חרם ברשת נגד הרשתות הגדולות בישראל: "לא יישאר תקציב למי שצריך"

משבר הקורונה מעמיק את השסע החברתי-כלכלי בישראל, בעקבות מחאתם של בעלי הרשתות הגדולות נגד הממשלה בטענה כי אינה מסייעת לעסקים לשרוד.

בעקבות כך, מתחילה להתעורר מחאה חדשה נגד המחאה של אותם בעלי רשתות. פוסט שעלה לפייסבוק אתמול תחת הסיסמה "לא קונים מסחטנים" זכה כבר ל-5,500 לייקים וכאלף שיתופים.

המחאה היא נגד הרשתות הגדולות שפתחו במאבק נגד הממשלה: קבוצת פוקס, קפה קפה, קסטרו הודיס, אופטיקה הלפרין, המשביר לצרכן ועוד. בפוסטים ששיתפו את הקריאה המקורית לחרם, פורסמו בין היתר שמות 200 הרשתות שהחליטו להשבית את החנויות ולא לפתוח אותן, אף שהורשו לעשות כן. הרשתות איימו לפטר אלפי עובדים – עד שדרישותיהם מהמדינה יתקבלו.

המחאה התחילה ע"י כותבת הפוסט בשם דריה שלייפר, סטודנטית ופובליציסטית, שבשיחה עם TheMarker סיפרה כי מדובר ביוזמה עצמאית שלה. "כל שחקן מתנהג כאילו תקציב המדינה עומד למכירת חיסול וכך בסוף לא יישאר תקציב מי שבאמת יצטרך תמיכה מהמדינה. להחליט לא לעבוד כשאפשר לעבוד זה לא יותר מסחטנות. למה מראש הם היו צריכים לקבל כסף מהקופה הציבורית? מי שצריך לקבל את הכסף אלה אנשים או עסקים בהתרסקות, לא כאלה שיכולים להפעיל מספיק לחץ.

עוד היא אמרה, כי "אנחנו כציבור הבאנו לויזל והאחרים את הכסף הזה. הם דרשו מענק של 10,000 שקל עבור כל עובד שיחזירו מחל"ת, הם ביקשו פיצוי על ירידה בהכנסות ולא ברווחים, מה שגרם לחלקם להרוויח יותר ממה שהפסידו".

הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת פוקס, שהיה הפנים של המחאה, תקף את המחאה נגדו. "הם פשוט מטעים. השגנו לעסקים הקטנים זה יותר ממה שהמדינה נתנה להם בתוכנית המפוארת שאושרה בחגיגה גדולה שלהם ביום שישי בממשלה. האוצר אישר לעסקים הקטנים פיצוי רק על ירידה במחזור של עד 20 מיליון שקל. המלחמה של רשתות המסחר היתה עבור כל העסקים - כולל כל הקטנים. כל מעסיק קטן יקבל בדיוק כמו כל מעסיק גדול - פיצוי על החזרת עובדים לעבודה. כ-7,000-6,000 שקל לעובד". הוא אף הציע: "תעשו את החשבון, עסק של בית קפה קטן שמעסיק 20 עובדים, טבחים ומלצרים, מחזור המכירות שלו 300 אלף שקל בחודש, קיבל פיצוי מהמדינה של 60 אלף. במלחמה של רשתות המסחר נוסף לו פיצוי נוסף של 120 אלף שקל. אנחנו את שלנו עשינו בשביל כל העסקים - כולם".

כזכור בעקבות המחאה של הרשתות הגדולות, הודיעו משרד רה"מ, משרד האוצר ובנק ישראל שלשום (ראשון), כי "החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד שקל לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק. בימים הקרובים תובא לאישור הכנסת בקשה להרחבת התוכנית הכלכלית מעבר ל-80 מיליארד שקל, שתכלול את התוכנית להחזרת העובדים למעגל התעסוקה וצעדים נוספים. זאת, בנוסף לקרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים בסכום של 6 מיליארד שקל" .

מי שעמדה מאחורי המאבק והישגיו היא התאגדות לשכות המסחר, המאגדת כ-200 רשתות אופנה ואחרות, שניהלה מאבק עיקש, יש יאמרו כוחני, במסגרתו השביתו הרשתות מאות חנויות, איימו בפיטורים מיידיים של אלפי עובדים והפסיקו תשלומים לקניונים. המאבק אף סיבך את הרשתות עם רשות התחרות, שפתחה בבדיקת התנהלותן סביב המשבר. כחלק מהקמפיין, הרשתות סימנו הן את נתניהו והן את האוצר כאשמים במצבן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!