דגניה א

דגניה, "אם הקבוצות והקיבוצים”, החלה דרכה במודל של "קבוצה", רעיון התיישבותי חברתי מהפכני, שהושלם כשהפכה לקיבוץ הראשון בישראל. כך, על פי הדגם שהתוותה בראשית המאה שעברה, נוסדו ועלו על הקרקע כל קיבוצי הארץ והפכו עם השנים לתנועה התיישבותית יוצאת דופן באופייה ובהיקפה המאפיינת את ישראל בלבד. חברי הקיבוץ חיו בשוויון ובשיתוף מלא בייצור, בחברה, בצריכה ובחינוך, ברכוש ובעבודה היצרנית. במסגרת זו גם קיבלו החלטות במשותף וחלקו מבני ציבור משותפים כמו חדר האוכל, מכבסה, בתי ילדים ועוד.

ימיה הראשונים של דגניה היו בשנת 1909. בשנת 1911 הגיעו למקום חברי קומונה חדשה. אופי הקבוצה התבסס על דפוס של חיים שיתופיים הנובע מאידיאולוגיה של חיי שיתוף, חבריה עסקו בחקלאות והיו מעין משפחה מוגדלת.

ליד דגניה א' נמצא אתר הזיכרון אוּם ג'וּני בו ניתן לראות את מקום היישוב הזמני הראשון, ואילו בחצר הראשונים, שהיא היום האתר המרכזי בקיבוץ, ניתן לראות את בתי הקבע הראשונים של הקיבוץ. המבנים משוחזרים, ובאחד מהם פועל מוזיאון לתולדות דגניה. מוזיאון נוסף בקיבוץ הוא בית גורדון, ובו אוספים של צמחים ובעלי חיים. דגניה א' היא המקום לבקר, ללמוד ולחוות כיצד חיו מקימי הקיבוץ הראשונים. סמוך לקיבוץ נמצא אתר ירדנית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!