חניתה

קיבוץ חניתה שבמערב הגליל העליון, הוקם במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישובים אלה היו נקודות מבוצרות שעלו על הקרקע בלילה אחד כדי להפגין נוכחות יהודית בשטח ומהר. ההאחזות של חניתה באדמה באותה תקופה (שנות ה-30 של המאה ה-20), הפכה סמל לגבורה חלוצית, ובמיוחד משום שהקיבוץ הוקם בלב אזור ערבי עוין, ובעיצומו של המרד הערבי בבריטים, בשנת 1938. הצעד האמיץ עשה רושם עז ביישוב היהודי, והפך לסמל ולשם דבר.

לצד סיפורי העוז והגבורה לוו ימיו הראשונים של הקיבוץ בשכול כואב, שכן במהלך שלושת החודשים הראשונים לקיומו נפלו עשרה מחבריו בהתקפות של חמושים ערבים. האירועים שליוו את הקמת הקיבוץ מתועדים במוזיאון חומה ומגדל הפועל במקום, ובו דגמים ותצלומים של 56 היישובים שהוקמו באופן זה, לצד מוצגים ארכיאולוגיים שהתגלו בקיבוץ ובסביבתו. באתר חניתה תחתית, שנמצא בלב יער חניתה ממערב לקיבוץ, יש שיחזור של יישוב חומה ומגדל.

מקור השם חניתה נשתמר מהיישוב הקדום שהיה במקום, המזוהה בחורבת חֲנוּתָא עילית שבתחומו. פירושו היה מקום חנייה בדרך. אחד היתרונות הגדולים של הקיבוץ הוא מיקומו היפה ברכס סולם צור. בגובה 356 מ' נשקף נוף הגליל במיטבו, וקרבתו אל הגבול מאפשרת תצפית גם על דרום לבנון. היום חיים במקום כ-500 תושבים העוסקים בין היתר בחקלאות, יש בו שני מפעלי תעשייה וסטודיו יוצא דופן בצבעוניות שהקימו שתי אומניות צרפתיות ובו הן עוסקות בצביעת חפצים, בציור ובשיקום רהיטים בעיקר מעץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!