מי צריך 'קלטת' כשיש את סולימאן א-שאפעי?

לוותר על ה'קלטת' ולא להכנע לסחיטה

איפה, איפה הם הימים ההם שסוחרי האדם השפלים, היו מבריחים קלטת שבה נראה קורבנם המבוהל, ל"כתב סוכנות הידיעות הצרפתית", ומיד יורדים למחתרת ונעלמים?

הוריו של נחשון וקסמן, ודאי זוכרים אותם.

היום דורשים חיות האדם גם על הקלטת הזו מחיר יקר, למרות שאינם מוכנים להשקיע אפילו במעבר מקלטת המוקלטת בשיטה המיושנת לדיסק מתקדם.

בני הבליעל למדו מלקחי העבר שכל תביעותיהם ייענו, ואינם מוצאים לנכון, אפילו לקבוע מקום מסתור שבו תונח התמורה, כדרכם של חוטפים שפלים. הם נעמדים, ללא מורא, בעמדת ההמתנה במעבר רפיח או במחסומים ביו"ש ומכוונים בעצמם את האוטובוס ובו 20 ה'אסירות הבטחוניות' שהצליחו לשחרר כתחליף לקלטת באורך דקה.

ושלא תטעו – אנחנו לא נגד עיסקאות שיש בהם הצלת חיי אדם, גם במחיר שבעגה הערכית מוגדר כ"יותר מכדי דמיהם". אבל, ה'קלטת' שכל אזרחי מדינת ישראל ממתינים לה בציפיה דרוכה ובקוצר רוח, אינה תורמת דבר לכל מאמץ השחרור של גלעד שליט, ואולי אפילו מזיקה לו.

הרי ברור שלא מדובר כאן בצילומיי 'בוק' שנועדים רק להציג את ה'סחורה', שהיא העומדת למכירה. מי שעבר לסחור בצילומים עצמם , אינו מתכוון לסחור בדבר האמיתי המצולם בהם, לפחות לא בשלב הזה. הוא ימצה עד תום את האפשרות לסחוט את מלוא המחיר על ה'דיסקית', הנעל הצבאית , פנקס שבי, ה'כומתה', סמל היחידה ומי יודע מה עוד. בהסכמה לעיסקת מחבלות תמורת קלטת, אנו רק מסייעים לפושעים לקבוע את טבלת המחירים, שתרושש אותנו כך שנשאר כאן עם הדם בלבד, ובלא ה'ידים' עד שלא יהיה לנו במה לשלם תמורת שחרור גלעד עצמו.

כבר היו דברים מעולם.

יאמרו שהקלטת היא הוכחה שגלעד חי וקיים, ושהמו"מ על שחרורו אינו דומה לתרגילים שכבר שבענו מהם מנאסראללה. זה היה נכון עד שנועם שליט אמר בתקשורת שדבר הקלטת ידוע לו וכי המתווך הגרמני כבר צפה בה. אם הוא צפה וראה שמדובר באדם חי ב"ה, איזה טעם יש עוד לקנות את הקלטת ולשלם תמורתה ב 20 רוצחות? ומה אם מחר יבואו השובים וידרשו 10 מחבלים תמורת פיתה לגלעד, 2 תמורת העברת התהילים של הגר"ע יוסף לידי גלעד, 8 תמורת שעת שינה על מזרון קש מעופש?

רכישת הקלטת היא לא יותר משותפות ב'מסחרה' שאנו עלולים לשלם עליה מחיר יקר.

ובכלל מי צריך קלטת כשיש לנו את העתונאי סלימאן א-שאפעי?

בימים אלה הוא מוציא את ספרו בהוצאת 'ידיעות אחרונות', שמלבד התרומה הגדולה שיש לו ל'לוחמה הפסיכולוגית' השפלה שמפעיל ה'חמאס' על מצב הרוח והרגש של תושבי ישראל, יש בו הרבה יותר פרטים על קורותיו של גלעד שליט בשבי חוטפיו האכזריים, מאשר בקלטת שתגיע לידינו מחר לידינו. הספר מבוסס על עדויות ותאורי זוועה קשים של גורמים פלסטיניים שהיו מעורבים בחטיפה ובאחזקתו של גלעד שליט במקום המסתור שבו הוא מוחזק.

בכתבה שהתפרסמה ב'ידיעות אחרונות' לקראת הופעתו של הספר, והועתקה (לא יפה) גם לעתונות החרדית, מתואר מחד: "באחד מימי עופרת יצוקה נפתחה בסערה דלתו של שליט, וללא אזהרה מוקדמת התנפל עליו אחד השומרים, היכה אותו בכל חלקי גופו וניסה לחנוק אותו...השומר, כך הסתבר, קיבל בדיוק הודעה על כך שאחיו נהרג מאש צה"ל".

את סימני המאבק הזה לא ניתן יהיה לראות בקלטת.

מאידך מתוארת בספר גם 'התחשבותם' של החוטפים: "הסלט העזתי חריף במיוחד ומתבסס בעיקרו על עגבניות ומלפפונים ופלפלים חריפים. על שולחן האוכל במקום המסתור הונחו תמיד שתי צלחות סלט: צלחת אחת הכילה סלט חריף במיוחד, שממנה סעדו השובים וצלחת שניה עם סלט לא חריף לשליט".

וגם את זה לא ניתן יהיה לראות בקלטת.

אנחנו במקום נתניהו היינו חוקרים את כותב הספר למקורותיו, ואם מוצאים שהם נאמנים היינו מוותרים על הקלטת ובלבד שלא להכנע לסחיטה.

טיול חג: בית הכנסת העתיק שרק בחו"ל שמעו עליו

בששה בתי כנסת עתיקים בצפון תערך ביום הראשון של חול המועד סוכות, חג ניסוך המים, תפילה חגיגית מיוחדת, בליווי מוזיקלי, לחורף גשום. קצת מוקדם מדי מ'תפילת גשם' שאותה יאמר כל בית ישראל רק בשמחת תורה, אבל כשמדובר בקהל מטיילים שזקוק לזרזים ולפיתויים כדי לבקר בבית כנסת, היוזמה הזו, שעל פי הפרסומים נעשתה בתיאום עם הרב שמואל אליהו רבה של צפת, היא בהחלט מבורכת ומעניינת.

אם אתם באיזור אתם מוזמנים להגיע לבית הכנסת העתיק בבית אלפא, לבית שערים, לכורזים, לציפורי, לברעם ולחמי טבריה. לא נראה שתצטרכו להצטייד במטריות, אולי אחרי התפילה.
אנחנו נוסעים בחג לבית כנסת עתיק ומרהיב אחר במגדל שצפון. הוא התגלה רק בשבוע שעבר, ורק קוראי עיתוני החוץ נחשפו אליו , כאילו מדובר בידיעה הכפופה למגבלות הצנזורה ומתפרסמת רק מחוץ לגבולות המדינה.

עמירם ברקת מדווח במוסף G של 'גלובס' כי בחפירת הצלה באתר בניה של מלון בסמוך למושבה מגדל שלחוף הכנרת, התגלה בית כנסת מרהיב ביופיו, מימי בית שני ובו מטבעות, חרסים ופריטים יהודיים נדירים אחרים שעין לא שזפתם. ברקת "בית הכנסת שהתגלה במגדל הוא החשוב מכל חמשת בתי הכנסת הדומים לו שנחשפו עד כה במדינת ישראל ואף המפואר שבהם. בתי הכנסת במצדה ובהרודיון, היו בתי כנסת ארעיים בשימוש המורדים בימי המרד הגדול ברומאים. בית הכנסת בגמלא ובמודיעין הם מבנים צנועים יחסית, שנבנו בישובים כפרים. מגדל, לעומת זאת, היתה ישוב גדול ומשגשג, ולכן בית הכנסת שלה שנחשף עתה הוא היחיד שזכה, למשל, ברצפת פסיפס".
הכותב מוסיף בהשתאות כי באף בית כנסת שנחשף עד עתה לא נמצאו פריטים שיכולים להצביע על היותו באמת בית מקדש מעט. מגדל הוא המקום הראשון והיחיד שבו נמצאה אבן גיר מלבנית גדולה ועליה מנורת שבעת קנים, ששימשה, ככל הנראה, לבמה שעליה הונחו ספרי התורה. "מלבד המנורה, מגולפים על גבי האבן סמלים רבים כמו קנקני שמן, עלי קיסוס, עצי דקל ועוד".

אמור להיות באמת מרהיב ומרחיב אופקים.

אז איך זה שאוצר שכזה מתגלה רק בשבוע שעבר, ושום כלי תקשורת בישראל לא מוצא לנכון לפרסם את התגלית האדירה?

מסתבר שהתגלית הסנסציונית דווחה בכלי התקשורת המרכזיים בעולם המערבי. למסיבת העתונאים שנערכה בענין הגיעו עתונאים מיותר מ-20 כלי תקשורת זרים מכובדים , ובהם cnn , רויטרס/ אבל אף כתב ישראלי לא היה שם. סוף סוף הרי מדובר רק בבית כנסת ולא בהופעה של ליאונרד כהן באצטדיון רמת גן...

"הסיבה העיקרית להעדר הסיקור" – מצטט עמירם ברקת עורכים ודוברים בתקשורת הישראלית שעמם שוחח – "היא...הריחוק הגאוגרפי של האתר שנחשף."אין לי כתב שאני יכול לשלוח למסיבת עתונאים בטבריה – זה בזבוז של יום עבודה שלם" – אומר לו עורך באחד מכלי התקשורת המרכזיים במדינה. "כתבנו בצפון" זה כנאה בצפון תל אביב...

אז אתם שם החופרים בצפון הרחוק - בפעם הבאה אם תיפול לידכם תגלית של בית כנסת עתיק ונדיר שכזה תעמיסו אותו מיד, ותביאו אותו ל"כתבנו בצפון" היושב ברמת אביב.
אוי לא, שכחנו שמדובר הרי בבית כנסת...

על זרי ארבע הדפנות

לא צריך לשבת שבעה ימים בדירת ארעי כדי להגיע למסקנה שדירות הקבע שקבוצת חרדים מדרום אמריקה מתחילים בבנייתן מיד אחרי חג הסוכות בשכונת הר נוף בירושלים, הם המילה האחרונה, או בעצם הראשונה, ביוזמות הבניה שידע הצבור החרדי בישראל מאודו.

בתקופה של הקפאות בניה ומצוקות דיור אדירות, רק המיפרט הטכני, עשוי להוציא אתכם מהמרה שחורה, או דוקא להכניס אתכם אליה.

'פנינת הר נוף' הוא פרוייקט נדלני שעוד לא היה כמותו, המיועד לקהילה חרדית מדרום אמריקה, בעיקר מוונצואלה,שחלקה כבר עלה ומיעוטה מתכוון לעלות, לירושלים. כבר הספקנו להכיר חוילות מדהימות בגודלן וביופין, טירות מעוררות התפעלות, אבל 70 כאלה, זה לצד זה וזה מעל לזה, בשני בניינים, זו בהחלט תופעה חדשה ולא מוכרת ביוזמות הבניה לחרדים שהכרנו עד כה, העלולה להקפיץ את רף התחרות בענף הזה כמה קומות מעל למה שהוא מצוי בו היום.

במקומון "ידיעות ירושלים" דווח על חלק מהשכלולים שיהיו בפרוייקט. מלבד חדרי כושר נפרדים ובריכה תת קרקעית שמימיה ימוחזרו לאחר סינון לשימוש במכונות כביסה ובשירותים, מטעמי חסכון כמובן, יוקם בבנין מרכז עסקים, שישמש את הדיירים לפגישות עבודה ויעניק להם שירותי מזכירות ופקסים.

איזה בזבוז. בבני ברק, שבה אפילו חדרי זבל מנוצלים לצרכי מגורים, היו מנצלים שטח שכזה לעוד 'דירת סופרים' שתצדיק את שמה כ'עיר התורה', אבל הר נוף, היא כבר לא בני ברק, אפילו לא סתם שכונה בירושלים, היא מעכשיו איזור יוקרה.

"אנחנו מתכננים לבנות בבנין חדרי משחקים גדולים לילדי הדיירים ו...פעוטון" –מספרים המתכננים לכתב המקומון ארי גלהר על הפנטזיה. "גם את המבוגרים לא שכחנו, ובשבילם ייבנה חדר 'משחקי חשיבה' כמו דמקה ושחמט, לצד חדר סנוקר".

ומה ישתו הדיירים? – "על איכות המים הם לא מתפשרים. במקום שיזדקקו למים מינרלים שיעברו בצינורות לבתיהם, יותקנו מסננים בקווי המים הראשיים של הבנין". ממש קו יצור למים מינראליים, ומאחר והבנין צופה לנחל רבידה, ל"מי עדן" ול"נביעות" יש סיבה להיות מודאגים...
גם בית כנסת ובית מדרש ללימוד תורה מוקם במיזם ואפילו אולם מיוחד המותאם ללימוד הדף היומי.

פשוט מדהים.

יצאו לכם העינים? היזמים לא התכוונו לזה. כדי שזה לא יקרה יוצבו שומרים קבועים במתחם כולו, שימנעו מכם להכנס לבנין ולעבור על לא תחמוד. "הכניסה לבנין תתאפשר רק עם זיהוי טביעות אצבע של הדיירים שיישמרו במאגר ממוחשב של מערכת האבטחה". ולמרות זאת כדי לא לעורר את מה שהיזמים מכנים "קנאה וכעס של תושבי הר נוף שאין להם" מתכוונים פרנסי הקהילה להקצות חלק משטח הפרוייקט מחוץ לבנין לטובת גן ציבורי, שיהיה פתוח לכלל תושבי השכונה "כדי ליצור חיבור עם השכנים"...

לא יודעים מה אתכם, אבל אנחנו ממש לא מקנאים בהם. לא בגלל שהפרויקט לא מעורר קנאה, אלא לחשוב שבעוד שנתיים בדיוק, כאשר הם יכנסו לדירות , הם יצטרכו לצאת מהלוקסוס ולאכול ולישון שבעה ימים בסוכה, בלי 'חדרי עסקים' ו'חדר משחקי חשיבה' זה באמת בעורר רחמנות.
במחשבה שניה אין הקרבה גדולה יותר למען קיום מצוות סוכה מאשר של אנשים אלה. כמוה רק הכרנו בסיפורי הצדיקים של הדורות הקודמים. ..

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!