המורים בישראל הם הגיבורים של מחר // דעה

תרשמו לפניכם: עוד נצא למרפסות להצדיע למורי ישראל. כעת יוצאים למרפסות להריע לצוות הרפואי. אנחנו בעיצומו של משבר שבו החיים על כף המאזניים ולב כולנו עם הרופאים והאחיות שבחזית.

כאשר הכל יירגע - החזית תגיע לבתי הספר. המורים המתמודדים בין משימות בבית לבין הכנת שיעורים מקוונים לתלמידים, יגיעו עייפים כמו כולנו ל"עבודה". אלא שהמורים אחרי מסע זה יהיו אלו שיקבלו את ילדינו.

הם אלו שיצטרכו לחבוש רטייה על פצעים, להשלים פערים, להוכיח הישגים, להקנות הרגלים מחדש, להיפגש עם יתומי הקורונה, גם עם אלו שהסבים או הסבתות נעלמו להם לפתע מהנוף. להיות מלאי חיוניות ואנרגיה, להגיע עם חזון, אמפתיה, הכלה, זמן הפסקה, זמן בית, ייעוץ להורים, קשרים עם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, מורי שילוב ועוד.

אם נמחק להם את החיוך התמידי שאמור לשכון בתוכם, נקבל לבית ילדים דהויים, גוררי רגליים, מתחמקי שיעורים, חסרי צבע ומשמעות. ניתן להתווכח על הדמות שמייצגת אותם, לא ניתן להתווכח על התרומה הלאומית שהם מוכיחים ושיצטרכו להוכיח ביום המחר.

כעובדת לשעבר במשרד החינוך במשך למעלה מ-30 שנה, כאמא לשני מנהלי בתי ספר, לשתי בנות ושלוש כלות מורות. אני יודעת כמה הרוח מובילה: המסירות, האש היוקדת, תחושת השליחות, המנגינה בלב. אין מצב שניתן למחוק למישהו ממעצבי העתיד של ילדינו בתקופת מבחן זו את האור.

מכירה את העבודה של ילדיי בתקופה זו, על חשבון היום והלילה, ומאמינה שכך צריך להיות. רק מתוך מתיחת שריר ומאמץ ניתן לעצב את דור העתיד. יחד עם זה יש לזכור שכל הסופר מוכשרים הנמצאים במערכת החינוך כי בחרו בה כשליחות חייהם, יכלו להשתלב בשוק החופשי במשרות המייצרות פרנסה בהרבה יותר רווח.

הם כאן מבחירה. מחלום לבניית עולם טוב ואיכותי יותר. אז יחד נצא כבר כעת למרפסות וננופף להם, נתדלק אותם יחד עם ילדינו - תלמידיהם. ניתן להם את הכבוד הראוי. נטעין אותם באהבה, כבוד והערכה, בגאוות יחידה, ובאימון ואמונה - שהם אלו שירימו את הכפפה בשעת מבחן לאומה.

בימים של תהפוכות, המורים הם הגנרלים.

הכותבת היא מנהלת מכללת 'תובנות' ואשת חינך

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!