בלעלוב הוחלט: 3 אדמו"רים, חסידות אחת

בזה אחר זה נכנסו זקני חסידות לעלוב שחצו את גיל ה-50, לאסיפה הדחופה שזומנה היום (ד) לשעות אחר הצהריים בבני-ברק. על הפרק עמדה החלטה גורלית ביותר, שתעצב את עתידה של החסידות המיותמת.

הפתאומיות שבה נפטר האדמו"ר הנערץ, הצדיק רבי שמעון נתן נטע זצוק"ל, בליל יום הכיפורים - גרמה להלם גדול ולמבוכה רבתי בקרב שורות החסידות. התקווה הקולקטיבית היתה שהאדמו"ר יוביל את חסידיו לקראת ביאת המשיח. מעולם לא העלה איש על דל מחשבתו את האפשרות כי ביום מן הימים יהיה צורך למנות ממלא-מקום שיישב על מקומו וינהיג את החסידות.

בראש האסיפה הדרמטית עמדו שלושת עסקניה הבולטים של החסידות, אנשי אמונו וסודו של האדמו"ר זצ"ל: הרב שמחה קרקובסקי, הרב מרדכי גלבשטיין, והרב נח גולדברג. תוגה עמוקה ניכרה על פניהם בבואם אל האסיפה. הם קימצו במילים והתעטפו בשתיקה, בבחינת 'ויידום אהרן'. הכאב החד, מפלח עצמות, אינו מאפשר להרחיב בדיבור.

זקני החסידים דובבו מעט את הרב קרקובסקי, שידו לא משה מידו של הרבי, מיום עלותו לכהונתו הרמה, ועד לרגע בו השיב את נשמתו ליוצרה בליל יום הכיפורים האחרון, ועד בכלל.

הוא סיפר על ליל יום הדין הדרמטי שהותיר את כולם יתומים; שיחזר את הנסיעה הטראגית ורווית הדמעות לעבר בית החולים 'בילינסון', כשכבר בדרך התברר שאין מה לעשות עוד; הסביר את המניעים להחלטתו הדרמטית להחזיר את גופו הטהור של הרבי בליל יום הכיפורים אל מרכז החסידות בשיכון ה' בבני-ברק, ופרצי דמעות נשרו מעיניו.

ואז ניגשו זקני החסידים לדון בשאלה הגורלית, בכובד ראש, מתוך חרדת קודש, ובהבנה שעתידה של החסידות המעטירה מונח על כף המאזניים.

לאחר דין ודברים ממושך, שהתפרס על פני מספר שעות, התפזרה האסיפה, כאשר ההחלטה שיוצאת ממנה, הצליחה להפתיע את קהל החסידים, שרבים מהם צבאו על הדלתות במטרה לדעת מי הכהן שנבחר לשרת בקודש.

לנהל חצר מאוחדת

ההחלטה שהתקבלה היא, כי שלושת בניו של האדמו"ר זצ"ל, ייטלו את שרביטו ההנהגה ויוכתרו לאדמו"רים. האחד, רבי אליהו, בבני-ברק, השני, רבי אהרן, בבית שמש, ואילו צעיר האחים, רבי יעקב יצחק, ינהל את החצר בירושלים.

שלושת הבנים הם: הרה"צ רבי אליהו עזריאל, בנו הבכור של האדמו"ר המנוח, המתגורר בבני-ברק ונכסי מוסדות החסידות בעיר רשומים על שמו, כולל בית המדרש בשיכון ה'; הרה"צ רבי אהרן, המתגורר בארה"ב ומאחוריו עדת מעריצים גדולה החפצה בו כאדמו"ר; והרה"צ רבי יעקב יצחק, צעיר הבנים, המשמש כרב בית הכנסת של חסידי לעלוב ברחוב בהר"ן בירושלים.

הבן השני, רבי אהרן, כבר הודיע כי בדעתו לעבור להתגורר בארץ-הקודש. ככל הנראה יאווה את העיר בית שמש, בה יש לחסידות מרכז גדול ורחב, למושב לו. בכור הבנים, רבי אליהו עזריאל, כבר הביע את הסכמתו ליטול את המשרה, ואילו באשר לבן השלישי, רבי יעקב יצחק, עדיין לא ברור האם יקבל עליו את ההחלטה. ישנם סיכויים כי יעדיף להישאר במעמדו ולא לקחת על עצמו את עול האדמו"רות.

כך או כך, בחסידות לעלוב מדברים הערב (ד) על תקדים היסטורי. מעטים הם התקדימים בעולם החסידות הכללי, לכך ששלושה אדמו"רים משמשים בכתר אחד ומנהלים חצר מאוחדת אחת. בחסידות לעלוב מקווים כי ההחלטה תהיה מקובלת על כולם, ולא יהיה בקרב החסידים מי שינסה לפצל את הקהילה המגובשת. פיצול יקרה רק במידה ואחד האחים יבקש בעצמו לפצל את עדת מרעיתו. ההערכה היא שתסריט כזה לא יתרחש, ולכן תישאר החסידות מאוחדת, כאשר שלושה אחים חולקים יחדיו את ההנהגה, מנחים אותה בצוותא ועומדים בראשה באופן משותף.

לחסוך פילוגים

החסידות שעל שמה רשום תקדים מעין זה, היא חצר רחמסטריווקא, שמינתה לעמוד בראשה את שני בניו של האדמו"ר שנפטר לפני כמה עשרות שנים. כיום, לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי נפטר, ממלא בנו את מקומו, בעוד דודו, אחי אביו, משמש לו כעמית ומנחה את עדת החסידים בארה"ב. על מסמכיה הרשמיים של החסידות רשום: בנשיאות כ"ק האדמו"רים שליט"א.

על פי מה שהוחלט הערב, ההנהגה בלעלוב תעתיק את המודל הזה, ותחסוך מעצמה את הפילוגים המתרחשים בחצרות חסידיות רבות, לאחר הסתלקות הרבי, כאשר החסידים מתפזרים לכל עבר ובוחרים באחד האחים או החתנים כמורם ורבם.

בקרב זקני החסידות, התקבלה ההחלטה בסיפוק רב. רבים ציינו כי דרכו של הרבי המנוח היתה דרך של שלום ואחווה. "הרבי ברח ממחלוקת כמו מאש, ולכן חשוב ללכת בדרכו ולהמשיך את מפעל חייו", אמרו זקני החסידות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!