הכל מתמוטט!

אילו גם 'הסכם אוסלו' היה מתמוטט רק לעשר שניות...
הבוקר קיבלה את פנינו הבהלה. "התמוטט"! - זעקו הכותרות בעיתונות הכללית.

אתם רשאים, כמובן, לשאול אותנו בפעם המי יודע כמה למה אנחנו נזקקים להם בכלל, כשיש עיתונות חרדית החוסכת מאיתנו, על פי רוב, את המצבים הלא נעימים האלה, ולא מדווחת עליהם גם לא היום? - צודקים.

אבל היום יש לנו תירוץ מוכן: הכותרות שם, המזכירות לנו שהיום הוא יום הסתלקותו של ה'חפץ חיים' זצ"ל, אמורות להפחיד אותנו, אנשי התקשורת שומרי המצוות ההולכים כלוליינים על החבל הדק, שמשני עבריו פעורה תהום של רכילות ולשון הרע, הרבה יותר מההתמוטטות שעדיין לא בררנו בשל מה אירעה.

אז ברחנו לעיתונות הכללית.

ברגע שקלטנו את כותרות הענק הזהות כמעט בכולן, החלו הידיים שלנו רועדות, הרגלים כושלות, ומצאנו את העיתון מושלך על הרצפה ואת עצמנו שקועים עמוק בכורסא.

מי או מה יכול היה עוד להתמוטט במדינה שלנו שלא התמוטט עדיין ולמשוך תשומת לב וכותרת ענק? - היתה שאלת המוצא כשיצאנו למסע החיפושים והתלבטויות שאליו נסחפנו בבעתה.

לכלכלה זה כבר קרה. הדולר כבר בתחתית. מערכת הבריאות קרסה עוד לפני 'שפעת החזירים'. החינוך, שלטון החוק, אפריקה ישראל, צים, ניצול השואה שנותר בלא קצבה לאוכל - כולם כבר התמוטטו. נאות הפסגה, חברת ההשקעה חומש, הבניה בביתר. מי עוד נותר בימים הנוראים של השנה הקשה הזו תמיר וזקוף שיכול עדיין להתמוטט?

אולי הכוונה לכמה מקרי רצח ואלימות שאירעו גם בסוף שבוע זה, שהקרבנות בהם התמוטטו בטרם כוסו ונלקחו על-ידי מתנדבי זק"א מהזירות למכון לרפואה משפטית. אבל אם הכוונה היתה אליהם היה צריך לכתוב : "התמוטטו" ברבים ולא "התמוטט" בלשון יחיד - אמרנו לעצמנו, כאילו אנחנו מפלפלים בעיצומה של סוגיה תלמודית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא היום לגיחה בקהיר. הסכם השלום עם מצרים כבר אינו קיים שנים רבות, ולא יכול להיות שהתמוטט ערב הביקור ה'חשוב' הזה - הרגענו את עצמנו.

כשלא מצאנו עברנו לחפש בלוח.

ה-11 בספטמבר כבר היה שלשום, ולנו לא ידוע של'תאומים' היתה צלע שלישית שיכולה היתה גם היא להתמוטט. שביתת השלטון המקומי שנקבעה להיום לא הראתה אמש, בטרם עלינו על יצוענו, סימנים של היענות רבה ולא יכול להיות שהיא כבר מוטטה את הממשלה כפי שרוצים מתכנניה.
אז מה לעזאזל יכול להתמוטט עוד?

ואז נזכרנו שהיום, ה-13 בספטמבר על פי מנינם - הוא היום שבו מגיע השליח האמריקני מיטשל לסיבוב נוסף של לחצים בנושא הפלשתינים - הוא היום המר והנמהר שבו נחתם 'הסכם אוסלו' בדיוק לפני 16 שנה.

באותו יום ממש פותח 'הארץ' שוב את מהדורת יום א' של עיתונו בכותרת: "מקורות אירופאים: סוכמו התנאים לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלשתינים" ובהמשך: "להארץ נודע כי המגעים בין ירושלים לרמאללה יחודשו בחודש הבא על בסיס הבנה שבתוך שנתיים תקום מדינה פלסטינאית עצמאית בגדה".

על פי הידיעה של עקיבא אלדר, שמקורותיו בצד שכנגד הם, בדרך כלל, אמינים, גם פגישת נתניהו עם מובארק היום היא על הרקע האמתי הזה. "בגלל התנגדותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדון בשלב הראשון בסוגית ירושלים והפליטים, פתרון סוגיות אלו לא יעכב את ההכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית" - נאמר בידיעה.

איך זה? - אם גם אתם שואלים הרי ש'הארץ' מגלה היום, כי "בתמורה הסיר נתניהו את תביעתו שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינת לאום של העם היהודי וכן צעדי נורמליזציה מצד מדינות ערב לא יהוו תנאים להכרה מוקדמת בפלשתין".

זה לא מזכיר לכם את 'הסכם אוסלו' הכושל שנחתם בדיוק היום לפני 16 שנה?

אז פלא שחובה היה להזכיר הבוקר, בדיוק 16 שנה אחרי הטעות הגורלית ההיא שההסכם ההוא התמוטט לחלוטין, וקבר מתחתיו לא מעט מעקרונות היסוד של מדינת ישראל?

התמוטט! - זעקו הכותרות, ובצדק.

לקחנו שוב את העיתונים ליד, והסתבר שלא בדיוק קלענו. מי שהתמוטט הוא הנשיא שמעון פרס, לעשר שניות ממש, במהלך נאום שנשא במרכז רבין. הוא התעורר מעלפונו והועבר להשגחה ב'תל השומר'.

איזה צרוף מקרים. פרס היה האיש שהוביל ל'הסכם אוסלו' ואף היה הראשון שחתם על הטיוטה שלו היום לפני 16 שנים. אם הוא היה מתעורר גם אז, עשר שניות אחרי עלפון החושים שתקף אותו ואת כל חבורת הרופסים, ואפילו אחרי קצת יותר מזה, יתכן שכל המדינה לא היתה היום ממוטטת.

צילום: מה לא מוכן יהודי לעשות בשביל להעלות סיכויים? ח

דן מרגלית - המועמד שלנו לרב ראשי באשדוד
עד מתי תתייחס התקשורת אלינו, צרכניה, כאל נטולי אינטליגנציה מינימלית, שניתן להלעיט אותם בידיעות ובחדשות יזומות, בלי לספר להם כלל מה הרקע לפרסומן?

מה הפעם? - ח"כ הרב חיים אמסלם מש"ס, במהדורה שניה.

אבישי בן חיים מ'מעריב' הוא באמת כתב הגון. זה בולט בכתיבתו גם כשמקורותיו לא תמיד מהוגנים. לפני חודש בדיוק הוא והמרואיין התורן שלו, ח"כ הרב חיים אמסלם משס, היו בטוחים שיש להם 'פצצה' ביד שתיזכר בתודעה התקשורתית זמן רב, ותספק לכולם את מאוויהם. אבל זה לא קרה.

בראיון ארוך, שהופיע עמו תחת הציטוט "ש"ס חולה מהראש",

השתלח ח"כ אמסלם בחבריו השרים וחברי הכנסת, שאינם שולחים את ילדיהם למוסדות ספרדים ומעדיפים להכניסם למוסדות אשכנזים. "אחד מהח"כים של ש"ס, שלא יודע מאיזה צד פותחים את הגמרא, השחיל את הבן שלו לישיבה אשכנזית, אז הוא נהיה חשוב" - הוא אמר בזלזול בולט. "למה לנו לרעות בשדות זרים? הדרישה שלי היא: תהיו אתם הדוגמה, וראש התורן ההולך בראש המחנה, תדאגו שיהיו מספיק מוסדות ספרדיים איכותיים ותשלחו את ילדיכם אליהם".

הדברים התפרסמו במדורו של אבישי בן חיים 'כניסת השבת', שהגדיר את הדובר כדעתן, ידען, צבעוני, עשיר לשון, שש אלי פולמוס, והמוזר מכל, ואנחנו נוסיף גם החשוב מכל לאמסלם, ששיתף פעולה עם הכתב - בעל עמדות מתונות.

למה היה חשוב להדגיש דווקא את המתינות? - עוד מעט תדעו.

בן חיים הקפיד, כדרכו היסודית, לבסס את קביעתו שהאיש הוא אכן 'מתון' בכל הנוגע לפסיקותיו ההלכתיות: "כשהתנהל דיון על הקפאת בניית האגף החדש בבית החולים ברזילי באשקלון מוכת הקסאמים, בשל טענות החרדים כי במקום ישנם קברים שאסור להזיז, הוא מיהר להנפיק חוות דעת הלכתית הפוכה מהמצופה וקבע כי דווקא כל השתהות בבנייה ויישום הפתרון המוסכם של פינוי הקברים הוא בבחינת חילול השם ופגיעה בכבוד הרבנות".

ולמקרה שהקורא יטען שממקרה אחד לא ניתן להתרשם הביא אבישי בן חיים עוד דוגמא אחת ואפילו שתיים: "כשש"ס התייצבה לתמוך ברפורמת הקרקעות, הוא פרסם חוות דעת הלכתית האוסרת תמיכה בחוק. כשהתנהלו שוב ושוב דיונים בעניין תרומת איברים או ברית הזוגיות, התייצב אמסלם עם עמדותיו הדתיות המתונות, והסביר: זו דרכם של רבותיו הספרדים".

עכשיו השתכנענו - מדובר ברב מתון מאוד שחוץ מעם חבריו לסיעת שס, הוא יוכל להסתדר עם כולם. ולמה איתם לא? "כי מה שהם חושבים ימין - אני חושב שמאל. אלי ישי כותב מכתב חנינה לנשיא בעניין בניזרי, אני חושב הפוך".

מי יכול להיות מתאים יותר לשמש כרבה הספרדי של אשדוד, העיר הרביעית בגודלה בארץ, מאשר דמות רב-גונית שכזו השומר על הגאווה הספרדית כששס מזייפת, ובד בבד מבטיח מתינות בפסיקה 'בלנקו'? מי בכלל יכול להתמודד מולו עם נתונים מוחצים שכאלה, שאפילו סגולותיו התרומיות של הצדיק הרב חיים פינטו, המועמד המועדף כרגע בעיר, אינם יכולים לגבור עליהם?
אלא שמשהו השתבש בדרך.

הראיון עבר ללא תגובה משס, באשדוד העיתון 'מעריב' לא נחטף, ומספר הקוראים לא עלה. ה'פצצה' התגלתה כנפל. כל הניסיונות להציל את הראיון, בגיבוי של ראיון מקביל ב'שעה טובה' או בתוכנית יום ששי של מוטי לביא 'אישי בשישי', לא עזרו להפיח בו חיים ולהפיק ממנו את מה שתוכנן.

השבת, בדיוק חודש אחרי, נעשה ניסיון נוסף, כאילו מנותק לגמרי מקודמו, להוציא את מועמדותו של הרב חיים אמסלם מקפאונה ולהציב אותו בראש הפירמידה הרבנית באשדוד. ביום חמישי התפרסמה הידיעה המוקדמת של אותו כתב, אבישי בן חיים, תחת הכותרת "פצצת הגיור".הפעם כונה הרב חיים אמסלם על ידו "הדמות הרבנית הבולטת בכנסת" - כאילו זו חכמה גדולה לבלוט ברבנות מעל לניצן הורוביץ, שלי יחימוביץ או אפילו שלמה מולה וח"כ ציון פיניאן...

הידיעה העיקרית התפרסמה למחרת, באותו מדור, 'כניסת השבת' של בן חיים. הוא מספר על "קונטרס הלכתי מפתיע שפירסם ח"כ הרב אמסלם הטומן בחובו בשורה ידידותית מהפכנית לאלה מבין העולים שהם חיילי צה"ל המבקשים להתגייר. אל מול הגישה החרדית הרווחת המזלזלת בערך היהודי של השירות בצה"ל, מציב הרב אמסלם עמדה מהפכנית הקובעת כי השירות בצה"ל צריך להיחשב כחלק מקבלת עול מצוות, גישה המתייחסת לגיור העולים שהם מזרע ישראל ומשרתים בצבא וקובע כי בבואם של אלה להתגייר ההלכה מאפשרת לנהוג בהם בדרך מקלה במיוחד. למה? כי במסירות נפשם בצבא הם מכריזים את רצונם להשתייך לעם היהודי".

מה לא מוכן יהודי לעשות בשביל להעלות למרות הכל את סיכויו להיבחר כרבה הראשי של אשדוד? לרקוד טנגו עם ה'שד העדתי' מול חבריו לשס השולחים ילדים למוסדות אשכנזים, להרחיב את שטח בית חולים המצוי לא הרחק מאשדוד, גם אם גדולי ההלכה סבורים שצריך קודם לפתור את בעית הקברים המפוזרים בשטח המיועד לבניה, להתיר תרומת איברים, ברית זוגיות, ועכשיו גם לפנות בפניה ישירה אל האגף הנוסף המרכיב את העיר מלבד הספרדים, ולהבטיח לעולים החדשים שהוא ורק הוא יכול לפתור את בעיית הגיור - לפחות לאלה מתוכם שילדיהם משרתים בצה"ל.

"הרב אמסלם עצמו סירב להתייחס לתוכן הקונטרס ההלכתי" - כותב אבישי בן חיים, בדרך המקובלת להכחשות מראש, כדי שחלילה לא נוכל לחשוד ששיתף פעולה עם העיתון. "הדברים לא נועדו לפרסום כעת, זהו חומר למדני הלכתי המצפה לחוות דעת של גדולי ישראל" - הוא מצוטט בכתבה, אבל באיוושה אחת הוא דואג גם לומר: "הגיע הזמן להוקיר ולקרב גם את בני העולים המוסרים נפשם למען כללות עם ישראל" - וזה בהחלט מספיק, מבחינתו, להעביר לאוכלוסיה באשדוד את המסר. והחוברת? - היא כבר יכולה להישאר על שולחנם של גדולי ישראל.

אם סבור ח"כ הרב אמסלם שהקלות הלכתיות בגיור הם הקריטריון לבחירתו של רב ראשי באשדוד, יש לנו מועמד יותר טוב שהוא גם מהברנז'ה - איש תקשורת דן מרגלית.

בכתבה שמתפרסמת איתו ב'מוסף הארץ' מסופר שבחודש שעבר, באמצע אימון כושר, ירד הדופק שלו ל-42 הפעימות בדקה. הוא איבד את ההכרה, קפץ לביקור בעולם הבא וחזר.

ברוך הבא.

עכשיו, כשהוא תלוי בקוצב לב, והמוות אינו מטריד אותו עוד, הוא כותב ספר חדש שבו הוא סוגר חשבון עם החברים לשעבר אהוד אולמרט ואמנון דנקנר, ממשיך להזדעזע מהמכות שחטפה בתו שירה, ואגב כך גם עומד לקדם מבצע כלל עולמי לגיור המוני...

"היעד צריך להיות כ-100 אלף מתגיירים מדי שנה. אין כמעט מנהיג ישראלי שלא שוחחתי עמו על כך. אני מציע להקים ברוסיה ובאוקראינה מרכז למתגיירים שיגייס רבנים אורטודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים שילמדו בו את יסודות היהדות בדרכו של הלל הזקן, יגיירו וימולו וישלחו אותם לארץ".

נו. ה'מתון' הזה, שהוא בעד הקלות מפליגות בגיור לא מתאים להיות רב הראשי לאשדוד? למה? - רק משום שאינו מזרחי?

איזו גזענות!

צילום: יח

בעלי ההון והפלא של יועץ אצל ה'פלא יועץ'
כמו בטיסת המקובלים להרחקת גזירת 'שפעת החזירים' מעלינו, או לתפילה על הגשם, כך מתוארת בעיתונות סוף השבוע טיסת הטייקונים הכלכליים עם מי שנחשב בעיניהם כפלא של יועץ, לקברו של ה'פלא יועץ' בבולגריה.

אילן בן דב שקנה את פרטנר, ז'קי בן זקן, דוד גולדפרב, ועוד רשימה ארוכה של סלבריטאים מהארץ ומהעולם, הצטרפו אל הרב יאשיהו פינטו ברכבת האווירית שהטיסה אותו ואת עמך בית ישראל להשתטח על הקבר, לערוך סעודת הילולא ולומר סליחות. הם חזרו משם, על פי הדיווח, גם ללא נדרים.

עד כאן לידיעת רוכשי האג"חים שלהם בבורסה.

אבל מי שלא פחות מעניינים אותנו הם הכתבים שהצטרפו לטיסה הזו. מ'ידיעות אחרונות' זה היה גד ליאור, שבירושלים לא היה מרשה לעצמו להיראות בחברת מאמינים ועוד בנפטרים, ועל פי כתבותיו בוודאי לא היה מכסה אותם בצורה אוהדת כפי שעשה זאת לאחר הטיסה. מ'מעריב' נשלח להשתטח על הקבר שבבולגריה שלום ירושלמי, אולי מתוך תקווה של מישהו במערכת, שזה יכפר לו גם על פרסום המאמר פרי עטו, רק לפני ימים אחדים, שבו הוא הציע את 'שיטת קולק' להפעלת כח נגדי שיתקוף חרדים כפתרון להפגנות השבת. 'הארץ' בחר בנתי טוקר - הכתב החרדי של 'דה מרקר'.

אחרי קריאת שלוש הכתבות המסקנה היא - הוציאו את התקשורת אל מחוץ לגבולות המדינה! פזרו את הכתבים בכל התפוצות, תנו להם כרטיסי טיסה, ותראו איך גם עיתונאים 'אכולים' כליאור וירושלמי, מתיישרים מבחינה יהודית ואפילו דתית. ירושלים ואפילו התחום המדיני כבר כנראה קטנים עליהם.

את הניתוח הזה אנחנו עושים על פי הכתבות שהונחו לפנינו והמתפרסמות בשני העיתונים ששלחו אותם, ומתוך הנחה שהם לא חילטרו ופרסמו דברים אחרים בעיתון אחר.

רק לנתי טוקר היה את הפרווילגיה הזו.

ב'דה מרקר' הוא כותב כתבה יח"צנית, אך מלאת תוכן, השופעת הערכה רבה להרב פינטו וגם מעט סוגדת לטייקונים - חסידיו. מבן דב, מנכ"ל פרטנר הוא הצליח אפילו להוציא חרטה על הדברים שפורסמו כאן בדבר השתייכותו לכת הבודהיסטים. "פה יש חוויה יותר חזקה, אני יהודי, אני יהודי" - הוא מצטט אותו. בן זקן מספר לו כיצד התנגד הרב פינטו שירכוש את אוסיף, מה שהציל אותו מקריסה והביא אותה על ראשו של גאידמק, שאינו ברשימת חסידי הרב פינטו.

מגיע לו.

ואחרי כל זה אנו מוצאים ב'מוסף הארץ' של שבת, מאמר עליו חתום אותו נתי טוקר שבו מובלעת ביקורת על הטיסה שהוא עצמו השתתף בה והפיק ממנה את המירב העתונאי: "בספרו 'יעלזו חסידים' למשל מטיף הרב פאפו נגד העיסוק בהבלי העולם הזה והרדיפה אחר ממון: 'כל מעשיך יהיו לשם שמים לא יהיה אדם אוכל וישן וכוונתו שיהיה בריא ושמן לעסוק בדברי העולם הזה ולהיות רודף אחר ממון'".

למה לא הביא טוקר את הציטוטים המעניינים האלה והנוספים שבמאמרו הקצר ב'דה מרקר' שהוא האכסניה הקבועה שלו? למה שרק קוראי 'הארץ' יחשפו אליהם - שאלה טובה. כמו השאלה מה היה אומר ה'פלא יועץ' אם היה יודע שיש עיתונאים בעולם ולא רק אילי הון וגם הם רודפים אחר הממון ובעיקר אנשי הממון...

צילום: סוהרים מטים את אוזנם לשמוע . בניזרי בכלא. צילום: יעקב נחומי

קצרים בתקשורת: 8 הערות בשולי עיתוני סוף השבוע
1. הכתבה השערורייתית ביותר

אם זה היה קורה באירופה, או אפילו אצל ניר ברקת בירושלים, אמות הסיפים היו מזדעזעים. אבל מקרה בתי כנסת שנהרסו השבוע, ימים ספורים לפני ראש השנה, קרה באלעד החרדית שבראשותו של יצחק עידן, ומבין כל העיתונים החרדים רק 'בקהילה' מדווח עליו. העיתונים האחרים חיפו גם על המעשה הנאלח הזה.

רב העיר הגרש"ז גרוסמן מביע בידיעה המתפרסמת ב'בקהילה' זעזוע מהמקרים ומכריז "זהו פשע. לראשונה מתרחש תקדים מסוכן שכזה", אבל בעירייה, מסתבר, לא מתרגשים ומאמצים את האדישות האופיינית לראש העיר. הם מעיזים להסביר שמקרה אחד אמנם היה בטעות, אבל השני "למיטב ידיעתנו" היה צודק.

ולמיטב ידיעתנו יש לראש העיר ולעיתונות המכסה עליו על מקרה חמור שכזה סיבה טובה להיות מודאגים לפחות מהעיתוי.


2. הכתבה המרגיזה ביותר

עם יציאתם של המוני חסידי ברסלב והנלווים אליהם לאומן, מביא אהרן קליגר מ'שעה טובה' שיחה עם הרב שיק, מי שהוא מכנה "הצדיק מיבניאל". מתוך השיחה ניתן להתרשם כאילו הוא אחראי, אפילו יותר מרבי נחמן עצמו, להגעתם של 35 אלף המתפללים בראש השנה לאומן. "אנחנו מצפים שהשנה יהיה המספר גדול יותר" - הוא אומר במלוא החשיבות, ולא מנדב הסבר מי זה ה"אנחנו" הזה, האם הוא ו'חסידיו' או הוא ורבי נחמן...

הרב שיק מציע בכתבה לכל מי שנוסע לאומן "להביא מתנה טובה לרבינו לראש השנה כגון סיום על איזה לימוד, תנ"ך , משניות, גמרא , מדרש וזוהר".

חבל שהוא עצמו לא יבוא לשם עם 'סיום' הרדיפה ללא מעצורים שלו ושל הנשמעים לו נגד הרב המכהן ביבניאל מזה שנים רבות, הרב סיני פרנקל, שנעשית בצורה ברוטלית ואלימה. אם היה עושה זאת עוד לפני ראש השנה, היה מתקיים גם בו מה שהוא מבטיח לאחרים בכתבה: "אין ספק שאחד שיעשה זאת ירגיש טעם שונה לגמרי בנסיעתו אל רבינו ובודאי יזכה להשפעות עצומות בכפל כפליים".

תכלה שנה וקללותיה.


3. הידיעה המפתיעה ביותר

נאוה סטולר מגלה ב'מקור ראשון' כי עיריית ירושלים עומדת לקבל היום החלטה על העברת שלושה ורבע מיליון שקל למוסדות החינוך הערבי בעיר בעקבות..."חוק נהרי". מסתבר שבתי ספר ערביים גילו את החוק שנועד להשלים תקציבים למוסדות החינוך החרדים, ומאחר וגם מעמדם הוא של 'מוכרים שאינם רשמיים' קפצו על עגלת מושווי הקיפוח. לא לזה התכוון ה'משורר' בפתגם: "ערבים זה לזה"...


4. הדיווח הישיר ביותר

בטאון שס 'יום ליום' מביא בגיליונו האחרון דיווח מתוך האגף התורני בכלא מעשיהו, על השבוע הראשון שעבר על האסיר שלמה בניזרי.

"הרב בניזרי מוסר כמה שיעורים ביום לקבוצות וליחידים, ולומד בחברותא עם אסירים. פעם ביום הוא מוסר שיחת מוסר והתעוררות לכל האסירים ואפילו סוהרים מטים את אוזנם לשמוע את דבריו הנלהבים ומביעים תמיהה על הבקיאות הרבה שהוא מגלה בכל מקצועות התורה. בשבת הוא היה חזן בכל התפילות והתכבד לעלות מפטיר לספר התורה כשהאסירים שרים לכבודו. את סעודות השבת הם עשו בצוותא והשירה שבקעה מגרונם של כל המסובים ריגשה עד מאוד את הסוהרים, שהיו נרגשים לראות מהי שבת יהודית. רוב רובם של האסירים הם בני עדות המזרח (תעודת עניות למדינת ישראל), כך שכולם השתלבו בשירה ובפיוטים. סעודה שלישית נמשכה אל תוך מוצאי שבת בשירי רגש שגרמו לכולם לסרב להוציא את יום המנוחה".

העיתון מדווח עוד שרוב שרי וח"כי שס כבר ביקרו את בניזרי בכלא, (מעניין מי לא) ושעל אף שביום-יום הוא לובש בגדים רגילים, למפגש עם משפחתו הוא הוכרח ללבוש בגדי אסיר.

דיווח כואב מהשטח.


5. הכתבה האנינה ביותר

להתעוררות היהודית ההדרגתית בעיתונות החילונית לקראת החגים, שותפים לא רק הלב והמוח, גם הקיבה. אל המושגים 'גרמא' ו'גרמי' שהיו מוכרים לנו תמיד, הם מצרפים את ה'גורמה' ומספרים לנו שיש בכל זאת מסעדות כשרות ברמה גבוהה מאוד, וכל מה שסיפרו לנו שהדבר בלתי אפשרי, אינו נכון בערב ראש השנה.

את הרשימה המומלצת מביא 'עכבר העיר' ומי שידו אינה משגת, לא את הארוחה, אלא את העיתון לבליינים, יכול למצוא חלק ממנה גם ב'דה מרקר' של סוף השבוע.

מומלץ לבדוק את טיב הכשרות לפני שמתפתים לתפריט המתאבן המתפרסם בעיתון.


6. המודעה המבריקה ביותר

מודעת 'סטארקיסט' של בולטון-פוטנציאל היא הגימיק הפרסומי המבריק ביותר של סוף השבוע, ובינתיים של ערב החגים בכלל. תש"ע, כשהע' באותיות כתב הופכת לציור של דג הנוגע בקופסת טונה, הוא רעיון פשוט ו'גדול'. חבל רק שצורת האות היא כזו שהראש מוטה בה כלפי מטה והזנב למעלה.


7. הכתבה המפרגנת ביותר

רשת 'ידיעות תקשורת' מפרסמת ברוב המקומונים שלה כתבה מחמיאה מאוד לדמותו של הרב איקא ישראלי ז"ל, ואפילו מכתירה אותו כ"ראשון החוזרים בתשובה" בלא לחשוש מתגובות הברנז'ה. אפילו אורי אבנרי משבח: "הוא היה דמות מרכזית וססגונית ואהבנו אותו מאד" - הוא אומר בכנות. מסתבר שאיקא דרכי אחריני...


8. המאמר המעניין ביותר

הרב משה שפיר במוסף התורני 'עונג שבת' של 'יום ליום' מצטט את הגר"י יוסף, ראש ישיבת חזון עובדיה והמועמד לרבה הספרדי של ירושלים, הכותב בספרו החדש 'שולחן המערכת', שסיפור ה'גולם' מיוחס בטעות למהר"ל במקום למהרא"ל. גם הוא, כמו המעשה עם 'בעל הפתקה' שעליו מתבססים ה"נח נחים", קשור בפתק ששמו אותו בתה והצהיב. במאמר מסופר בין השאר על האבן גבירול שברא משרתת, על הגר"א שהחל ליצור 'גולם' וחזר בו, ועל האבן עזרא שיש הטוענים כי גם הוא יצר 'גולם' משלו.

מעניין, אפילו מרתק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!