מהות חטא לשון הרע בפנימיות

פרשתנו עוסקת בהרחבה רבה בדיני נגע הצרעת באופניה השונים.

בטעמן וסיבתן של נגעים אמרו חז"ל: (ערכין טו) כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו.

הדברים טעונים ביאור מכמה בחינות א' לא מובן הקשר בין החטא ועונשו, ואיך זה מידה כנגד מידה. ב' שלא מצאנו שהקב"ה מעניש בעולם הזה בצורה בולטת כזו אף על עבירות חמורות יותר.

ביאור הדברים: כל מהותו של האדם מוגדר על ידי כוח הדיבור שבו, ככתוב "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו "לרוח ממללא", ועל שם זה מכונה האדם "מדבר" בחלוקת ארבעת הבחינות בעולם 'דומם' 'צומח' 'חי' ו"מדבר", למרות שלכאורה עולמו הפנימי של האדם עולה לאין ערוך על עולמם של בעלי החיים במחשבותיו וברגשותיו וכדומה.

עומק הביאור בתואר זה הוא מפני שעיקר כוחו ותפקידו של האדם הוא להוציא את כוחותיה של הבריאה לפועל, כל מציאות הבריאה חבויה ונסתרת היא, עד שבא האדם ומגלה אותה. שורש כוח זה היא הדיבור אשר מגלה את המוחין והפנימיות של האדם, ואף שגם בידיו ורגליו האדם מגלה את כוחותיה הנסתרים של הבריאה ומממש אותם, בכל זאת אלו הן גילוייו של הגוף, והפה היא גילוייה של פנימיות האדם, והרי כל הבריאה בראה ה' בכוח הדיבור "ויאמר אלהים", והאדם הולך וממשיך גילוי זה על ידי שהוא מתקן ומעלה את הבריאה.

אם כן, זה שמדבר לשון הרע, הרי הוא ממש בהיפך ממטרת הבריאה שמגלה את הרע הנסתר ומוציא אותה לפועל, ובזה מביא מוות לעולם, היפך מחיים שבדיבור של אמת, ועל כן מתגלה הרע והמוות אצלו עצמו, בבחינת נגע צרעת, מידה כנגד מידה.

זו גם הסיבה שהוא נענש מיד בעולם הזה, שהרי הוא משתמש בכוחו העיקרי שניתן לו לתקן את הבריאה בהיפוך הגמור.

נעמיק יותר: כידוע 'מצורע' נוטריקון 'מוציא רע', מעבר לתפיסה המוסרית המקובלת שעל האדם לראות את הטוב בכל דבר – להסתכל על החצי הכוס המלאה, ולמצוא כף זכות בכול. על פי תורת החסידות יש בזה ממד עמוק יותר, הבריאה כולה היא ערבוב של טוב ורע, כאשר הינך בוחר להסתכל על הטוב ולהתחבר אליו, נמצא אתה מברר את הטוב מהרע, ובכך אתה מעלה את הבריאה כולה ומתקן אותה, שזה תפקיד האדם, אך כאשר האדם מדבר רע, עוסק ברע, ומסתכל על הרע הוא עושה את ההיפך ממש, הוא בורר את הרע מהטוב ומעצים אותו וממילא מרבה רע בעולם.

מובן בזה שחטא לשון הרע הוא אף כאשר המסופר הוא אמת, שהרי בכל דבר יש טוב ורע, ועל האדם לברר את הטוב מהרע כמדובר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!