חופשת פסח בצל הקורונה: כך תתמודדו בצורה נכונה

זכינו וב"ה הגענו ואנו נמצאים בחג החרות, חג הגאולה הניסית מארץ מצרים. ההתרגשות בשיאה יחד עם ההכנות לפני החג ובחג עצמו שבו אנו מתרוממים מענייני העולם שבו אנו חיים. ונכנסים למצב גאולתי וחגיגי מתוך תשוקה וציפייה לגאולה שלמה.

אך יחד עם כל זאת, כאשר אנו מתבוננים במצב שבו כבר מס' שבועות הננו נמצאים במצב מאתגר בעקבות המגיפה הקשה אשר פקדה את היקום כולו ואשר לצערנו אף רח"ל פגעה ביהודים קדושים ונעלים. וכן פגעה במטה לחמם של משפחות רבות, דבר זה יכול לגרום לדאגות רבות.

כמו כן, בעקבות ההנחיות החשובות שעלינו להישאר בבתים על מנת לקיים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" נותר מצב מעט מאתגר לכולם. ישנם כאלו אשר חווים זאת בצורה חזקה ומאתגרת יותר וחלקם מרגישים זאת מעט פחות. אך בסופו של דבר, המצב מורכב לכולם.

כבר כמעט חודש ימים שכולנו נמצאים בבתים וחלק מהילדים וההורים כבר מאבדים סבלנות. החדשות המבשרות שככל הנראה הלימודים לא ישובו כסדרם לאחר החג, יכולים להוסיף עוד מעט לחץ וגעגוע לשגרה הברוכה. ההנחה היא שלכל אדם סגנון התמודדות או מספר סגנונות ייחודי להתמודדות במצבי משבר, לחץ וחוסר וודאות.

חשוב לציין כי התמודדות בזמן משברים יכולה לגרום לשני דברים השונים מהותית אחד מהשני, במסלול אחד של התמודדות, הילדים יכולים לעלות ולהתעלות ואילו במסלול אחר היא עלולה להורידם ואף לפגוע בהם..

כעת נותר לנו לקחת את הלימון ולהפוך אותו ללימונדה.

לשם כך עלינו לוודא שיש לנו ההורים את המודעות והכלים כיצד להוביל את הדברים בצורה נכונה.

נשתף במספר דברים שיוכלו לסייע בהתמודדות נכונה וחיזוק החוסן הנפשי שלנו ושל ילדינו.

כדי להבין ממה מורכב חוסן נפשי, נציץ לרגע בפסיכולוגיה ההתפתחותית, ולתיאוריות בנוגע לרכישת מיומנויות של ילדים.

התיאוריות הללו גורסות כי אין התפתחות בלי רגעי משבר וכישלון - במגוון תחומים. אף ילד לא לומד ללכת, בלי ליפול, אף ילד לא לומד לדבר, בלי לטעות במילים. ואף ילד לא לומד להתגבר על חרדת נטישה, אם הוא לא נפרד מאמא ואבא שלו כשהם יוצאים ומשאירים אותו עם בייביסטר, או מביאים אותו לגן והולכים לעבודה.

קושי, אם כך, מחשל ומחזק, ונותן לילד הזדמנות לגלות שהוא יכול להסתדר לבד. גם אם הילד בוכה, הוא לומד להרגיע את עצמו, לומד להעסיק את עצמו ומסיים את ההתנסות הזו בתחושה של סיפוק ותחושת מסוגלות. אלו אף תורמים לדימוי וההערכה העצמית של הילד. חשוב לציין כי ההתגברות על הפרידה קשורה בכך שלהורה ולילד יש קשר טוב ויציב, וסגנון ההתקשרות ביניהם הינו חיובי.

המנגנון הזה נשאר דומה גם בחיים הבוגרים - לאורך חיינו, אנו גדלים ומתפתחים אף מקושי וממשברים. תקופה של קושי או משבר הינה ההזדמנות שלנו לגלות בתוכנו כוחות של התמודדות ויצירתיות. ולמעשה, להמציא את עצמנו מחדש.

אנשים חזקים הינם אנשים שעמדו בפני משברים והתמודדו עמם. יש אין ספור דוגמאות של אנשי מעשה אשר שרדו גזירות ומצבים קשים בחייהם והתמודדו עם הקשיים הגדולים מתוך תקווה, תפילה ואמונה חזקה. למעשה, החוסן הנפשי הינו היכולת שלנו להתמודד עם מצבי משבר וחירום.

באם עסוקים בחשיבה שלילית, בקושי ובמה שחסר לנו בחיים. עלולים להגיע לא עלינו לתסכול מצטבר יחד עם תופעות לוואי שליליות כגון חרדות, דיכאון ועוד.

ידועים דברי האדמו"ר הצמח צדק "תחשוב טוב – יהיה טוב"! דרך החשיבה שלנו משפיעה על האופן שבו אנו מתנהגים ומרגישים ואף למה שיקרה בפועל. הרבי הצ"צ מחנך אותנו לראות בכל דבר את הטוב שיש בו.

ברגע שעולים לנו מחשבות לא טובות ולא נעימות. הדבר הנכון ביותר הינו, לעצור ולאמץ חשיבה הפוכה – חשיבה חיובית. להסתכל על חצי הכוס המלאה. למצוא דברים חיוביים. חשיבה חיובית לא בהכרח שתשנה את המציאות, אך תשנה את מה שאנו מרגישים ואיך שאנחנו נתנהג בהתאם לכך. ואף יכולה לגרום לשינוי חיובי בפועל של הדברים.

חשוב לזכור שהצורה בה אנו ההורים מתמודדים עם האתגרים, כך גם ילדינו יראו אותנו וידעו כיצד להתמודד.. במידה וישנו קושי אשר צף, לא צריכים להדחיק ולייפות את הדברים. צריכים לדבר עם הילדים גם על הקשיים ולהקשיב להם בצורה מלאה.

לא צריך לומר "הכל טוב". כמובן שיש צורך לתווך את המציאות. כך שיוכלו לקחת את התיווך ולהשתמש בו ולשנות את החשיבה לחשיבה חיובית. אנו יכולים לעשות זאת על ידי שיתוף בדרך ההתמודדות שלנו עם הקושי. לדוגמא: יש כעת משבר שגורם לפיטורין, חל"ת וקשיים נוספים.

ואני ההורה בדרך ההתמודדות שלי, הנני בוחר דווקא לנצל לדברים שרציתי לעשות. כעת אני יכול להספיק דברים ולעשות חשיבה על התייעלות, חיסכון, ניצול נכון של משאבים, חשיבה על אפיקים נוספים ועוד רעיונות.

ניתן להפנות לילדים שאלות בסגנון, איך אתם מתמודדים עם לחץ? כשאנו שואלים אותם כיצד הם מתמודדים ומשוחחים איתם על כך. החוסן, הביטחון העצמי ותפיסת המסוגלות שלהם עולה.

להעיר, ששיתוף הילדים בקשיים צריך להיעשות במידה הנכונה, כמובן שלא הכל. אך במידה מספקת כדי שיוכלו ללמוד. מספיק לתת להם הצצה קלה להתמודדות שלכם. חשוב שלא תהיה להם מעמסה רגשית בעקבות החשיפה המרובה של הלחצים שיכולים להיות על כתפי ההורים. זה לא טוב עבורם.

באם בעקבות המצב והעומס בבית, הילדים רואים אותנו כועסים, צועקים, לחוצים ולא נעימים. הם מבינים שכשיש קושי, ניתן להוציא אותו על אחרים בצורה לא נעימה. וחבל שכך.

אנו צריכים לזכור כיצד אנו מעוניינים לחנך את ילדינו? ילדים מחונכים בעלי יראת שמיים ומידות טובות. כמו כן חשוב לנו ללמד את הילדים שלנו להתמודד בחיים בצורה טובה, להיות סתגלניים וחברותיים. ולכן הדוגמא האישית החיובית הינה חשובה מאוד.

המשפחה זה הדבר הכי חשוב ולכן חשוב לחזק את החום והאהבה הפנימית יחד עם עזרה ותמיכה כל העת אחד כלפי השני.

טיפים להתמודדות חינוכית נכונה:

• דוגמא אישית חיובית – ככל שנתמודד בצורה נכונה, כך גם ילדינו ילמדו להתמודד נכון.
• תקשורת חמה ומקרבת. למרות האינטנסיביות עם הילדים. ומלאכות הבית אשר לעיתים נדמה שאינן מסתיימות. חשוב שברגע שמרגישים שהשיח נהיה פחות נעים ונכון. פשוט לעצור ולהתאוורר. אל תהרסו לעצמכם ולילדים שלכם. צרו לכם הזדמנות טובה ונכונה לדבר יחד מתוך הבנה ואמפתיה של אחד כלפי השני.
• מחמאות וחיזוקים – הילדים צריכים אותנו נוכחים משמעותית, חשוב לפרגן ולומר מילים טובות על המעשה או התהליך החיובי שהילד עשה. "אני גאה בך שעזרת לאסוף את החפצים", "זה היה כל כך יפה איך ששיחקת עם אחותך" וכדו'
• חשיבה חיובית – "תחשוב טוב – יהיה טוב"! אמונה שהכל מאיתו יתברך. יש בנו יכולת להסתכל ולמצוא את החיובי בכל דבר.
• התבוננות בהשגחה פרטית וסיפורי צדיקים אשר מחזקים את האמונה והביטחון בה'. – חשוב לקרוא ולספר לילדים, זה ממש מחזק את כולם! מומלץ מאוד לפני השינה.
• לימוד משותף גורם לשמירה על הרצף הלימודי וגם מחזק את הקשר החיובי עם הילדים.
• צמצום החשיפה לדברים אשר גורמים לדאגות ומחשבות לא נעימות (עדכונים וכדו'). ככל שנתמקד בכאן ועכשיו, בדברים החיוביים שאנו עושים כעת, פחות ננדוד למחשבות ודאגות מיותרות.
• שגרה בריאה וסדר יום מאורגן ככל שניתן, מסייעים רבות לכל המשפחה.
• תפקידים – ילדים אוהבים לעזור, תנו להם אפשרות בחירה ממגוון התפקידים. ואתם תופתעו לטובה כיצד הם יבצעו זאת בצורה נפלאה.
• תאום ציפיות ורווח בין משימות ויעדים שאנו מציבים לעצמנו ולילדים, יכולים להקל מאוד על ההרגשה והאווירה בבית. תחליטו יחד עם הילדים מה הכי חשוב לעשות בכל יום. מעבר לזה, זהו זמן חופשי שבו הילדים בוחרים מה כיף להם לעשות. אל תרדפו אחריהם, אחרי המשימות. תנו נשימה. זה טוב שהילדים ידעו להסתדר.
• פעולות מרגיעות לאורך היום – מנוחה, הרפייה, ניגונים ומוזיקה נעימה ורגועה, יכולים לעזור ולהרגיע את כל המשפחה.
• הגבלת מסכים והפנייה למשחקים ודברים מקדמים, מעבר ל 2-3 שעות מסך ביום, עלולה להיווצר תחלואה, עדיף להפנות את הילדים למשחקים אשר יקדמו אותם. שעות מסך רבות מעלות את רמת האימפולסיביות ועוד.
• עידוד שימוש במשחקי קופסא וחשיבה, ספרי קריאה, משחקי קופסא רבי משתתפים, משחקי מחבואים וכדו'. נקודה מעניינת למחשבה: עד לא לפני הרבה זמן, טרום עידן המסכים, אלו היו המשחקים שבהם אנו ההורים, שיחקנו בילדותנו וב"ה גדלנו יפה.
• פעילויות הפעלות ומשחקי חברה תורמים רבות לגיבוש המשפחתי. מומלץ שגם ההורים ישתתפו ולא רק הילדים בעצמם. החוויה הופכת להיות עוצמתית וחווייתית יותר יחד עם ההורים.
• שינה טובה - חשוב לשמור על הבריאות והמערכת החיסונית – שעות שינה חשובות מאוד ולכן שאפו ל-8 שעות בלילה.
• תזונה נכונה – הכניסו יותר ירקות חיים לשגרה, יותר שומנים בריאים, הרבה פחות פחמימות וסוכרים. זה מרגיע ועושה פלאים.
• פעילות גופנית - חצי שעה הליכה מהירה או כל פעילות אחרת שתגרום להזעה, תזרים את הדם, תעלה את הפעילות העצבית במוח ותוציא את הרעלים דרך הזיעה החוצה. מעניין לציין כי מבחינה מחקרית נמצא כי לפעילות גופנית יש השפעה חיובית זהה לתרופות נוגדי דיכאון וחרדה. למרות הסגר ניתן לעשות הליכה 100 מטר ליד הבית. תעשו זאת. זה חשוב מאוד!
• שמחה – "ושמחת בחגך והיית אך שמח" - ריקודי שמחה משפחתיים עושים פלאות בכל התחומים ואף מחזקים את המערכת החיסונית.

חג פסח בריא כשר ושמח!

הכותב הוא יועץ חינוכי M.Ed ומרצה במכללות לחינוך

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!