הזמר הפופולרי בטור מיוחד: "האמונה נבחנת בזמנים קשים"

חשבתי על זה שבמשך כל השנה אני לא סותם את הפה, זה הפרנסה שלי - איפה שיש מיקרופון או משהו שדומה לו אני אוטומטית נדבק. לכן בתקופה כזאת כשנגזר עלי להתמודד כמו כל עם ישראל אני מוצא הזדמנות לפרוק את אשר על ליבי ואני עושה את זה באהבה מלאה. בהמשך דבריי תבינו למה, ותהיו עדינים איתי בכל זאת ...הנחת סלב.

ובכן הטור הזה יהיה נורא אישי ומהלב. האמת יש המון מה לכתוב על התקופה הזאת, אבל אני מתכוון לדבר דווקא על הפיל שבחדר, על הנושא שרבים נמנעים לנגוע בו (גם עם כפפות) ולדבר עליו, ״אמונה פשוטה״ ותכף תבינו למה דווקא הנושא הזה.

אין ספק שאמונה נבחנת בזמנים קשים בשעות משבר,כשפחות הולך, וזו בדיוק התקופה בה אנו נמצאים עת צרה היא ליעקב, מגפה כזאת לא חווינו לפי המבינים כמאה שנה מאז פרוץ המגפה הספרדית אי שם במאה הקודמת (אם לא מחשיבים את מגפת החמאה שפרצה בחורף האחרון) זה בהחלט המגפה הכי משמעותית שחווינו זה שנים רבות.

וכל אחד מאיתנו ואנוכי בתוכם מוצאים את עצמנו שואלים שאלות קשות. למה, ומדוע, מה קרה עכשיו, למה זה מגיע לנו?!

ובכן רבותיי זו לא בושה לדבר על זה בצורה פתוחה, יצא לי לא מעט לשוחח עם חבריי בימים האחרונים ולכולם יש טענות כלפי שמיא, ואני מנסה להסביר לעצמי ולאחרים שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

הגמ׳ במסכת ברכות מביאה ברייתא, אמר רבא ואיתימא רב חסדא: ״אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו... פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה... ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם״ עד כאן חז״ל אומרים לנו דבר מדהים, לא כל צרה לא כל מגפה או ייסורים הם בהחלט באים להוכיח לנו משהו.

אני קורא כל פעם שיש איזו צרה שיש איזו מכה קשה, מיד יש אנשים שמנסים להוכיח ולהיתלות בכל מיני בעיות הקיימות בזמננו באומרם כי בזה באנו על עונשנו, ובגלל כך וכך נענשנו. אני לא בא לזלזל ח״ו אלה דברים שחייבים חיזוק וטוב שמעירים על כך אך לפעמים אומרים חז״ל צריך לדעת גם לקבל ייסורים באהבה בלי שום סיבה ולדעת שדווקא בימים כאלה מגפה עולמית כל כך קשה הקב״ה נותן לנו את זה באהבה.

העצה שלי איך להתמודד עם המצב חייב להגיד שניסיתי את זה על בשרי וזה עובד נפלא, לכן גם אשתף אתכם במשהו אישי שאני חווה בימים אלה ומזה למדתי המון.

לפני כשבועיים לאחר החלטת הקבינט המדיני על איסור התקהלות וסגירת בתי הכנסת, שכל חילוני ממוצע לא יבין עד כמה זה חיוני עבור כל חרדי ירא השם בית כנסת (הסברתי בדיוק למכר אחד חילוני זה כמו שאני אקח לכם את האינטרנט והטלוויזיה לשעתיים תתחילו לטפס על קירות ככה זה בשביל אחד כמוני לסגור בית כנסת זה מקום הבילוי שלנו) (כביכול). 

יצאה הוראה בשם הרבנים וגדולי הדור כי בדיעבד ובהתחשב במצב יש ומותר להתפלל ביחידות כל אחד בביתו וכך הווה, אך הראש היהודי אף פעם לא מפסיק לחשוב ולחפש פתרונות יצירתיים איך כן לקיים מנין אפילו בתנאים בלתי אפשריים, וכך ביום אחד לפני כשבוע וחצי אחד הדיירים בבניין מולי העמיד רמקול בחצר ביתו והכריז בשמחה וגיל כי מהיום והלאה נזכה ותתקיים מנין שכונתי בניהולו, וכדי שכל הרחוב יוכל להשתתף ולהנות קניתי במיוחד רמקול עם דציבלים שיכול לספק ווליום לאיצטדיון שלם וסיים שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

מיותר לציין שאיך שכששמעתי את זה רטנתי כעסתי הייתי בכעס עצום לא ידעתי את נפשי מרוב כעס, איך בן אדם יכול לעשות דבר כזה זו הפרעה שכונתית, מי שמו לאיש מה פתאום הוא עושה דבר כזה הוא עשה משאל לפני זה האם כולם מסכימים, במשך שבוע גם שיתפתי את חברי בווצאפ ותיעדתי וקיבלתי המון ריקושטים מאנשים מה זו החוצפה הזאת מי נתן לו רשות והציעו לי להגיש תלונה במשטרה וכו'.

לאחר כשבוע כשנרגעתי קצת, החלטתי לשנות גישה ולחשוב חיובי, לדון לכף זכות, לך תדע מה הרמקול הזה עושה ליהודי הזה אולי זה כל עולמו אולי הוא פשוט מקבל חיות מזה, ודווקא מתוך התחושות הקשות האלה הגעת להבנה שהיתרון להתפלל במנין למרות הרמקול הטורדני והחודר הרבה יותר גדול מחסרונו, כי זה באמת הדבר האחרון שנשאר לנו כיהודי חרדי ואם את זה ייקחו לנו מי יודע לאן נגיע.

אם כי חשוב לציין כי אני כן חושב שיש להתחשב בתושבי השכונה וכן לצמצם כמה שיותר את השימוש בו רק למה שבאמת צריך ולא מעבר אין סיבה לנצל את המצב ובכך להטריד תושבים.

מה אני בא להגיד מהחוויה הזאת חברים, אל תתעסקו במה קורה אצל אחרים תתעסקו בעצמכם, תנסו לשפר את עצמכם, פחות לדון, פחות רכילות, אלו ייסורים באהבה לדעת להכיל ולקבל את השני עם כל המגרעות הכל יהיה יותר חיובי וממילא האמונה הפשוטה שלנו תתחזק ואני מדבר מנסיון אצלי זה עובד בכל אופן תודה שנתתם לי הזדמנות להכניס לנבכי ליבכם בכמה מילים ונסיים כמאמר הבעל תפילה שנשמע ונתבשר בשורות טובות חג שמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!