החברותא של מרן סופד לאדמו"ר מנובומינסק

הגאון רבי משה יהודה שניידר החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל סופד לאדמו"ר מנובומינסק זצ"ל ראש אגודת ישראל בארה"ב שנפטר היום (שלישי) ערב חג הפסח בגיל 89.  

קשר מיוחד היה לאדמו"ר זצ"ל עם מרן הרב שטיינמן זצ"ל מאז ביקר הרב שטיינמן בארה"ב בביקור ההיסטורי עם האדמו"ר מגור. 

בדבריו כתב הרב שניידר: "אבד גברא רבא מן הארץ אוי נא לנו על שמועה כי באה, ונמס כל לב, בהסתלק מאתנו בחטף, האי גברא רבא, צדיק וגאון, משירי כנסת הגדולה, כ"ק מרן האדמו"ר מנובומינסק זצוק"ל מארה"ב. עיני עיני יורדה מים, על שבר בת עמי, שריד לדור דעה, מנהיג מופלג עם לב רחום, בחכמה ובתבונה ובמתון, הנהיג את אגודת ישראל וכל הקהל הקדוש בארה"ב, ה' עליהם יחיו".

ונגד עיני עומדות עיניו הטהורות, המשקפות חכמה, רחמים, וענוה, וכל מדה נכונה. אוי לנו כי עזבנו לאנחות. קשר הדוק ועמוק היה לאדמו"ר זצוק"ל עם רבינו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל מיום הראשון שדרכו רגלי רבינו הקדושים באדמת נכר בארה"ב, נתחבבו זה על זה באופן מופלג, והמקום הראשון שבא רבינו עם יבלחט"א כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א היה להתפלל מנחה ולמסור דברי חיזוק בישיבת נובומינסק המעטירה".

ואח"כ היו בביתו אסיפת מועצת גדולי התורה ואסיפת נדיבים להקמת מוסדות "נתיבות משה". מאוחר יותר בהמשך השנים היו תמיד בקשר עז בחיבה יתירה וכבוד גדול זה לזה, והי' מתייעץ עם רבינו בכל הנוגע ליהדות ארה"ב, ומבטל דעתו לגמרי. ובנסיעה אחת אף התארח רבינו ללינת לילה, בבית כ"ק האדמו"ר זצוק"ל. ולא אוכל לשכוח את השתוממותו, כשהשכים קום באותו לילה, כדי להיות ער בשעה שרבינו קם מהשינה, ולסייעו במה שצריך, והי' בטוח שרבינו ינוח מעט אחרי יום שלם ועמוס עד שעה מאוחרת, עם כנסים ואסיפות חיזוק. והנה הוא בא ומציץ דרך הדלת, ורואה את רבינו יושב כבר מול הגמ' ושקוע עמוק עמוק בסוגיא בזבחים, ועמד נפעם כולו... והזכיר את זה בהספד על רבינו".

"לאחר עליית רבינו לישיבה של מעלה, הספידו כ"ק האדמו"ר שרבינו הי' "מסילת ישרים" חי. ומי שיכול לומר דברים כאלו, בודאי מדילי' נפח, באשר כנראה גם הוא היה כל כולו חי בדרך זו. מה נאמר ומה נדבר, דודי ירד לגנו ללקוט שושנים, אלו השושנים היפות שנלקחו מעמנו בשבועות האחרונים, מפארה וסלתה ושמנה של ארה"ב, אוי אוי, מה עשה ה' לנו".

"וכעת נלקח העטרת תפארת שושנה גדולה ומהודרת שבשושנים, איש האשכולות, מי יתן לנו תמורתו. אין לנו אלא לזעוק לאבינו שבשמים, אנא חוס ורחם עלינו ועל פליטתנו, ואמור למלאך השחית – הרף! כבר נלקחו הטובים והיקרים, ועכשיו יתגלגלו רחמיך על מדותיך ברחמיך הרבים, להסיר מאתנו חרון אף, ותרחם ותחמול עלינו, ותמהר ותחיש לגאלנו במהרה דידן". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!