"השנה עם כל הכאב העצום נאמר את הקדיש במרפסות"

מאת: עו"ד ישראל אליוביץ

במשך למעלה מיובל שנים, אנו מגיעים ביום הזיכרון לחלקה א שורה יב קבר מספר 6 לקברו של דודי - הקדוש רב טוראי ישראל פיש ז"ל שאני קרוי של שמו. השנה בעקבות הקורונה,  עם כל הכאב העצום, לא נגיע לבית העלמין בסנהדריה - ירושלים.  את הקדיש נאמר במניין שמתקיים במרפסות.

דודי היקר ישראל פיש ז"ל נהרג בד' באייר תש"ח, תאריך בו חל בכל שנה יום הזכרון לחללי צה"ל. יום זה הוא יום היוארצייט שלו, יום של אבל למשפחות השכול ויום אבל לאומי.

צולם ביום הזיכרון לפני שנה

ישראל נולד ביום ז' באב תרפ"ג (20.7.1923)  באלבה-יוליה רומניה שם למד בתלמוד תורה ובישיבות. בימי מלחמת-העולם השנייה היה כלוא כשנתיים במחנות עבודות כפיה. בסוף 1944 עזב את רומניה בדרכו לארץ-ישראל כדי להילחם על הקמת המדינה, התגייס לצבא ושירת בפלוגה הדתית של "גבעתי" שם שימש כחובש גדודי ועשה את מלאכתו במסירות. הוא השתתף בקרבות רבים וביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נפצע בשער הגיא פצעים אנושים ומת, בשעה שחש לחבוש חבר פצוע.

בכל שנה ביום הזיכרון, מהשעה 10:00 ועד הצפירה, המשפחות השכולות שאנו מכירים במשך עשרות שנים, עוברות מקבר לקבר ואומרות קדיש לעילוי נשמת הקדושים. יש חשיבות רבה בעלייה לבית הקברות, אך מכיוון שהשנה לא ניתן להגיע, יש לנו יותר זמן לחשוב – לזכור.

חובת הזכירה של הנופלים היא  לדעת מה הם היו רוצים שהדורות הבאים יעשו. על פי הסיפורים הרבים ששמעתי מאמי ע"ה, דודי היה רוצה שנסייע לאחרים בכל דרך, ומסיבה זו הודיע למפקדו שהוא ניגש לסייע לפצועים בניגוד לפקודה שקיבל מחשש לפגיעה של צלפים, הפר פקודה, אמר למפקדו "חברים לא מפקירים בקרב", רץ לסייע לחברו הפצוע כאשר אש חיה עברה בכל עת מעל ראשו, נפגע מכדור, שם בשער הגיא, מצא את מותו.

אנחנו זוכרים לא רק ביום הזיכרון, אנחנו זוכרים במשך כל השנה יום יום, זוכרים בכל עת לסייע לאנשים אחרים, לאהוב את השני וכך אנחנו מחנכים את הדורות הבאים. ואהבת לרעך כמוך. זאת חובת הזכירה שלנו.

ר' אריה לוין זצ"ל דאג להביא לקבורה את דודי ואת חבריו חללי הפלוגה הדתית, בכל שנה לאחר שאנו עוברים בין הקברים ואומרים קדיש, אנו מסיימים את יום הזיכרון ליד קברו של ר' אריה לוין זצ"ל בסנהדריה.

נזכור ולא נשכח את הנופלים במערכות ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!