לצפות ולבכות: הסרט על יוחאי ליפשיץ הי"ד

12 שנים חלפו מאותו ערב מר ונמהר, עת חדר מחבל אחוז אמוק, אל תוככי הספרייה התורנית של ישיבת 'מרכז הרב' וטבח בשמונה מתלמידי הישיבה.

אחד מהנרצחים הקדושים היה הקדוש יוחאי ליפשיץ הי"ד, בן 18, משפחתו הפיקה עליו סרט מרגש, ולרגל יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה, 'בחדרי חרדים' מפרסם אותו לעיניכם הגולשים.

הוא נולד בליל 'תפארת שבהוד' לספירת העומר, ט”ז באייר תש"ן. שנות חייו הקצרות עברו עליו בירושלים שבין החומות, ובמוסדות החינוך שבמקום למד עד סיום ביה"ס היסודי. בכיתות ט’-י"ב למד יוחאי ב'ישיבה לצעירים' שעל-יד ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. את מרבית זמנו הקדיש יוחאי ללמוד תורה וקבע לעצמו סדרי לימוד ועיון מעבר לדרישות הפורמאליות של מערכת החינוך ושל הישיבה בה למד. חבריו מעידים כי תמיד ראו אותו עם ספר ביד, ומעולם לא ישב בטל ו"העביר את הזמן".

את הזמן שנותר לו הקדיש, כמו כל שמיניסט, ללמוד לקראת בחינות הבגרות, וגם בהן תכנן להבחן ברוב המקצועות ברמה הגבוהה ביותר. בלילה, לאחר שסיים את לימודיו נהג לרוץ ולהתעמל (על פי תכנית שבנה לעצמו), ובניגוד לתחזיות חבריו לא נשבר, והתמיד בכך למעלה משנתיים – עד יומו האחרון.

מגיל צעיר מאד התבלט יוחאי באישיותו יוצאת הדופן וניכרו בו כמה תכונות ברורות: הוא הקפיד להגיע כמה דקות לפני תחילת התפילה, כדי להספיק ולומר קרבנות בשחרית ובמנחה. חבריו מעידים כי הקפיד מאד לא לדבר, וניצל את הזמן שבין סיום תפילתו לתחילת חזרת הש"ץ לעיון ולימוד.

בליל ר"ח אדר ב' תשס"ח, הסתיימו הלימודים בישיבה לצעירים בשעה מוקדמת מתמיד, והתלמידים התבקשו לפנות את בית המדרש כדי להכינו למסיבת ראש חודש. חלק מהתלמידים, ויוחאי ביניהם, לא רצו לאבד זמן ופנו להמשיך בתלמודם בספריית הישיבה הגבוהה 'מרכז הרב'. בשעה 20:30 בערב, חדר מחבל לספריה ורצח בדם קר שמונה מבחירי התלמידים שישבו רכונים על ספריהם, ובתוכם יוחאי.

כשם שחי יוחאי – בתוך עולמה של תורה, כך מצא את מותו – ומִשנה, מסכת מנחות בידו.

תלמידי הישיבה הקדושים שנרצחו באכזריות בראש חודש אדר ב' תשס"ח, הם: שגב פניאל אביחיל הי"ד, יונתן יצחק אלדד הי"ד, יונדב חיים הירשפלד הי"ד, נריה כהן הי"ד, יוחאי ליפשיץ הי"ד, דורון מהרטה הי"ד, אברהם דוד מוזס הי"ד ורועי אהרן רוט הי"ד.

אחיו של יוחאי ליפשיץ הי"ד, אליסף, אמר ל'בחדרי חרדים': "צריך להבין שמוות על קידוש ה' זה מוות שמשפיע על כלל עם ישראל, נכון שהמשפחה היא הנושאת בנטל הזיכרון היומיומי, אבל החיבור בין כל עם ישראל לקב"ה מושפע מקידוש שמו בעולמו על ידינו, יש חוסר לכולנו בשלמות העם, וזה מה שחשוב לזכור היום, ובזה חשוב להתחזק בבין אדם לחברו, למשפחתו ובמעשים טובים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!