סקר: הציבור מאמין בבג"צ? תלוי למי אתם מצביעים

בשנים האחרונות גוברת הביקורת של אנשי הימין הפוליטי בישראל על בג"ץ, בטענה כי החלטותיו מתקבלות על בסיס השקפת עולמם הפוליטית של השופטים והם מתערבים פעמים רבות שלא בצדק במערכת הפוליטית תחת הכלל הידוע של נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופ' אהרן ברק - אבי ה'אקטיביזם השיפוטי': "הכל שפיט".

הציבור החרדי מתריע במשך עשורים נגד האקטיביזם המוגזם וההתערבות של שופטי בג"צ במערכת הפוליטית שבאה לידי ביטוי בסדרת פסיקות אנטי דתיות, שהובילו אף להפגנות ענק של חרדים נגד מוסד המשפט בישראל. בציבור הכללי נותר האמון בבית המשפט גבוה מיתר מוסדות במדינה למעט מצה"ל.

אך בעקבות המאבק הפוליטי בשנים האחרונות, אמון הציבור במערכת המשפטית יורד. סקר אמון הציבור שנערך ע"י "מאגר מוחות" ופורסם בישראל היום נתוני אמון הציבור במערכת וחושף תופעה מטרידה לפיה אמון הציבור במערכת נובעת מהשקפה הפוליטית, החשש שהדיונים האחרונים בבג"ץ יגרמו לבית המשפט להיתפס כשחקן פוליטי, מקבלת אישוש בניתוח של התפלגות תוצאות הסקר.

מהממצאים של הסקר עולה, כי מידת האמון הכללית בבג"ץ עומדת על 46 אחוזים, לעומת 40 אחוזים שמביעים בו אי אמון ו־14 אחוזים "ככה ככה". אולם פילוח לפי דפוסי הצבעה חושף תמונה מלאה יותר. רק 22 אחוזים מקרב מצביעי הליכוד נותנים אמון בבג"ץ, ורק 28 אחוזים מהם מביעים אמון במערכת המשפט, ו־31 ביועמ"ש. אולם בקרב מצביעי כחול לבן התופעה בדיוק הפוכה: 86 אחוזי תמיכה בבג"ץ, 79 במערכת המשפט, 72 ביועמ"ש.

בנוגע לשאלה אם העתירות נגד נתניהו הן מוצדקות, מתבררת תמונה דומה: לפי הסקר, 50 אחוזים מהציבור סבור שהעתירות מוצדקות, לעומת 31 אחוזים שסבור שהן אינן מוצדקות. אך בפילוח לפי עמדות פוליטיות התקבלה תמונה ברורה: בימין - התנגדות נחרצת: 62 אחוזים ממצביעי הליכוד סבורים שהן לא מוצדקות; וכך גם 61 אחוזים ממצביעי ימינה.

לעומת זאת, בגוש השמאל־מרכז התמיכה בעתירות מובהקת: 84 אחוזים ממצביעי כחול לבן סבורים שהן מצודקות, 84 אחוזים ממצביעי העבודה־גשר־מרצ, 75 אחוזים ממצביעי ישראל ביתנו ו־ 59 אחוזים ממצביעי הרשימה המשותפת.

גם בנוגע להסכם הקואליציוני שנחתם בין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ הימין תמים דעים כי אל לו לבג"ץ להתערב: 63 אחוזים ממצביעי הליכוד, 72 ממצביעי ימינה. בגוש השמאל־מרכז להפך: 68 אחוזים ממצביע כחול לבן סבורים שבג"ץ מוסמך להתערב בהסכמים הקואליציוניים ו־61 אחוזים מקרב מצביעי העבודה־גשר־מרצ.

לפי הסקר, רוב מצביעי הימין סבורים ששיקולי ההכרעות בבג"ץ פוליטיים. זו עמדתם של 70 אחוזים ממצביעי הליכוד ו־58 אחוזים ממצביעי ימינה. בשמאל, מנגד, סבורים שההחלטות בג"ץ מקצועיות: כך סבורים 71 אחוזים ממצביעי כחול לבן, 76 אחוזים בקרב העבודה־גשר־מרצ ו־52 אחוזים מקרב מצביעי הרשימה המשותפת.

ממסקנות הסקר עולה כי למרות ההרגשה בימין כי אמון הציבור במערכת המשפטית צלל, עדיין ישנם ציבורים הנותנים אמון בבג"ץ.

אך המסקנה החשובה יותר היא העובדה שביהמ"ש העליון הפך למוסד המזוהה פוליטית. הזיקה הברורה בין נטייה פוליטית למידת האמון במניעים, בשיקולים ובהכרעות של מערכת המשפט ובג"ץ עשויה לחזק את החשש שמידת האמון מושפעת מהזדהות אידיאולוגית עם מהלכיו ועם פסיקותיו.

ככל שביהמ"ש מתערב בסוגיות פוליטיות, משפיע על חקיקה, מעצב מדיניות ומפגין נטייה לצד מסוים של עמדות ציבוריות, כך הציבור תופס אותו כפי שהוא: שחקן פוליטי נוסף במערכת רווית מתחים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!