הבחירות לרבנות עברו לבג"ץ • פרסום ראשון

היום (ד) בשעת צהריים, הגישו עמותת 'נאמני תורה ועבודה', יונתן בן הראש, שמואל שטח, ורחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים, עתירה בבג"ץ נגד ועדת הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים, השר לשירותי דת, ראש העיר ירושלים, ומועצת העיר ירושלים.

כולם המתינו לעתירה נגד הבחירות שתבוא. לא ידעו מהיכן - אך ידעו שזו תגיע. שכן, לא סביר להעביר בחירות כל-כך אמוצינליות, בלא עתירה או שניים לבג"ץ. והיום זה הגיע.

כותרת העתירה: עתירה דחופה למתן צו על תנאי וצו ביניים, בנוגע לבחירות ההולכות וקרבות לרבנות העיר ירושלים.

במסמך בן עשרות עמודים, מגוללים העותרים את טענותיהם נגד הליך הבחירה של הגוף הבוחר, מאשימים את האחראים בקלות דעת ובפזיזות, ומבקשים צו ביניים עד לבירור העניין, ולתיקונו המלא.

המסמך נפתח ברשימת שאלות ארוכה:

מדוע לא יקפידו לקיים את סדרי הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים על פי הוראות הדין, תוך שמירה על עקרונות יסוד במשפט וביניהם עקרון השוויון, הזכות לבחור ולהיבחר, מתן זכות שמיעה, והקפדה על הפעלת שיקול דעת מנהלי, כראוי וכנכון;

מדוע לא יקיימו את הליכי הבחירות, כמתחייב מהוראות הדין והשכל הישר, בשקיפות מלאה, ועל פי קריטריונים שווים ואחידים, גלויים וברורים;

מדוע לא ינהלו פרוטוקולים של הליכי הבחירות, ויעמידו אותם לעיון הציבור, כמו גם את התשתית העובדתית שעל פיה אומרים הם לנהל את דרכיהם;

מדוע לא יקבע בית המשפט הנכבד, כי הישיבה שנחזתה להיות ישיבת ועדת הבחירות, שהתקיימה ביום 10.9.09, בהיעדרם של שניים מתוך חמשת חבריה – ראש העיר ירושלים ונציג העירייה – שלא זומנו אליה כלל, נתקיימה בחוסר סמכות ולפיכך ההחלטות שנתקבלו בה בדבר בתי הכנסת שישלחו נציגים לאסיפה הבוחרת בטלות מעיקרן;

מדוע לא יינתן ייצוג הולם ושוויוני באסיפה הבוחרת את רב העיר לכל תושבי ירושלים היהודיים, כמתחייב מהוראות החוק, שיבטיח כי הרכב האסיפה הבוחרת ישקף אל נכון את הרכב האוכלוסייה בעיר, לגווניה ועֵדוֹתיה השונים;

עד שהג"ץ יתפנה לדון בעתירה כבדת המשקל, מבקשים העותרים לתת צו ביניים האוסר על המשיבים לעשות כל פעולה נוספת לקידום הליכי הבחירה לרבני העיר ירושלים, עד אם תישמע העתירה ותוכרע לגופה.
,

והיא ראשית, היא תכלית,

העתירה עצמה נפתחת באקדמות מילין, שלטענת העותרים "והיא ראשית היא תכלית". אנו מביאים כאן חלק קטן מהטענות:

עניינה של עתירה זו: בחירת רבנים ראשיים לירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, סמל ומוקד עלייה לרגל לעולם כולו, ולעולם היהודי בפרט.

מזה כשש שנים ויותר, אין בירושלים רבנים ראשיים. מעת פטירתם, בשנת תשס"ג-2003 של רבה הספרדי, הרה"ג שלום משאש ז"ל, ולפני כן פטירתו של הרב האשכנזי, הרה"ג יצחק קוליץ (בשנת 2003), נותרה רבנות העיר ירושלים כצאן ללא רועה.

במהלך השנים נעשו כמה ניסיונות לחדש את הליכי הבחירה לרבנות העיר, אולם בעקבות פגמים יסודיים שנתגלו בהם, וחשפו ניסיון לכאורה להטות את תוצאות הבחירות בדרך שאינה הולמת הליכי בחירה ראויים, סוכלו ההליכים בעקבות עתירה שהוגשה לבית משפט נכבד זה (ראו בג"ץ 4514/08 ניר ברקת ואח' נ' השר יצחק כהן, השר לשירותי דת (לא פורסם) וההחלטות השונות שנתקבלו במסגרת עתירה זו).

הדעת הייתה נותנת שלנוכח לקחי העבר, משחודשו בשנה האחרונה ההליכים לבחירת רבני העיר, ייעשו ההכנות כדת וכדין, במתינות ומתוך שיקול דעת, מתוך שיקולים ענייניים בלבד, ותוך הקפדה מדוקדקת על הוראות הדין ושקיפות מלאה שתמנע לזות שפתיים מיותרת בנוגע לתקינות הבחירות, כמתחייב הן מסדרי מנהל תקינים, הן מחובת "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם", שהיא הבסיס לאמון הציבור במנהיגיו.

למרבה הצער, לא כך נעשה. מסכת האירועים שתתואר להלן בהרחבה, מלמדת לכאורה כי ההליכים נוהלו ברשלנות-רבתי, תוך שהם לוקים בפגמים שונים ומשונים. במקרים מסוימים, דומה כי יש סממנים בולטים לכך ששיקולים לא ענייניים מניעים את עגלת הבחירות, ששיאם הגיע בזימון מה שנחזה להיות ישיבת ועדה בהולה ביום 10.9.09, שכונסה "מהיום להיום", בלי לוודא שאכן כל חברי הוועדה יוכלו להיות נוכחים בה, שהנוכחים בה - - ככל הנראה שניים או שלושה מתוך חמשת חברי הוועדה - התיימרו לבחור את 24 בתי הכנסת שישלחו נציגים לאסיפה הבוחרת (מתוך 48 חברים בסך הכל, היינו מחצית מחברי הגוף הבוחר).

ככל שידוע לעותרים, לישיבה זו לא הוזמנו כלל שניים מתוך חמשת חברי הוועדה – והמה ראש העיר ירושלים ונציג העירייה - עובדה שדי בה לכאורה להביא לבטלות ההחלטה על בחירת בתי הכנסת מעיקרה.

למרות פניות חוזרות ונשנות של העותרים, סירבה הוועדה עד כה לחשוף את פרוטוקול הישיבה, להציג את ההזמנה שנשלחה אליה, וגלות מה היו הקריטריונים שהנחו אותה בבחירת בתי הכנסת שנבחרו – שנציגיהם מהווים, כאמור, 50% מחברי האסיפה הבוחרת - , ומה הייתה התשתית העובדתית ששימשה בסיס להחלטתה.

עובדות אלה, לצד אי סבירותה של רשימת בתי הכנסת שנבחרו (שעליה ידובר בהרחבה בהמשך), ופגמים שונים שנתלו בהליכי הבחירה מראשיתם, מחייבים לדעת העותרים את התערבותו של בית משפט נכבד זה, למען יתוקן המעוות ורבני העיר ייבחרו בדרך הולמת, ראויה, שקופה והוגנת, שתתן ביטוי ממשי לרצונם של תושבי העיר ולמימוש זכות הבחירה של נציגיהם.

בתוך העתירה מביאים העותרים אסמכתא מכתבתו של הפרשן הפוליטי יעקב ריבלין המוכיחה לדבריהם את חוסר השויון בגוף הבוחר: "פניות העותרים לקבלת רשימת בתי הכנסת שנבחרו הושבו ריקם. אך מפרסום לא רשמי של מכתב יו"ר הוועדה לשר, ובו רשימת בתי הכנסת העיר ש"נבחרו" ו"שיוכם" (הדברים פורסמו בעיתון "בקהילה" בסוף השבוע האחרון, 17.9.9, מצורף כנספח עת/7), ושהגיע ליד העותרים, עולה כי למראית עין הוועדה פעלה בצורה שרירותית למדי, ללא כל קריטריונים ממשיים, ועיוותה לחלוטין את שיקוף אוכלוסיית העיר ברשימת נציגי בתי הכנסת".

גם אתר 'בחדרי חרדים' פרסם ביום הבחירות את העובדה כי לחרדים יש רוב בועעדה המספיק בכדי למנות 2 רבנים חרדים לעיר.

,

עניין רב בקיום הבחירות

כאן עוברים העותרים, לסיפור חייהם בהרחבה. בכדי להגיש עתירה לבג"ץ חייבים העותרים להוכיח שיש להם קשר לעתירה.

וכך הם מספרים:

העותרת, תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציבורית, הפועלת שלא למטרות רווח, ומונה אלפי חברים בכל רחבי הארץ. מאות מחברי התנועה מתגוררים בירושלים, ויש להם עניין רב בקיום הבחירות לרבני העיר בדרך תקינה, ובבחירת מועמדים שישקפו את הרכב האוכלוסייה המגוון של ירושלים, על עדותיה ופלגיה השונים.

לא למותר להזכיר, כי אוכלוסיית ירושלים היהודית מחולקת, באופן גס, לכשליש חרדים, ולשני שליש ציבור חילוני, מסורתי וציוני-דתי שגם לו, למותר לומר, עניין רב בבחירת רב עיר שאמור לשרת ולייצג את הציבור כולו. העותרים סבורים שראוי כי ביטוי לכך יינתן גם באסיפה הבוחרת את רבני העיר, שאמורה לייצג ולשקף את הרכב האוכלוסייה בעיר, וכי לא תחזור על עצמה תמונת העבר שבה האסיפה הבוחרת הורכבה בדרך לא שוויונית, שלא היה בה ייצוג ראוי לאוכלוסיית העיר ירושלים. העותר מס' 2 מכהן כיו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה", והעותר מס' 3 מכהן כמנכ"ל התנועה.

העותרת מס' 4 היא חברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים". במשך שנים רבות היא פועלת במישור הציבורי למען ירושלים ותושביה, ובין השאר פעלה רבות גם למען קיום תקין של הליכי הבחירות לרבני העיר.

את העתירה הציורית בוחרים העותרים לסיים במשפטים הבאים: העיר ירושלים ראויה לרבני עיר שייבחרו בהליך ראוי, תקין ושקוף. רב העיר צריך להיות לא רק "אדיר במלוכה", גדול בתורה ובמעשים טובים, אלא גם "בחור כהלכה", נבחר בבחירות תקינות, שוויוניות, גלויות, שיבטיחו את אמון הציבור בו ובמשרה הרמה שבה הוא מכהן.

על אלה סבה-הולכת העתירה, ומכוח אלה מתבקש בית המשפט הנכבד להושיט לעותרים סעד מן הדין ומן הצדק. ,

תגובת משרד הדתות

בעקבות העתירה לבג"ץ בבקשה לעצור את ההליכים לבחירת רבנים לירושלים, להלן תגובת היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת, עו"ד ישראל פת:

"כל ההליך נוהל בשקיפות ובהתאם לכל דין, כאשר אני אישית לוויתי את ההליך על כל שלביו. המשרד לשירותי דת יגיב לבית המשפט ויוכיח כי אף מגזר לא קופח. וכי אין עילה לתביעה

א. הוועדה שהוקמה לבחירת הרבנים הראשיים בבירה נהגה בשקיפות ובממלכתיות, נצמדה לייעוץ המשפטי שקיבלה ובעניינים רבים החמירה על עצמה יותר משנדרש ממנה - זאת כדי למנוע כל ספק או מראית עין לגבי כשרות ההליך. "כשמדובר במאות בתי כנסת שרק 24 מהם נבחרים – תמיד יהיו הרבה מאוד מאוכזבים, אבל אין כאן כל עילה לעתירה לבג"ץ".

ב. מועד כינוס הוועדה תואם מראש עם לישכתו של מר ניר ברקת, יתרה מכך אמורה הייתה הוועדה להתקיים בלשכתו של מר ברקת, בהתאם לזימונים שיצאו קודם לכינוס הגיעו יו"ר הוועדה ראב"ד הרב ניסים בן שמעון מת"א, הרב דוד אבוחצירה, מר שמואל סננס חבר הוועדה ועו"ד ישראל פת משקיף הוועדה ללשכתו של מר ברקת ורק שם נמסר להם על ביטול הכינוס - יצויין עוד כי זהו הביטול השלישי ברציפות אשר מתקבל מלשכתו של מר ברקת לכינוס הוועדה, דבר המעיד על חוסר כבוד וזלזול במטרת הכינוס ובחבריה.

בכינוס האמור השתתף עו"ד ישראל פת היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת שקבע באופן חד משמעי כי הכינוס הוא חוקי ופועל על פי תקנות חוק שירותי הדת היהודיים לבחירת רבני עיר הנושאים אשר עלו לדיון הינם נושאים אשר הציע נציגו של מר ברקת שהגיעו במקומו לכינוס הקודם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!