הלולב הגזול של ר' זליג אבוטבול • תחקיר

ר' זליג אבוטבול הוא יהודי יקר המקפיד על קיום המצוות קלה כבחמורה, בהידור רב. בכל שנה, מיד בצאת יום הכיפורים, בעת שהשוק המרכזי למכירת ארבעת המינים נפתח לציבור שומרי המצוות, תוכלו למצוא את ר' זליג מיודענו מתרוצץ לו בין הדוכנים השונים עם זכוכית מגדלת בכיסו הימנית, ועם סרגל שנלקח מקלמר בתו.

כך במשך דקות ארוכות תוכלו למצוא אותו מתבונן באתרוג מהודר, אשר לא עלה עליו עול, ומקץ רגעים הנדמים כנצח,לרוכשו בכסף מלא, בדמים מרובים - עשירית ממלגת הכולל החודשית.

כך יעשה גם להדסים, לערבות וללולב. מיד לאחר הקנייה יפנה זליג אל המו"צ התורן שיבחן בשבע עיניים, האם ארבעת המינים אכן כשרים ומהודרים לבוא בקהל המנוענעים. עת יתקדש החג, כשיברך על ארבעת המינים המהודרים שניקנו בלא מעט זוזים, ינענע בחדווה את לולבו התמיר לכל רוחות השמים.

אמנם הוא מחזיק בידיו לולב כשר למהדרין, אך האם הוא אינו נכשל בקניית לולב גזול?

מסתבר שרבבות לולבים נגנבים מדי שנה מהחקלאים המגדלים ומציפים את השוק. אנשי ענף התמרים בקיבוץ הדתי, טירת-צבי שבעמק בית-שאן, מכירים, לצערם, מקרוב את התופעה.

מטע הדקלים של קיבוץ טירת צבי, הגדול בארץ, המספק לולבים מהודרים בארץ ובתפוצות, סובל מדי שנה ממכת גניבות בכמויות מסחריות.

"הם מגיעים אל המטעים בשבתות, כשאין פיקוח ושמירה, ובעיקר ביום כיפור - אז אנו שוהים בבתי הכנסת ולא יכולים ללכוד את אותם הגנבים. בזריזות הם קוטפים את הלולבים היקרים, מעמיסים אותם על מכוניותיהם וכעבור יומיים בלבד, תוכלו למצוא את הסחורה הגנובה בשווקי הארץ, מבלי שאותם הרוכשים המקפידים על קלה כבחמורה, ידעו שלמעשה הם רוכשים לולב גנוב וגזול לכל דבר". כך מסביר אבנר רותם, תושב הקיבוץ ומנהל ענף התמרים.

"אמנם אנו עדים גם לתופעה של גניבת אשכולות התמרים הבשלים, אך מי שקוטף עושה זאת לצרכיו האישיים בלבד. אולם מי שגונב את הלולבים, על מנת למכרם בשוק החופשי - בעצם חוטא ובעיקר מחטיא את הרבים בגזל", אומר לנו משה זכאי, רכז הענף.

"בעיה נוספת היא, שאנחנו לא יודעים להצביע על כמות הגניבות, משום שהלולבים המהודרים ביותר בשוק, אינם ממוספרים כמו כל ענף חקלאי וגם אין באפשרותנו לאמוד במדויק את הנזקים הרבים, הנאמדים במאות אלפי שקלים", מוסיף זכאי.

זהב יהודי

כשהגענו בשעת צהריים אל שערי "בית הלולב", הלא הוא בית האריזה והמיון של קיבוץ טירת-צבי, קידם את פנינו גל חום אדיר אך נטול לחות של אקלים מדברי. ככה זה כשאתה נמצא בגובה מינוס 250 מטר מתחת לפני הים. בתוך בית האריזה הממוזג, קיבלו את פנינו אבנר רותם ומשה זכאי, האחראים על ענף הדקל בקיבוץ, בשתייה צוננת שהפיגה במעט את החום הכבד שפקד את צוות 'קו עיתונות דתית', תושבי מרכז הארץ, החמים פחות.

בקיבוץ הדתי "טירת צבי", אחד מכמה קיבוצים השייכים ל-"קיבוץ הדתי" שבעמק בית שאן, מגדלים את מטע התמרים והלולבים הגדול ביותר בישראל- 18,000 עצי דקל, המעניקים פרנסה לחברי הקיבוץ ולעוד עשרות עובדים זרים. הדקל הראשון בקיבוץ בן ה 72, ניטע בשנת תשי"ד. מאז נוספו עוד עצים שהניבו לולבים ותמרים והיוו הכנסה לא רעה לקופת הקיבוץ.

לפני 28 שנים חולל טירת צבי מהפך בכל הנוגע לשוק ארבעת המינים, כשאנשיה גילו, יחד עם הרב שבתאי קובין ז"ל מצפת, את זן הלולבים הידוע 'דרי'.

"את לולבי דרי גידלנו בתחילה שלא למטרת רווח, משום שהתמרים היוצאים מן העץ, אינם מספיקים ואינם משתלמים לשיווק ולמכירה. לכן לא היה משתלם לגדל את עצי דרי. אך כשגילינו את הפוטנציאל העצום של זן הלולבים המיוחד, אשר אפשר לנענע בו בחוזקה מבלי שהלולב ייפתח וייפסל, התחלנו להרבות את אותם העצים, גם לצורך שיווקם של פירות העץ, אבל בעיקר לזן הלולבים המהודר", אומר משה זכאי.

לולבי דרי הם המהודרים והפופולאריים שניתן למצוא בשווקי ארבעת המינים. כעת שערו בנפשכם את גודל הפיתוי הרב, העומד בפני אותם הגזלנים. גם זן הלולבים החדש, זן 'זהידי', זוכה ל"ביקורים גנובים". את הזן המיוחד החלו לגדל לאחרונה בקיבוץ טירת-צבי, אמנם בכמויות של כמה אלפים בודדים, אך לולבי זהידי מתחילים לצבור תאוצה בשוק ארבעת המינים, המתאימים בעיקר לבני עדות המזרח.

מה שמייחד את לולבי זהידי, הוא, כאמור, ההתאמה המושלמת לבני עדות המזרח, שבניגוד לאשכנזים הנוהגים לנענע את בחוזקה את לולבם בשעת הברכה, נוהגים הספרדים שלא לנענע את הלולב, אלא בצורה של הולכה והבאה, מפני שאם קצהו של הלולב ייפתח - אין הוא ראוי עוד שיברכו עליו. [

כדי להמחיש לנו את חוזקו של לולב זהידי, לוקח משה לולב אחד ומטיח את קצהו בקיר ובתקרת בית האריזה. קצהו של לולב רגיל ופשוט, היה כמובן נפתח ללא אפשרות החזרת המצב לקדמותו. לא כך בלולב זהידי, שגם לאחר "התעללות" מצידו של משה זכאי, נותר קצה הלולב סגור, כמו בשעת הקטיפה.

"אם תביא לולב שנפתח מעט, לאברך ספרדי, הוא יגיד לך שזה לא ראוי להיקרא בשם לולב", אומר אבנר. אז אם מטע הדקלים הענק של קיבוץ טירת-צבי, מניב את הלולבים המהודרים והפופולאריים בשוק, לא פלא שהם גם הנגנבים ביותר ונמכרים במחירים לא זולים גם בריכוזים החרדיים, הנקנים אח"כ ע"י אברכים יראי שמים.

שמורה משעת הקצירה

אם חשבתם כי במשך השנים נכשלתם חס ושלום במצווה חשובה הבאה בעבירה חמורה של גזל ממש, נקדים ונאמר, כי בכך לא מסתיימת לה סאגת כשרותם של הלולבים: ע"פ רוב, נוהגים סוחרי הלולבים שנקטפו כמה חודשים לפני חג הסוכות, לרסס חומר מיוחד על הלולבים בכדי שיבריקו וייראו טריים ורעננים. חומר זה, המשמש בעיקרון לריסוס על פרחים לצורך שמירת טריותם, גורם לחציצה בלולב, מה שמביא לפסילת כשרותו, זאת מבלי להשאיר סימנים שיתריעו בפני הצרכנים על הלולב הפסול שרכשו זה עתה.

הנה לפניכם עוד בעיה: שבת מלכתא. ברבים ממטעי הדקל בארץ עובדים עשרות חקלאים בעיצומה של שבת קודש, בעבודות של השקייה, גיזום וטיפוח הלולבים והתמרים. כמובן שגידולים אלו עושים את דרכם אל ציבור ענק, שומר תורה ומצוות. מכשלות חמורים אלו הביאו לפנייתם של חברי הקיבוץ הדתי, טירת צבי, אל חברי בד"ץ העדה החרדית בירושלים, בבקשה למתן הכשר לסחורתם, זאת בכדי שצרכני הלולבים יהיו בטוחים כי רכשו לולב שאינו גזול, שאינו עבר חציצה ושלא עבדו עליו בשבת.

ואכן, אנשי ענף התמרים הסכימו להיענות לכל דרישות הבד"ץ, כאשר כל הלולבים שנקטפו כבר כמה שבועות לפני החג ונשמרים במקררי הענק של בית האריזה, עוברים תהליך ריסוס של חומר שאינו גורם לחציצה בלולב. חשיפת החציצה התחילה למעשה מחברי בד"ץ סאטמר בארה"ב, שם עטפו את הלולבים בחומר פלסטי, שאפשר בוודאות לראות את החציצה.

"רבני הבד"ץ בחו"ל העבירו את החומר לחברי הבד"ץ בירושלים, ובעקבות כך אסר הבד"ץ את השימוש בחומר", אומר זכאי. "אמנם החומר שאנחנו מרססים על הלולבים, יעיל למשך חודש אחד בלבד ואינו גורם לחציצה, אך מכיוון שאין לדעת את עוביו המדויק של החציצה, חברי הבד"ץ לא מוכנים ליטול סיכון ולהכשיר את החומר המגן. לכן, בכדי שבכל זאת נקבל את הכשרה המהודר של בד"ץ העדה החרדית, אנו משתמשים בחומר נגד פטריות, עובש והתייבשות, שבו אין חשש לחציצה ומומלצים ע"י המכון הוולקני הישראלי.

"בלולבים שיצאו השנה לשיווק בהכשר המהודר, אין חומר הגורם לחציצה, משום שחברי הבד"ץ נוטלים דגימות המאשרות זאת", מוסיף אבנר. בעיית חילול השבת במטעים, אינה נוגעת כלל למטעי עמק בית שאן, המטופלים ע"י אנשים דתיים, להם יד ורגל בהלכות הנוגעות ואף לא חשש של גזל. "למעשה, החלק היחידי בארבעת המינים שעד כה לא נשא הכשר, היה הלולב. זאת עקב הבעיות שפורטו כעת", דברי זכאי.

אי לכך, לראשונה מזה שנים, יעשו מאות אלפי לולבים את דרכם אל דוכני ארבעת המינים, כשהם נושאים בגאון את תווית ההכשר המהודר של האגף לכשרות מוצרים שאינם מזון, בבד"ץ העדה החרדית ירושלים. לולבים כשרים למהדרין, ללא חשש גזל, ללא חשש חציצה וללא חשש חילול שבת.

"כשאתם רוכשים לולבים בהכשר הבד"ץ ללא חשש חילול שבת, אתם גם מחזקים את ידיהם של שומרי שבת", מטעים אבנר. "שלא תהיה כאן טעות", ממהר אבנר להבהיר. "לא כל הלולבים שאינם נושאים הכשר מהדרין, נגועים בהכרח בחשש חילול שבת או גזל. למעשה רוב הלולבים מגיעים מאל-עריש שבמצרים. הלולבים שבייצור מקומי מהווים בסה"כ חמישית מהלולבים הנמכרים בישראל".

זליגים אבוטבולים ופועלים תאילנדים

לאחר שעת שהות שבה היינו שרויים בקיפאון זמני במקררי בית האריזה, יצאנו לשטח ברכבו של משה זכאי, בכדי לחזות מקרוב באלפי עצי הפרי הנטועים בשולי הקיבוץ.במהלך נסיעתנו בדרך העפר, כשמימיננו נפרסים הריה הלבנים של ירדן ובמרחק נגיעה מגדר המערכת של גבול ישראל-ירדן, ומשמאלינו בריכות הדגים המדיפים "ריח ניחוח", כשמעליהם מרחפות אנפות שחורות ולבנות, ברווזים וחסידות, עצרנו מדי פעם בכדי לשמוע את הסבריו של זכאי על גידול הלולב.

"משך זמן גדילתו של הלולב תלוי בגובה שאתה רוצה אותו", אומר זכאי. "הלולבים שאנו קוטפים הם בני מטר ומעלה, כדי שלא יהיו ספיקות לגבי מינימום הגודל המותר. שלא לדבר על התימנים שלולב המתנשא לגובה של שני מטרים, בשבילם זה הידור המצווה.

"שבועיים בלבד לוקח ללולב כדי להגיע לשיעור ההלכתי הרצוי - 60 ס"מ", מציין אבנר. "בכל יום בימי הקיץ החמים מאד של עמק בית שאן, צומח הלולב בשלושה סנטימטרים, משום שהלולבים חייבים חום וכמה שיותר".

כשאני מתלונן בפניהם על "כבשן האש" נטול הלחות השורר בחוץ, הם מבקשים מהקב"ה בתגובה: "תן לנו רק ימים חמים", משום שאז הלולבים צומחים בצורה מרשימה וכן התמרים שגם הם חייבים הרבה חום בשביל להבשיל. "עצי הדקל הרבים יונקים הרבה מים ממי התהום העמוקים, וכן ממעיינות "עמק המעיינות" הפזורות באזור. מלבד זאת, אנו משקים את העצים בצורה מסודרת, ע"י שאיבה מאותם המעיינות", הם מוסיפים.

"המקום הטוב ביותר לגידול תמרים ולולבים הוא במקומות החמים ביותר, כמו עין-גדי שבערבה, שם התמרים מבשילים הכי מהר", אומר אבנר. "הגידול בכמויות מסחריות בארץ הוא בעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקאי, מבקעת כנרות שבצפון ועד לדרום הערבה", מוסיף משה זכאי.

לדבריו, "במושב רביבים שבנגב הפסיקו לגדל תמרים, משום שראו שזה לא משתלם כלכלית, מכיוון שבנגב הטמפרטורות בלילה צונחות עקב הבדלי מזג האוויר האופייניים למדבר, שלא כמו אצלנו שחם גם בלילות.

"בגלל החום הרב, אנו זוכים לכמות משקעים מועטה של 270 מ"מ גשם בשנה בלבד - מחצית מהכמות היורדת באזור המרכז". כשנכנסנו אל תוך שדרות עצי הדקל הגדולים בני יובל שנים, לא יכולנו שלא להתפעל מאשכולות התמרים הבשלים והמגרים. כשירדנו מהרכב, נתקלו רגלינו ברצפה של תמרים שנשרו מע"ג העצים.

אך בכדי להגיע לדבר האמיתי, הנמצא בגובה של חמש קומות מעלינו, יש לעשות השתדלות ולהתגבר על פחד גבהים. מה רבה הייתה פליאתם של עובדי המטע התאילנדים, למראה ארבעה אנשים, אחוזי התרגשות, החל מהבוס הגדול, יליד ראשל"צ, וכלה בכתב צעיר, מוישי הצלם, האוחז בחוזקה במעקה ואהרן נהגנו המסור, שלא הפסיק לאכול תמרים, כולם ילידי השרון, העושים דרכם במעלה המנוף הגדול אל צמרות העצים התמירים. שם, בינות לסבך הדקלים, חותך משה זכאי חביבנו לולבים מהודרים, כמו אלו שיעשו דרכם לידיהם של "זליגים-אבוטבולים" למיניהם, שיוכלו לראשונה לברך "על נטילת לולב", בהידור רב וללא חשש גזל, חציצה או חילול שבת.

על שלושה דברים ההכשר עומד: גזל, שבת וחציצה

כאמור, על שלושה עקרונות ניתן ההכשר. עקב בעיות של גזל, חילולי שבת וחציצה, מעניק בד"ץ העדה החרדית הכשר מהדרין, לראשונה על לולב, בדגש רק על לולבי דרי ולא על לולבי זהידי, משום שלולבי דרי הם הנמכרים והפופולאריים בשוק המהדרין. לדברי מנהל מחלקת תשמישי הקדושה, בד"ץ העדה החרדית התמקד במתן הכשר על שלוש בעיות:

שבת - לבדוק שלא טיפלו או עסקו בכל מלאכה שהיא במהלך היום הקדוש, אך אינו ידוע לו כרגע אם הדבר מעכב. מוסיף בעניין זה, כי שמירת השבת חשובה במקרה זה שבעתיים, משום שמדובר כאן בהכשר לגידולי מצווה.

חציצה - בד"ץ העדה החרדית אסר להשתמש בחומר הנקרא "מגן 2000 ", לצורך שמירה על טריות הלולב, אך עם זאת מתיר שימוש חילופי בתרסיס אנטי- בקטריאלי להשמדת חיידקים. חומר זה מנטרל את החיידקים ומתפוגג אחרי שעה, אך לחיידקים הבאים לוקח לפחות חודש ימים עד שהם מתרבים בחזרה. לכן יהיו מצבים של שימוש חוזר בתרסיס על לולבים הנשמרים בקירור יותר מפרק זמן זה.

גזל - כשאתה רוכש את הלולב ממקום ידוע ומסודר, אתה מונע מעצמך מכשול של מצווה הבאה בעבירת הגזל. יצוין כי, הכשר הבד"ץ ניתן רק על שלושת הדברים שצוינו לעיל ואינו אחראי על כשרות הלולבים עצמם, כמו שיעורי גובה, טפח וכיו"ב. הכשר בד"ץ העדה החרדית ניתן לראשונה השנה, לקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן, אשר קיבלו על עצמם לקיים את שלושת הדרישות שהציב הבד"ץ. דרישות ההכשר הגיעו מצד סוחרים ואנשים יראי-שמיים החפצים בלולב מהודר משעת הקטיף.

האחראי על כשרות הלולבים, מעריך בשיחה ל'קו עיתונות דתית', כי ההכשר המהודר יתפוס תאוצה בציבור אנ"ש, בארץ ומחוצה לה, מכיוון שכשיבואו לרכוש לולב מהודר, יוכלו להתהדר בלולב כשר למהדרין ללא שום חשש כלשהו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!