אוי לה לספינה שאבד קברניטה • פתיתי קודש

אבל גדול ירד על העולם היהודי עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו של האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי שמעון נתן נטע בידרמן זצוק"ל.

האדמו"ר שנפטר בליל יום הכיפורים, לא הראה כל סימני חולשה, ולא החסיר אף תפילה או מנהג במהלך הימים שקדמו להסתלקותו הפתאומית. במבט לאחור נזכרים החסידים באי אלו אנקדוטות, בהם רימז האדמו"ר על הבאות.

סיקור מיוחד:
• צדיקים במיתתן • וידאו ממסע ההלויה
• אף רבי שמעון לכול • ההלוויה בירושלים: סיקור דומע ותמונות מהלוויה בירושלים
• מבכים את השריפה • תמונות מהלוויה בבני ברק
• פרידת צדיקים מכפרת • הסיפור המופלא שהיה לשיחת-היום בגור
• אחת ואחת, אחת ושתיים • יעקב נחומי עם גלריה מיוחדת מערב יום כיפור
• ניצחו אראלים את המצוקים: כ"ק האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל • סיקור ענק


אחד מן הסיפורים, שמובא באתר 'בחדרי חרדים' בהרחבה, מספר על פרידת האדמו"ר, מהרב'ה מגור, תוך שהוא מספר לו כי במשך השנים הוא חש מועקה על כך שלא נפרד כיאות מהאמרי אמת. סיפורים מעין אלו, התגלגלו בפיות אלפי המלווים את האדמו"ר זצ"ל למנוחות.

בין אלפי המלווים נראו גם מספר חסידי צאנז, שסיפרו בהתרגשות, כי השנה לראשונה ביקש האדמו"ר לומר במוסף את הקטעים המיוחדים למיתת עשרת הרוגי מלכות, המדברים על מיתת צדיקים. זקני החסידים סיפרו כי אינם זוכרים מתי אמרו בצאנז את התפילה המדוברת, ויהי לפלא.

האדמו"ר נולד ביום ו' טבת תרצ"א, לאביו האדמו"ר משה מרדכי מלעלוב. האדמו"ר גדל ונתחנך על ברכי אביו. בילדותו ינק תורה ממלמדי תשב"ר בבית חינוך הגדול בירושלים בת"ת "חיי עולם". לאחר מכן למד והתעלה במדרגות התורה והיראה בישיבת "שפת אמת".

נודע בשער בת רבים כגדול בתורה ובחסידות. כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה. סיגף עצמו בסיגופים ועבד את ה' בכוחות נפש עצומים. בעולם התורה התקבל ספרו 'הר בשן' על הרמב"ם באהבה יתירה.

בשנת תשל"ג נסע לקראון-הייטס שבארה"ב, שם למד תורה מתוך הדחק עד לשנת תשמ"ז. בתקופת שהותו בארה"ב התחבב בחיבה יתירה אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, שרחש לו כבוד גדול. ידוע שפעם נתן לו לעלות בתורה בעליה השלישית בשבת במנחה, במקומו.

עם הסתלקות אביו בתשמ"ז קבלו עליהם חסידי לעלוב את מרותו. הנהיג את עדת מרעיתו והחדיר בהם תורה ואהבת השם יתברך. אלפים נהרו לפתחו לקבל את עצתו וברכתו. כן היה מחובב על כל גדולי ישראל, וידוע שמחותנו האדמו"ר מויזניץ שליט"א אמר כמה וכמה פעמים כשהגיע לבקרו: 'איך האב הנאה זיך ציטרעפן מיט ערליכער יודן'.

בליל יום הקדוש יום הכיפורים עוד ניגש לעמוד לתפילת 'כל נדרי'. לאחר התפילה הלך לביתו והכין עצמו לשינה מועטה, קרא קריאת שמע וסידר את עצמו בתוך מיטתו, סידר את כיפתו וביקש שיפתחו לו את השרוכים שעליו. בלילות האחרונים ישן כשהוא מחובר לחמצן. כהשהגבאי הגיע לחבר את החמצן, ראה שמשהו אינו כשורה. מיד הזמינו את כוחות ההצלה שניסו להציל את חייו, והחליטו לפנות אותו לבית החולים, אך בדרך החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרו. מיד החזירו את גופתו הק' לחדרו שליד היכל בית מדרשו שם שפך שיח והתפלל שנים רבות.

בבני-ברק פשטה הידיעה המרה בבתי הכנסיות במהלך היום הקדוש, והתקבלה בכל מקום בתדהמה וביגון עז. יצויין, כי האדמו"ר נודע בתפילותיו הנרגשות ולבביותו המיוחדת לכל אדם באשר הוא. בערב יום הכיפורים, עדיין עמד על משמרתו בעוז ובגבורה, וקיבל את קהל חסידיו וציבור רב לחלוקת ה'לעקח' הנהוגה בחצרות חסידיות.
.

השאיר אחריו מאות חסידים שבורים ורצוצים, ובראשם בניו רבי אליהו עזריאל, רבי אהרן, רבי יעקב יצחק. וחתניו. בין חתניו – האדמו"ר מנדבורנה צפת.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!