"קיצוץ בישיבות? בחיים לא!" • ראיון

לא קלים חייו של איש הציבור החרדי בימים האחרונים. מבחוץ תונף חרב הקיצוצים ומבפנים מתהפכת להט חרב המיתון הכלכלי. הימים האחרונים הטיחו את פוליטקאינו בחוזקה אל קרקע המציאות הקשה והמסובכת.

האופוריה ששרה במפלגות החרדיות, מהיום בו נחתמו ההסכמים הקואליציוניים שהבטיחו אנחת רווחה מסוימת לעולם התורה, נמוג בהבל פיו של שר האוצר יובל שטייניץ. ההבטחה החתומה, לפיה תקציב הישיבות לא יפגע, בכל קונסטלציה שהיא, הופרה בבוטות על ידי ממשלת ישראל.

מאז טבע ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר את מטבע הלשון: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים", לא זכורה הפרה כה בוטה של הסכם, זמן כה מועט לאחר שנחתם. והנציגים החרדים, נמצאים בבעיה. 'להפוך שולחן' – הם לא רוצים ואולי גם לא יכולים. להשאיר את המצב על כנו, ולקצץ את תקציבי הישיבות – וודאי שהם לא יכולים. מין מצב של אוי לי מיוצרי ואי לי מיצרי.

הפעילות אותה מנסים ליזום הנציגים החרדיים מתמקדת בעיקר בתחום האפור. שקט תקשורתי מחד, ושתדלנות אינטנסיבית מאידך. מין חזרה לימי מוישק'ה והפריץ. אם הסיטואציה בה עומדים נציגי המפלגות, היתה בקדנצית אולמרט, סביר להניח שכותרות העיתונים החרדיים, היו אדומות מדם. הכרזות בומבסטיות על פגיעה חסרת תקדים בעולם התורה, היו מתנוססות בראש חוצות. חברי הכנסת היו מצטלמים בבתיהם של גדולי ישראל בהתייעצויות קדחתניות, לקראת פרישה מהממשלה, וכל הסאגה המוכרת לנו מאין ספור משברים קואליציוניים יזומים, הייתה חוזרת על עצמה.

ואילו הפעם – יוק. שקט תעשיתי. שרי ש"ס יצאו בהפגנתיות מישיבת הממשלה שדנה בתקציב. לא ברור אם יצאו כגימיק משעשע או מתריע. משום מה, ליבי אומר לי שביבי שקע בעוד ס"מ בכורסת עור הצבי מסביב לשולחן הממשלה. אז הם יצאו, ממש מרגש, הרהר ביבי בעודו מגיע לסיכומים עם שרי הביטחון והאוצר.

למה זה קורה? ניתן לומר הרבה סיבות, אך ללא כל ספק, הסיבה המרכזית לשקט התעשייתי של בכירי הפוליטיקאים, נובע מתקווה סמויה להבנות שקטות עם האוצר. הם הבינו שמאבק ציבורי ישחק לטובתו של בנימין נתניהו. כשהישיבות נמצאות מול תמונות החיילים מהשטח, דעת הקהל, לצערנו, ידועה מראש. אם ניזום שקט, חושבים ח"כינו, נגיע להבנות ונוריד את חרב הקיצוץ.

ויש להם על מה שיסמוכו. מי שנמצא בצומת הדרכים הקריטית ביותר עבור תקציבי הישיבות הוא סגן שר האוצר, יצחק כהן. כהן, שזהו לו סיבובו השני על כס הסגנות, מכיר את המסדרונות במשרד הגדול על בוריים. גם את המסדרונות האנושיים. על כוחו של כהן במשרד, אין צורך להכביר במילים. העיתונים הכלכליים יוצאים מגדרם כשהם מתייחסים למקצועיותו ונסיונו. הפרשנים הכלכליים המובילים סבורים כי כהן מאפיל על שר האוצר, ומי שמכונים 'נערי האוצר' פונים אליו ישירות. כהן, כמובן, ממהר לכחיש, ולהתעטף באיצטלת ענווה.

ביום הדרמטי של ישיבת הממשלה, שדנה בקיצוץ בתקציב, הגענו - צוות מורחב מאתר 'בחדרי חרדים' - למשרד האוצר. המשרד השקט, המסדרונות השקטים, והלחישות בקצוות המסדרונות לא העידו על הסערה המתחוללת אי שם בחוץ. תייר לו נקלע למקום, היה סבור כי מדובר במשרד התיירות האקזוטי, ולא במשרד היושב לפתחו של הר געש קואליציוני.

היעד אליו חתרנו, הוא משרדו של סגן שר האוצר יצחק כהן. כהן, שהצליח להשחיל מספר משפטים בין ריצה לישיבת הממשלה, לפגישה עם מנהל סמינר ירושלמי, נשמע רגוע. אם לשפוט על פי הבעות פניו – קיצוץ לא יהיה כאן. לא כל עוד הוא יושב על הכסא, השוכן מטרים ספורים מלשכתו של שטייניץ. את מבחן הכח הראשון בתפקידו החדש-ישן, הוא נחוש למלא. ובהצלחה.

אנחנו פותחים את השיחה בשאלה הבוערת: האם אתה רואה קונסטלציה בה ש"ס תפרוש מהממשלה בעקבות הקיצוץ הצפוי?

כהן נראה רגוע, כאילו אנו מדברים עמו על תיאורת קונספירציה רחוקה, ולא בדיון ממשלתי המתקיים לא הרחק ממשרדו הממוזג: "ש"ס לא מאיימת בפרישה. לפני הכל יש מועצת חכמי התורה שהיא מכוונת את דרכינו, ולא שמענו מהם דיבורים על פרישה. אני חושב שמוקדם לדבר בנוסחאות של פרישה. יש הסכם קואליציוני שנחתם לפני חודשיים. ואני בטוח שהממשלה תעמוד בו. אנחנו נתגבר על הקיצוץ. הוא לא יעבור".

התפקיד המאתגר של כהן במשרד האוצר, אינו זוכה כמעט לסיקור תקשורתי במדיה החרדית, ולא בכדי. כהן הוא סרבן ראיונות ידוע, ואת מלאכתו הוא מעדיף לעשות בשקט, ללא רעש וצלצולים. זן נדיר בעשייה החרדית.

כשאנחנו שואלים אותו על הישגיו במשרד ועל תוכניותיו לעתיד, הוא מעדיף לעבור לשאלה הבאה. לא נח לו לדבר על עצמו. אך את עיקר יעודו הוא רואה ב - "ביסוס והעצמה של תקציבי עולם התורה. מלבד זאת, זה שאני חרדי בתפקיד כל-כך רגיש, משנה את ההתיחסות מבחינה 'אוצרית' למגזר. הצרכים של המגזר יותר מובנים, יותר נגישים. פרויקט הדגל עליו הוא עובד בחודשים האחרונים, הוא נושא ההשקעות הכשרות. יחד עם הרב אריה דביר הוא בנה מערכת שנועדה לאפשר ליהודי חרדי להשקיע את כספו בחברות שלא גורמות לעבור על איסורי דאוריתא".

בפרויקט זה רואה כהן את מפעלו החשוב ביותר בחודשיו הראשונים במשרד האוצר. את הלוגיסטיקה המורכבת שכורכה בהקמת מנגנון מעין זה הוא בנה בחודשים האחרונים, ובהצלחה. קשה לשכוח את תפקידו הקודם במשרד הדתות. המשרד שבוטל, הוחזר בימי אולמרט, ונתפר במיוחד על מידותיו של כהן. המשרד שקיבל את השם 'המשרד הממונה על שירותי הדת', הוקם כמעט בגניבה. שמו מעיד עליו, שמקימיו עשו זאת באילוץ, בחוסר חשק, וכך הוא היה נראה. תקציבים מדוללים, חוסר בסמכויות, ובעיות שונות ומשונות. כהן הרים את המשרד מהמסד עד לטפחות. השיג תקציבים, בנה מקוואות, ודרש ואף קיבל סמכויות.

כששאלנו אם הוא מתגעגע לתפקיד הקודם, הוא עונה בקול נוסטלגי: "היה פרויקט. הקמנו את משרד הדתות מחדש, הקמנו את יחידת הבינוי שתקציבה הוא 100 מיליון ₪ המיועד לבניית מקוואות. גם בשנת השמיטה פעלנו בסינכרון מוחלט עם כל המערכות, והבניין נבנה. היום הגיע למשרד שר חדש, ואנחנו התקדמנו הלאה".

הרחש בחש, מסביב לחזרתו של אריה דרעי לפוליטיקה, פסחה על סגן השר. הסיעה שמסביבו רוחשת ככוורת דבורים עמלניות, אך הוא בוחר להתרכז בעבודתו, במקום לעסוק בספקולציות. כשאנחנו שואלים אם הוא רואה מצב שתקום לה מפלגה ספרדית חדשה, הוא עונה כמעט בזלזול: "לא תהיה שום מפלגה ספרדית אחרת. ש"ס נוסדה על ידי גדולי התורה, על יסודות איתנים ומוצקים. לא הפוליטיקה מכוונת את דרכינו אלא להחזיר עטרה ליושנה. וכזה דבר אי אפשר להחליף, אי אפשר לחקות. הכל כאן לשם שמיים".

כשאנחנו שואלים אותו על השר לשעבר שלמה בניזרי, הוא מתעטף בצער. "אנחנו דואגים לו, אני מתעניין בשלומו, ומשתתף בכל פעילות למענו. גם מצב משפחתו לא פשוט, והחברים מהתנועה מתגייסים בכדי לעזור. לא פשוט להיות בעל משפחה מאחורי סורג ובריח במיוחד בתקופת החגים. מן השמיים ירוחמו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!