גבוהה. זאת לעומת 35% שאמרו כי היא נמוכה. מבין מצביעי הימין, החלוקה שווה; 47% גבוהה ו-47% נמוכה. בגוש השמאל התמונה שונה. 79% מבין המגדירים עצמם כמרכז שמאל טענו כי מידת אמונם גבוהה, ורק 18% השיבו נמוכה.
לשאלה האם מידת האמון בבית המשפט העליון השתנתה בעקבות הדיונים שנערכו השבוע, 8% מכלל הציבור טענו כי דעתם השתנתה לטובה, 22% לרעה – ומרבית הציבור, 59% השיבו כי לא השתנתה כלל. כשבוחנים את הגושים בנפרד, עולה תמונה מעניינת; בשני הגושים, יותר אזרחים השיבו כי דעתם השתנתה לטובה מאשר לרעה – 24% בגוש המרכז שמאל ו-21% מגוש הימין. זאת, לעומת 10% שדעתם השתנתה לטובה בגוש הימין, לעומת 7% בשמאל-מרכז.
לגבי דחיית בג"ץ פה אחד את העתירות שהוגשו נגד נתניהו, 53% מכלל הציבור טענו כי היא מוצדקת – לעומת 26% שטענו שאינה. בקרב מצביעי הימין, 68% השיבו כי היא מוצדקת. מתוך המגדירים עצמם כמרכז-שמאל החלוקה שווה; 37% שטענו כי הפסיקה מוצדקת לעומת 37% שהשיבו שאינה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות