הגר"א בקשי דורון שלי / ח"כ משה ארבל

שנת תשס״א. בחור בישיבה קטנה. והוא כבר היה בשלהי כהונתו כראשון לציון ורב ראשי לישראל.

הייתי בירושלים וניסיתי את מזלי. רציתי שיהיה לי הספר שו״ת בנין אב שיצא לאור אז, כמובן שיכולתי ללכת לחנות הספרים הקרובה ולרכוש אותו.

אבל כל כך רציתי שתהיה לי הקדשה בכתב ידו של המחבר. הכתובת היתה כמדומני רחוב ברגמן 13 בית וגן ירושלים. אני נער צעיר עוטה חתימת זקן דליל הוא הרב הראשי.

איני יודע היום להבין מניין התעוזה פשוט הקשתי בדלת. הרב עצמו ישב בסלון ביתו בפגישה שנראתה לי חשובה. עמדתי בדלת בחור ישיבה כבן 17 עם שטר של מאה שקלים וביקשתי ממנו לרכוש את הספר שלו וציינתי באותו מעמד: "עם הקדשה מהמחבר!".

חששתי שיאמר שהוא עסוק או שאפנה למזכירה בלשכה. אבל לא. בחיוך אבהי הוא ניגש לחדרו כתב הקדשה והעניק לי את הספר ביקש שאלמד בו והשאיר בידי את מאה השקלים בכדי שאקנה בהם ספרים אחרים. לפני כשנה בטז באייר נכנסתי אל הקדש פנימה להתברך ונזכרתי באותו מפגש שלי כנער צעיר עם אדם גדול.

הראש״ל הגאון הגדול רבי אליהו בקשי דורון יהי זכרו ברוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!