היכונו לביאת הקומבינות

בדיוק כמו בימים של פגרה היה גם השבוע בניין הכנסת שומם למדי. למרבה ההפתעה הגיחו, מפעם לפעם, נכים ישובים על כסאות גלגלים, נעים במהירות לעבר אולם הוועדות.

בשנים האחרונות הצליחו קבוצות הנכים השונות להגיע להישגים מרשימים, אולי בזכות חריצותם הרבה. אין ועדה, העוסקת באופן כזה או אחר בנכים ובנגישות, אשר אין בה ייצוג הולם לקבוצות הללו. הם מגיעים, למרות הקושי הרב, הם משתתפים, הם מדברים, הם מעלים נושאים.
והם גם משיגים.

חברות הבנייה הגדולות והרציניות אינן מתכננות בניין מבלי להתייעץ תחילה עם יועץ נגישות מוסמך. אחרות, מקפידות על כך פחות, אולם החוקים החדשים ההולכים ומתגבשים יכפו גם עליהם הר כגיגית.

על שולחנה של הוועדה הונח תקנון התכנון והבניה, תיקון מס' 9, התשס"ט, 2009, אותו העביר לידיה שר הפנים, אלי ישי. "הוטל על שר הפנים לקבוע את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבור חדש ובשטח משותף בבניין מגורים, זאת בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת", כתב ישי ליו"ר הוועדה, חיים כץ מהליכוד, וביקש את עזרתו באישור התקנות.

לכאורה, הרימה הוועדה את הכפפה, כינסה את עצמה, והתיישבה על התקנות. למעשה, הייתה זו תעודת עניות כאשר מתוך כל חבריה הצלחנו לראות שם אחד בלבד, את מי שניהל את הוועדה. היה זה ח"כ אילן גלאון מ'מרץ' שנטל לידיו את המושכות, ובדיון מייגע וטרחני עבר סעיף אחרי סעיף, כדי לאשר תקנון חדש שייטיב עם אוכלוסיית המוגבלים במדינה.

גלאון, נספר למי שאינו יודע, הוא נכה מגיל 7. מחלת הפוליו הותירה אותו נכה ברגלו, ואולי זוהי הסיבה שהנושא כה קרוב לליבו.

בדיון קודם, שנערך בנושא אחר הקשור בנכים, הטילה אחת מהנכות שנכחה באולם ביקורת צולבת על חברי הכנסת. "אני נכה, על כסא גלגלים, ולא יכולתי להיכנס ולהתיישב לצד השולחנות רק משום שבחדר הזה צריך לרדת כמה מדרגות בדרך אל המושבים. זוהי בושה לכנסת", אמרה.

נראה כי צדקה יותר מאשר תיארה לעצמה. חברי הכנסת לא ממש הטריחו עצמם להגיע לדיון, שאינו פופוליסטי דיו מכדי לעניין אותם. "צריך להיות לפני מדרגות משהו, הנקרא בשפת העם 'זהירות מדרגה'", נישא קולו של גלאון. "אדם חוזר הביתה מהמכולת עם קניות ביד, הוא צריך חניה נגישה הביתה", אמר אחד מהנכים הרבים שהשתתפו בדיון.

וכך, בין שיחה על '90 ס"מ לרוחב פתח, מספיק לעגלת גלגלים?, ל'אם החניות מחולקות לרוכשי הדירות בטאבו, מה יעשה אדם שהפך לנכה במשך השנים ונותר בלי חנית נכה בבניין?' - נשמעו קולותיהם של אנשים החיים יום-יום את הסעיפים הללו על בשרם. הם הסבירו, הם ביקשו, הם תיקנו, הם מחקו.

בסופו של יום יצא התקנון מושלם וערוך. מספר סעיפים קטנים יועברו, לבקשת נציג משרד השיכון, לעיון אנשי משרדם. גלאון דרש פרק זמן לא ארוך מדי, כדי שהדברים לא יתמוססו וימרחו.

"חודש, חודש וחצי" - הבטיח האיש.

גלאון אישר, הנכים רטנו. הם רצו לצאת מפה עם תקנון מאושר, והם חוששים מפני מריחת זמן.
"מי זה השר שלכם?" - שאל גלאון, ספק ברצינות, ספק בצחוק את נציג משרד השיכון.

"מש"ס, אריאל אטיאס" - השיבה לו מקהלת קולות.

"אה, אז זה בסדר גמור. ראו את העניין כמסודר" - הייתה הפסיקה הסופית.

נ.ב. 1 - שלא תגידו שלא אמרנו. חברי כנסת חרדיים - לא היו שם בשטח. ולא שבציבור שלנו אין נכים.

נ.ב.2 - מעניין יהיה לראות איך יישמו הקבלנים החרדיים את ההוראות החדשות. מי כמוהם אמון על ניצול כל מילימטר לטובת 'עוד מרפסת' ו'עוד קומה'. לראות אותם מקצים שטח הגון לחניית נכים, מקפידים על רוחב מתאים של פתחים, ומארגנים את השבילים שבחצר לנגישות – יהיה זה באמת מחזה נדיר במחוזותינו.

חכו לקומבינות...

עד שיאמר רוצה אני

דקות ספורות לאחר שהסתיימו דיוניה של הוועדה, פסק בית המשפט העליון בעניינה של העתירה הירושלמית בנושא בחירת הרבנים.

כזכור, הגישו העותרים עמותת 'נאמני תורה ועבודה', יונתן בן הראש, חברת מועצת העיר רחל עזריה ושמואל שטח, עתירה נגד חוקיות הליך בחירת רבני העיר. למען האמת, לא היה בה בהחלטה משום בשורה גדולה לכאן או לכאן, וכל שהיה בה הוא מתן הוראה למשיבים להגיב עד ליום ה-30 לחודש, אולם שיחתנו עם שר הדתות, יעקב מרגי, התנהלה דקות ספורות קודם שעיינו בפסק המפורש.

• ניצחון? - שאלתי אותו.

"אני עדיין לא יודע דברים ברורים", הוא הקפיד לשמור על זהירות מרבית. מאז הכתיר עצמו שמעון פרס כראש ממשלת ישראל, הכרזה שהתבררה שעות ספורות לאחר מכן כבדיחה, נזהר כל איש ציבור המכבד את עצמו שלא לצאת בהכרזות לפני שיש בידו דברים ברורים.

"אתה רואה, אני לא קופץ משמחה, אבל בהחלט בטוח בעצמי", הוסיף. "איני מעורב בפרטים, אך נתתי הנחיה לוועדה לחשוב על כל דבר שבע פעמים. בנושאים אחרים אני ידוע כמי שאינו מהסס להתווכח עם היועץ המשפטי. בנושא הזה ידעתי שהדברים רגישים והנחיתי אותו ללכת עקב לצד אגודל.

"היועץ המשפטי של עיריית ירושלים תעתע בנו, תיאמנו את הפגישות מראש ובצורה מסודרת עם ראש העיר, נציגו היה נוכח בכל הוועדות, וברור לי שהעתירה היא קנטרנית לחלוטין. אם כבר יחליטו לפתוח מחדש את הגוף הבוחר, אני מעריך שהד"לים יצטרכו להחזיר 2 נציגים לחרדים".

• יש לך הערכה, איך יסתיים הסיפור?

"הכול פתוח. אני מעריך שינסו להפעיל עלינו לחץ להגיע להסכם, לפיו אנו נסכים לנציג המועדף עליהם, הרב שטרן, כאשר הנציג מטעמנו יהיה הרב יוסף. אבל כפי שאמרתי, הדברים עדיין אינם סגורים, ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א עוד לא אמר את דברו. ההחלטה טרם נפלה".

עיון בתוכנית הימים האחרונים של שר הדתות מעלה רשימה עמוסה ביותר של פעילויות, שקשה להבין היאך מותירים בידו זמן כדי להתעסק בו בפוליטיקה הרגישה ובכל ה'מסביב'.

השבוע סייר בישוב היהודי בחברון, בקרית ארבע ובמערת המכפלה, כשהוא מבטיח לעשות הכול למען חיזוק היישוב היהודי במקומות הללו. אחר-כך פינה מזמנו כדי לטפל בבעיותיו ה'וותיקות' של בית הקברות העתיק בחיפה, שכל מי שראה אותו אי פעם בימיו לא יכול היה שלא להזדעזע. הקוצים הגדלים שם פרא אינם מותירים כמעט אפשרות לראות את הקברים עצמם, הלכלוך עולה על גדותיו, והמצב קטסטרופלי בהחלט. מרגי לא התעצל, הצפין לחיפה וטיפל בנושא.

אחר-כך נודע לו כי דרך הגישה לציון האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו אינה ראויה. שביל הגישה תלול, בחלקו אין מעקה לאחיזה, וגם שם הטינופת עולה על גדותיה. פנייה מהירה לשר התיירות, סטס מסז'ניקוב, שמשרדו ממונה על המקום, נעשתה מיידית. לא נמנה את הרשימה, בה נכללים מקומות שונים ומגוונים, מהר הזיתים הירושלמי עד למערת אליהו הנביא בחיפה ועוד ועוד ועוד.

אבל אלו הם הנושאים השגרתיים. מלבדם, יש לתפקיד שר הדתות משמעות נוספת הכוללת, מה לעשות, גם מינויים. ובכל אלו יש ללכת בין הטיפות, ברגישות מרבית, אחרת חוטפים על הראש...

"עיר הקודש ירושלים היא עיר מאוד מגוונת ומורכבת, לכן צריך ללכת בין הטיפות", אומר מרגי, המבין היטב לאיזה טיפות הוא מתכוון. "תאמין לי, היה בידי, עם כניסתי לתפקיד, לשנות את חוק בחירת הרבנים, אבל לא רציתי בכך", הוא אומר.

• ירושלים אינה חומר הנפץ היחיד. יש כאלו גם במודיעין, אפילו במודיעין עילית.

"אין חומר נפץ במודיעין. החוק רואה בשלושת הרבנים, הרב דוד לאו, הרב יעקב ציקוטאי והרב אליהו אלחרר שלושה רבנים במעמד שווה, וכך גם מועבר התקצוב לעירייה. אעמוד על כך שהדברים ימשיכו להיות כך, ושלושת הרבנים אכן יקבלו את השכר המגיע להם. נכון להיום עיריית מודיעין מעבירה את הכסף של משרד הדתות לשני רבנים, אך לא משלימה את השליש אותו היא אמורה להשלים מתקציבה. נפעל, בעזרת ה', לשינוי המצב הזה".

• מצבה של עיריית מודיעין אינו כזה הדורש מתן צדקה.

הוא צוחק. "אכן, נכון, ובהחלט נפעל בנושא".

לגבי מודיעין עילית, הוא מכיר בכך שהדברים מסובכים הרבה יותר. "כאשר יש עיר ללא רבנים, בסמכותי לפעול למינוי רב. נכון להיום יש רב במודיעין עילית, וכדי למנות רב נוסף צריכה מועצת העיר לאשר זאת. נכון להיום היא לא עשתה זאת. אבל 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני', וגם שם אני מאמין שהדברים ייפתרו, כמובן בתיאום ובסיכום מוקדם בין הרבנים ובין גדולי ישראל".

אהרונוביץ' הבטיח לטפל

הוא לא נח לרגע.

למרות הפגרה, על אף שאין בידו תפקיד ביצועי כלשהו, פועל ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס ללא לאות, בנושאים מעניינים, בהחלט לא טריוויאליים.

רק לפני מספר שבועות סיפרנו מעל גבי טור זה על הרעיון שלו, להקים גם בארץ את ארגון 'השומרים', זה הפועל בשכונות החרדיות בחו"ל בהצלחה מרובה. הרעיון נפל במוחו לאחר פריצה שאירעה בבית ילדיו, השבוע הוא החל להגשים אותו הלכה למעשה.

בפגישה שנערכה בינו לבין השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', זרק לו את הרעיון. הוא סיפר לו על שכונות, בהן הופעל הרעיון בהצלחה, כשהוא מצליח להוריד את רמת הפשיעה באחוזים ניכרים. הוא קרא לשר "להרים את הכפפה" ולתת, כמובן, גם תקציבים.

בפגישה נלוו אליו גם שלמה רוזנשטיין, חבר הנהלת העיר ירושלים ומי שמוביל את הפרויקט. הוא סקר בפני השר את הסיבות שהביאו את הציבור החרדי להקים את הארגון, סיפר על ההיסטוריה הקצרה של 'השומרים' בארץ, וסיים בסיפורים מן השטח.

אייזיק בראון, אחד מהמתנדבים, סיפר על מהירות הפעולה של אנשי הארגון, המגיעים תוך כדי ביצוע הפשע אל המקום. אהרונוביץ הבטיח לעזור, נקווה שגם הבטיח לקיים.

בין לבין העלה מוזס גם את נושא האבטחה בהר הזיתים. "בימים אלו שבין כסא לעשור ובימי החגים, רבים הם המתפללים המגיעים מידי יום להר הזיתים להשתטח על קברי אבות ועל המשטרה לתגבר כוחותיה ולדאוג לאבטחת המקום" - הסביר לו.

אין זה סוד כי לאחרונה יש עלייה תלולה במספר האירועים בהם תוקפים ערבים את הבאים להתפלל בהר. רק ביום שני האחרון הותקף בחור ישיבה, שחזר מבית הקברות, ורק בנס הצליח לברוח לתחנת המשטרה הקרובה כשהוא נס מפני הרודפים הערביים.

המשטרה, אגב, באדישות תהומית שלא מאפיינת את טיפולה בהפגנות החרדים, התעלמה מסיפורו של הנער.

ושוב חזר על עצמו המחזה. אהרונוביץ' הקשיב, אהרונוביץ' גם הבטיח לטפל. הוא בהחלט יבדוק מה בדיוק קרה שם, בתחנת המשטרה, הוא גם יגביר את השמירה על אזור בית הקברות.

רשמנו לפנינו. נזכור גם לבדוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!