גם לי לקח זמן להתעורר / מני גירא שורץ

המשימה שלפנינו כעת, ערב שביעי של פסח, בתנאי הסגר - היא בראש ובראשונה שמירה על הקיים.

חשוב ביותר שנצליח לשמור לכל הפחות במשך שלושת השבועות הקרובים על משמעת והקפדה על הכללים – בשיא - כדי שנצליח לתקן את השבועיים הראשונים של התפשטות המגיפה בישראל.

בין פורים לר"ח ניסן, היא תקופה שבה באופן טבעי לציבור החרדי היה קשה מאוד להסתגל לשינוי החיים הכה-דרמטי ששיבש, שינה, הלחיץ והפריע לכל מהלך החיים שהכרנו עד כה.

בתקווה לבשורות טובות בקרוב, השמירה על הכללים בשבועיים האחרונים, נותנת אותותיה, בחלק מהשכונות החרדיות כבר ניתן לזהות האטה בקצב ההתפשטות.

ואלו סימנים מעודדים, כי באופן ישיר הם משקפים את שמירת כללי הריחוק החברתי. אך עדיין העובדות הגולמיות הן שהמספרים בעלייה, נשנס מותניים ובערבות הדדית, נירתם לסייע בהסברה לעוד חולה על כך שהיציאה מהבית היא חובה, בכדי לא להדביק אחרים, נציל עוד נפש מישראל.

כי בסוף, זו המשמעות הישירה הפשוטה והאמיתית של שמירת כללי הרופאים והמנעות מכל התחכמות. שמירה על הכללים מונעת הדבקה.

סוגיית ההדבקה בתוך הבית, בקרב בתי-אב חרדים בהם ילדים רבים בלע"ה, היא סוגיה מורכבת, המקשה עוד יותר בפתרון הקיים של יציאת החולים מהבית.

אך גם היא, תבוא על פתרונה, ככל שנצליח להשיג שיתוף פעולה מצד הציבור. חובה להזכיר כי על חולה לעשות כל מאמץ לבודד עצמו ולמנוע כל מגע עם בני משפחתו.

הדבקה, גם של ילדים, משמעותה סכנת חיים. אכן, כמעט מאה אחוז מהילדים הנדבקים מנצחים את הנגיף, אך עלינו לזכור, כל ילד עלול להדביק עשרות בני אדם ולהכניס אחד מהם למצב סכנת חיים.

עלינו בעיקר לזכור לקראת הבאות, רוב הציבור עלול להידבק בציבור גם בחודשים הקרובים, אין עדיין חיסון, וכלל לא ברור מי חסין אם בכלל, לכן הדרך היחידה להישמר מפני התפשטות המגיפה גם בעוד שבועיים חודש או חודשיים, תהיה שמירה על כללי הריחוק החברתי, ובמקומות שלא יישמר, התחלואה תעלה שוב, וממילא גם הסגר. לעולם אין עדיין פתרון אחר להתפשטות המגיפה ומניעת מוות של אלפים – מלבד ריחוק והסגר.

גם לי לקח זמן להתעורר, בערב פורים עוד אמרתי לעצמי, כמו רבים אחרים עד עכשיו, "זה לא נוגע לצעירים, רק זקנים נפטרים. זו שפעת" והמשכתי הלאה, במגילה כבר התחלנו להישמר, אבל באירועי פורים לחצנו ידיים, עדיין לא ידענו שזה הדבר הכי מדבק, אפילו השתתפי בחתונה ביתית מיד אחרי פורים. היא היתה לפי התקנות.

בתחילת פברואר, כשראיתי דיווחים מסין על הקורונה, התעורר בי זמזום פנימי (ככה זה כשזורם לך דם עיתונאי בעורקים) 'משהו עומד להגיע'. שאבתי מידע בעיקר ממקורות אמינים מתוך סין על מנת להבין עד כמה המספרים המדווחים נכונים. הסינים טענו אז לעשרות אלפי נדבקים ומאות בודדות של מתים, לא משהו מפחיד במיוחד, בטח בקנה מידה סיני. המידע הפנימי בסין טען למאות אלפי נדבקים בפועל. לימים התברר שהמידע היה נכון.

אך הזמזום פסק. מאות מתים, נו, הרדמתי את החושים, סין גדולה.

התעוררתי במקרה הנהג ממזרח ירושלים שהסיע תיירים, בפורים דווח על צעיר בן 38 שהגיע למצב קשה.

זה היכה בי.

ירדתי לעומק הפרטים. הבנתי שאפילו "רק" מעשנים, במידה והם נדבקים בנגיף, צעירים כמבוגרים עלולים להגיע לסכנת חיים מיידית. בדיוק כמו ג'וני.

בום.

עשרות אנשים שאני מכיר עלולים למות בקרוב.

ט"ז אדר, בבוקר אחרי הדף היומי אני מתיישב על המשימה: שנים רבות של נבירה בחומרים עיתונאים איפשרו לי להעמיק קצת יותר מעוד דיווח על מספר הנדבקים, וכך בסך הכל לפני חודש וקצת ירדתי לראשונה לעומקו של עולם "הקורונה". זה לא כל כך מסובך, אבל זה כן משהו חדש שנחת עלינו משום מקום.

הדבר הראשון שהפנמתי אחרי שקראתי מודלים נפוצים בעולם, דפוסי התפשטות והתנהגות הנגיף, והשיטות הבדוקות לעצירת ההתפשטות – הוא שבציבור שלנו תהיה בעיה. מאוד מהר במקביל החלו לזרום הדיווחים מארה"ב, כל מי שמחובר במקביל לעולם החדשות החרדי-ישראלי, ליקום המקביל, אבל הקיים, של העולם החרדי-אמריקאי, הבין שהולכים פה לקראת אסון. דווקא בגלל דפוסי החיים, התקבצות והתראות בקבוצות כל כך הרבה פעמים, דווקא בגלל הקירבה והאחווה בה אנו חיים יחד, בחדרי המדרגות, בסופרים, בישיבות ובסמינרים, הבנתי שהמשימה בהיבט החרדי, תהיה מסובכת שבעתיים.

התחלתי להתריע, על כל במה אפשרית, ברשת, בראיונות רדיו, בשיחות אישיות, עם רבנים, עם מובילי דעת קהל. זה בער בי, לא ישנתי בלילות והסתובבתי אחוז אימה, עומד להגיע אסון והציבור שלנו לא יידע כיצד להמנע ממנו, בעוד הדבר אפשרי עדיין לעצור.

גייסתי את משרד הבריאות, הצעתי מספר הצעות. כי הצוות המעולה עשה אמנם עבודה טובה, אבל יש פה מצב חירום, יש מקום לעליית מדרגה במערך ההסברה לציבור בכל הקשור לזהירות מקורונה.

גוייסתי למשימה, וחייב כאן לתת שאפו לצוות המעולה שצוות לי, באפס זמן.

קמפיין בשבעה ערוצים מקבילים. עם מסרים יעודיים. זו משימה רצינית, והצוות עומד בה בהשתאות.

שבועיים אחרי, ניתן לומר שהעבודה ההסברתית נתנה אותותיה, למרות הקשיים הרבים בתחילת הדרך, וחוסר ההבנה של חלק מאיתנו כי הזעקה – "סכנה, מגיפה" אמיתית, בתוספת הקושי האובייקטיבי, בשל התופעה המבורכת בסדר יום רגיל שאינו חירום - של רבבות רבבות מבני הציבור שלנו השקועים בכל עולמם בד' אמות של תורה ועבודת ה' - ומרחק של ציבור חרדי רב מכלי תקשורת נגישים, הצלחנו במשימה. שילוב הכוחות של דסק וידאו, עיתונים יעודיים, כרוזי רחוב, אמצעות השקעה ממוקדת בקמפיין מכפיל כוח ברשתות החברתיות והוצאת הודעות יזומות בטלפון, יחד עם תפעול מוקדי מידע עדכניים עם מידע ייעודי לציבור, הביא לתוצאה שהגיעה לידי ביטוי בסקר לפ"מ על נכונות של 98.7 אחוז מבני הציבור החרדי לשמר את הכללים.

חצי הדרך מאחורינו, יש לנו אחוזי הצלחה לא מבוטלים, בואו נמשיך יחד את המאמץ – איש את רעהו יעזורו וערבות הדדית אינם מליצה בעת הזו. מי שמפר את הוראות הרופאים מכריז בפומבי על עצמו כאדם מסוכן

מני גירא שורץ, משמש כיועץ הסברה לציבור החרדי, מטעם משרד הבריאות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!