ה'קיטל' שהוכתם בדמו של הלעלובע'ר • ראיון

ערב יום הכיפורים תש"ע. שום דבר חריג לא נראה באופק. אושי שלומוביץ, יו"ר ארגון הצלה גוש דן, מתכונן ליום הקדוש, מאחל לחבריו, מתנדבי הארגון, "גמר חתימה טובה", ומודיע כי בליל היום הקדוש הוא אכן "מתנדב תורן".

בשעה חמש אחר הצהריים, הוא הגיע לבית הכנסת 'סאטמר' שברחוב הלפרין בבני ברק. הוא החנה את האמבולנס ונכנס לתפילת כל נדרי כשהוא לבוש בקיטל, עטור בטליתו. על אבנטו היו תלויים מכשירי הקשר והביפר של הארגון, על ל צרה שלא תבוא.

בעיצומו של ה"וידוי" בתפילת ערבית, לפתע הביפר רוטט. שלומוביץ' מעיף מבט וקורא על הצג: "מחוסר הכרה ברחוב בר אילן 42 בבני ברק".

חיש מהר הוא מפשיל את טליתו, מניחה על השולחן, מתניע את האמבולנס, וכך, בליל היום הקדוש הוא דוהר על אופנועו לעוד מקרה חירום של הצלת חיים.

הוא מגיע לכתובת, מובל על ידי אדם לתוך חדר, פורק את מזוודת הציוד ומתחיל במלאכת הקודש.

"מצאתי אדם מחוסר הכרה, עם דופק לא סדיר", הוא משחזר בשיחה ל'בחדרי חרדים'. "במהירות ובמיומנות פתחתי לו ווריד, ביצעתי עירוי נוזלים והתחלתי לבצע החייאה", הוא מספר בקול שקט.

במשך עשרים דקות כרע שלומוביץ' למראשותיו של החולה ולאחר מאמצים מרובים הצליח לייצב את המצב. הדופק חזר להתייצב, ודומה כי כמו בכול המקרים, החולה יפונה לבית החולים ולאחר יום או יומיים ישוב לביתו.

"הרמתי את הראש, הרגשתי את התכונה סביב מיטתו של האיש, ואז נפל לי האסימון: השוכב מולי הוא האדמו"ר מלעלוב", מתאר שלומוביץ כשחרדה ניכרת בקולו.

כשגילה שלומוביץ' את זהותו של האיש, הוא לא נתן מנוח לנפשו "קיבלתי כוחות מחודשים והמשכתי בטיפול, ידעתי כי חייו תלויים כרגע בידיי" ממשיך לספר.

לאחר טיפול ראשוני הוזמנה ניידת טיפול נמרץ, האדמו"ר נלקח באלונה וביללת צופרים הובהל למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בלינסון בפתח תקווה.

אושי שלומוביץ' חזר ברגליו לבית הכנסת להמשך התפילה כשאת האמבולנס מחזיר לפתח בית הכנסת "נהג גוי" העובד בשירות הארגון.

על פטירתו של האדמו"ר שמע שלומוביץ' כשעה לאחר מכן. הוא היכה 'על חטא', הצטער על שמאמציו לא צלחו.

"עשיתי ככול יכולתי. השקעתי את כל הכוחות והנפש במלאכת ההחייאה. אך יש דברים שהם למעלה מאיתנו" מסכם שלומוביץ' בקול עצוב.

למרות השמועה הרווחת, ועל אף הידיעות שהתפרסמו ולפיהן האדמו"ר נפטר בדרכו לבית החולים, יו"ר ארגון הצלה גוש דן מסתייג מהדברים.

"על פי מה שידוע לי", הוא אומר, "האדמו"ר הובהל למחלקת טיפול נמרץ כשהוא חי ונושם. הוא נפטר בבית החולים ולא בדרך. אינני יודע מה עומד מאחורי ההתעקשות שזה קרה בדרך לבית החולים".

לאחר תפילת ערבית, הבחין שלומוביץ' כי הקיטל שאותו לבש בעת הטיפול, מוכתם בדמו של האדמו"ר. חבריו של שלומוביץ שהבחינו בכך, מיהרו לספר ולהעביר את הידיעה לחצר האדמו"ר.

כמה שעות לאחר 'סתימת הגולל', קיבל שלומוביץ הצעה כספית מפתה מאחד החסידים, שימכור לו את הקיטל המוכתם תמורת סכום נאה.

שלומוביץ סירב.

"את הקיטל לא אמכור לעולם. גם לא אכבס אותו", הוא מודיע. "מידי יום כיפור אלבש אותו עם כתמיו, כדי שתמיד אזכור שניתנה לי הזכות להיות במחיצת האדמו"ר הקדוש, חצי שעה לפני שנשמתו הסתלקה", מסכם אושי שלומוביץ',

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!