פקיעין

יש מקומות שבהם הזמן עצר מלכת, הפיתוח נפסק בשעריהם ותחושה של חופש מרחפת באוויר. כזו היא פקיעין, כפר ציורי קסום מלא פינות חן ושכיות חמדה, שהקידמה אינה ניכרת ברחובותיו. סיפורה של פקיעין, הוא סיפור של חיים בצוותא ובהרמוניה סיפור של ערבים, נוצרים, דרוזים ומשפחה יהודית אחת נצר לשושלת ארוכת שנים.

הכפר פקיעין אשר בגליל העליון, היה מיושב ביהודים, עובדי אדמה, מאז ימי בית שני ברציפות עד לימינו אלה. היום נותרה במקום משפחה יהודית אחת, שאליה הצטרפו בשנים האחרונות לכפר עוד כ-10 משפחות יהודיות. ההתיישבות הערבית בפקיעין החלה במאה ה-11, במאה ה-12 הצטרפו נוצרים ממסעות הצלב ובמאה ה-18 התיישבו בכפר גם דרוזים.

לב הכפר בנוי מסמטאות אבן צרות ויפהפיות המובילות אל מעיין הכפר שבעבר סבו החיים סביבו. במרכז הכפר ניצב בית כנסת שנבנה בשנת 1873, ובקירותיו משובצות שתי אבנים שנלקחו לפי מסורת מקומית מאבני בית המקדש. בית הכנסת נעול אולם אפשר לבקר בו בתאום מראש. בדרום היישוב נמצאת מערת רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי), כאן על פי המסורת היהודית הסתתר בר יוחאי עם בנו אלעזר מפני הרומים. בפתח המערה גדל עץ חרוב, וסמוך לה נבע מעיין, והשניים ניזונו מהם במשך תריסר שנים. לפי מסורת מאוחרת יותר, כאן חיבר בר יוחאי את ספר הזוהר, שהוא החיבור היסודי של תורת הקבלה. במקום פועלת גם כנסייה יוונית אורתודוכסית השנייה בגודלה בישראל. הכנסייה נבנתה בשנת 1894 על שרידי כנסייה עתיקה יותר והיא פתוחה בימי א' ובחגי הנוצרים.

בפקיעין יש חדרי אירוח, מסעדות מיוחדות, חנויות ססגוניות, מפעל לייצור סבונים משמן זית ובעיקר אנשים חמים שישמחו לשתף אתכם בסיפורים מן החיים. בסביבות פקיעין יש שמורות טבע יפהפיות, ובהן הר מירון ונחל מירון ושמורת מתלול צורים, וכן אתרי תיירות ובהם אגם מונפורט, המוזיאון הפתוח בתפן ופארק הסלעים בכיסרא-סומיע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!