ברית בצל הקורונה: המוהל נסע 17 שעות כל צד

משה שינפלד מהמרכז היהודי בקובנה, פרסם פוסט מרגש בפייסבוק בו הוא מספר על השתלשלות האירוע סביב ברית המילה לבנו.

וכך מספר האב המאושר:

מבצע בינלאומי מורכב ומאתגר במיוחד הגיע אל סיומו עם ברית מילה מרגשת. כן, זיכה אותנו אלוקים, וחרף כל האתגרים - אליהו מלאך הברית הגיע לקובנה, כדת מדיניות האיחוד האירופי, בכדי להכניס את יואל הקטן בבריתו של אברהם אבינו, בעתו ובזמנו, כדת משה וישראל.

וואו. בעתו ובזמנו. כמה לא טריוויאלי בימים אלו, בעידן השמים הסגורים והארץ הקפואה. זר לא יבין זאת. עוד יסופר אודות מבצע זה בספר האמיתי של דברי הימים, ובינתיים, ליבי הומה בהודיה גדולה – בראש ובראשונה לבורא עולם, אדון כל הנשמות, ריבון כל המעשים, המבצעים והמדינות.

יואל נולד בחג שביעי של פסח - יום בו הים נסוג לאחור והשתנו הגבולות, כך גם קרה ביום השמיני ללידתו - נחצו הגבולות. אלוקים שאומר לים "עד פה תבוא" (איוב לח), אמר למלאך הברית "לפה תבוא".

רעייתי ואני אסירי תודה למלאך אנושי, מוהל מומחה ומקצועי מאין כמוהו, מסור בצורה שלא תיאמן - הרב צבי גוטמן מוינה – אוסטריה.

הרב צבי גוטמן נענה לאתגר המפרך ועשה את דרכו במשך 17 שעות נסיעה לכל כיוון. בעזרת אישורים מיוחדים הוא חצה שלושה גבולות, הגיע לקובנה במאור פנים, והברית נערכה בשמחה חובקת עולם, תודות לתוכנת זום.

הימים האחרונים לימדו אותי, שהשמים אמנם סגורים, אבל הלבבות הולכים ונפתחים. בגבולות הארצות מקשיחים עמדות, אבל לטוב ליבם של בני האדם אין גבולות. תינוק בן ימים ספורים הסיר את כל מדיניות ההסגרה העולמית, וכולם חיבקו אותנו, ווירטואלית כמובן.

כל כך הרבה אנשים הביעו נכונות לסייע: אנשי ציבור כדוגמת שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שר הפנים אריה דרעי ועוזרו – רובי שמש, אנשי משרד החוץ, שגריר ישראל בליטא – מר יוסי לוי. ארגונים עולמיים כדוגמת נפש יהודי, ועידת רבני אירופה, שלוחי חב"ד בליטא ובמדינות נוספות, רבני ערים באירופה, הרב נחמיה רוטנברג – רבה של סביון, ידידי שלמה קוק שהפעיל מישהו בבית הלבן, ים של חברים וידידים ממדינות רבות, בני משפחה מדרגה קרובה ורחוקה (וסליחה שאיני נוקב בשם של כל אחד), כל אחד ניסה לסייע במה שהוא יכל, בדרך שלו, וכל אחד דחף עוד צעד קטן להשגת המטרה.

עם ישראל במלוא תפארתו. אה, לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה. כשהתקרבנו ליום השמיני וראינו שעדיין אין אופציה מעשית, ניסינו לקדם רעיון שהיה נשמע מופרך - הטסת מטוס פרטי עם מוהל, קבלת אישור עליה לרעייתי ולי יחד עם התינוק, ועריכת הברית בתוך המטוס או במקום ניטרלי בשדה התעופה (כמובן בתנאי סטריליזציה מובהקים), כדי למנוע את בעיית הבידוד. מי שסייע בתפירת התכנית ועבד על כך שעות רבות היה חבר המועצה בוינה – אוסטריה, הרב יעקב פרנקל, שאגב – אין לנו הכרות מוקדמת.

קונסולית ישראל בליטא – הגברת עדי כהן חזנוב, נרתמה לעניין בכל הכוח. אני כקונסולית – כך אמרה - אעשה עבורך הכל כדי להשיג את האישורים הדרושים. לא היה לי את הפריווילגיה להמתין לתשובה סופית בעניין המטוס, אז במקביל פעלתי בערוץ אחר, יבשתי. לאחר השגת אישורים מורכבים בכל מדינות המעבר, המוהל יצא לדרכו, ובאמצע הנסיעה עדי מתקשרת ומודיעה: יש אישור להנחתת המטוס. תתקדם.

"השמים שמים להשם, והארץ נתן לבני אדם" (תהילים), והחלטנו להמשיך את האופציה היבשתית. עדי לימדה אותנו, שעם רצון טוב ועבור מטרה טובה, השמים הם לא הגבול, והם וודאי לא סגורים. תודה לך.

ישנו אדם נוסף, משמעותי מאוד בכל המבצע, שביקש שלא אנקוב בשמו. איש יקר, אני יודע שאתה קורא את השורות הללו, ואני אומר לך שוב מילה קטנה עם משמעות גדולה: תודה.

ורק לסיום: יש משהו מוזר בצמד המילים "כריתת ברית", שהרי שתי מילים אלו הן שני מושגים הפכיים ומנוגדים. "ברית" משמעותה חיבור, ואילו "כריתה" משמעותה חיתוך, ניתוק והפרדה. ההסבר לדיסוננס זה, שבלתי אפשרי לערוך ברית ללא כריתה. לא ניתן לכרות ברית בין בני זוג, בין שני חברים, בין מפלגות ומדינות, בלי שכל אחד מהצדדים 'כורת' וחותך משהו מהאגו שלו. אם כל צד מתבצר בעמדתו ואינו מוכן לוותר על עקרונותיו ורצונותיו – הדרך לשלום רחוקה מתמיד. כל כך הרבה אנשים "כרתו" מזמנם וממרצם עבור יואל, והנה זכינו לברית, ממש "ברית עולם".

הישגים כה רבים נוכל להשיג אם נתאגד סביב מטרות ראויות משותפות. בואו נמצא את הדברים המשותפים לכולנו ונתאחד סביבם.

עכשיו יותר מתמיד, בואו נכרות ברית. בעודי כותב שורות אלו, יואל בוכה. הוא בוכה כי הוא רעב, אבל מרגיש לי שהוא בוכה מצער גם על בני גילו במדינות הסמוכות, שמחכים אף הם לאליהו מלאך הברית. מי מרים את הכפפה?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!