סגר? | מנהיג הפלג: לקיים מניינים בבתי כנסת; להימנע מקניות

שעות להטלת הסגר על מדינת ישראל, ויממה וחצי להטלת העוצר הכללי על ימי החג הראשונים, יוצא מנהיג הפלג הירושלמי הגר"א דויטש בהוראה דרמטית שמתנגשת ראש בראש עם ההנחיות הקיימות לגבי קיום תפילות במנין - ובבתי הכנסת.

המדובר במכתב שמתפרסם הבוקר (שלישי) בעיתון הפלס של הפלג הירושלמי, בו קורא הגאון רבי אשר דויטש, לאחר נימוק ארוך ומפורט - להימנע מקניות במרכזי הקניות הגדולים, שם הסכנה רבה, וקורא בתוקף לקיים מניינים לתפילות בבתי הכנסת, בתנאים מסוימים ובהשגחה, כשהוא מכנה את ההנחיה לביטול המניינים "תקנות שרירותיות המסלפות מה שנצרך בדרכי הרפואה בין לחומרא ובין לקולא".

הרב דויטש חוזר ומזהיר במכתבו כי חובה גמורה להישמע להוראות הרופאים ולהקפיד עליהם קלה כבחמורה, אך הוראתו המפורשת והישירה של מנהיג הפלג, צפויה לגרום כעת לפתיחתם מחדש של רבים מבתי הכנסיות של הפלג, ולכל הפחות לקיומם באופן רשמי של מניינים בחצרות ובקרנות הרחוב.

מכתבו המלא של הרב דויטש כפי שפורסם הבוקר:

"הנה בידוע המצב הנורא של המחלה המתפשטת בעולם וכאן בארץ ישראל, ורבים נפלו למשכב ל"ע וגם שבקו חיים רח"ל. ובידוע שחובה בעת צרה לדעת ולתת אל לבבנו כי מד' היתה זאת ולא ממנהג העולם ועלינו לשוב באמת ובתמים לאבינו בשמים. וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תעניות שח"ו לומר מקרה הוא ולהלך בקרי וזו דרך אכזריות היא, עי"ש כל דבריו הקדושים".

"ועל כן חובה כפולה ומכופלת בזמן כזה שלא להתרפות ח"ו ולהרבות בעסק התורה ובתפילה, להתחזק בכל הענינים שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו,  ולשפוך שיח ותחנונים לישועת ד' שיעזרנו ומתוך צרה ימציאנו פדות ורווחה.

"וחובה גמורה לנקוט בכל דרכי ההשתדלות מפני ההידבקות במחלה המהלכת, וכאו"א יעשה כל שבידו ובכל כוחו שלא יוזק ולא יזיק, וכפי הוראות הרופאים בענין זה. אמנם רבים נבוכים מכיוון שחוץ מהדברים המחוייבים ע"פ האמת ודרכי הרפואה, עוד נתערבו בזה כל מיני החלטות של השלטון לבטל תורה ותפילה ברבים ללא כל הצדקה גם כאשר שומרים על כל מה שמתחייב מעצת הרופאים, עד אשר עשו בחוקיהם "איסור בעצם" על זה, ויש שאף מסייעים בידם במסירות ורדיפות - אוי לנו שראינו בכך שיורדין עד לתהום. ובפרט עכשיו בעת צרה כאשר כלל ישראל זקוק במיוחד לזכויות התורה והתפילה, והן ק-ל כביר לא ימאס תפילת רבים.

"והנה גם אם יבואו ויטענו שאין לחשוד שכוונתם בתקנותיהם לרעה במזיד ובכוונה, מ"מ לכה"פ זה ברור בלי ספק שאינם יודעים ערך ענינים המקודשים לנו, ועל כן נקל בעיניהם לבטל במחי יד מקומות התורה והתפילה, כי כל זה זילא בעינייהו ואין רואים בזה חשיבות וצורך כלל, ולא איכפת להו אם שומרים גדרי ההשתדלות אלא מצווים בעקשות ובשרירות לב לבטל כל זה כליל, ויהי מה. ופשיטא שח"ו לילך בזה לפי קוצר דעתם וחוסר אמונתם.

"וכשם שבאים אלה להחמיר עלינו בלא טעם ושכל לענין תורה ותפילה אף כששומרים הוראות הרופאים, כך לאידך גיסא מתירים לציבור שילכו לבלות זמן בקניות אף במקומות סגורים ושמתקהלים בהם אנשים רבים ובדוחק והכל נוגעים בחפצים וכו' והכל מתוך זלזול גדול בהוראות הרופאים, וההמון מקילים ראש בזה בדבר שנוגע לחשש סכנה ופיקו"נ רק "כי המדינה התירה הדבר", ואדרבה כל קפידתם רק לגבי תורה ותפילה אף שנעשה תוך שמירה גמורה על דיני הרפואה. הלא לשחוק ולעג מר ייחשב, ולא תהא כהנת כפונדקית.

"והנה חובה גמורה להישמר מפני חשש סכנה, וחמירא סכנתא מאיסורא, אמנם פשיטא שמחוייבים שומרי התורה לעשות בזה כהוראות הרופאים בלבד, ואין זה מענייננו מה שאחרים בודים מליבם תקנות שרירותיות המסלפות מה שנצרך בדרכי הרפואה בין לחומרא ובין לקולא. ועל כן, כששומרים גדרי הבריאות אין כל מניעה שלא להתכנס לתורה ותפילה, ואילו כשלא שומרים כללי הזהירות אזי אין כל היתר להכניס עצמו ואחרים אפי' לספק סכנה, ואין צריך לומר לצורך קניות בעלמא וכדו'.

"על כן ההנהגה הישרה בדבר זה היא כדלהלן:

"חובה גמורה בכל מצב לשמור מכל משמר על הוראות הרופאים. דהיינו לשמור ריחוק בין איש לרעהו,   וכ"ש שלא ללחוץ יד וליגע זה בזה. יש לשמור כללי ההיגיינה בדקדוק, לרחוץ ידיו היטב במים ובסבון, ושלא להשתמש במגבת משותפת וכדו'. כמו"כ מכיוון שהרופאים אומרים שהמחלה מדבקת גם ע"י מגע בחפצים, יש להישמר גם בענין זה מאוד, וכאו"א יביא עמו סידור תפילה פרטי וכל הנדרש לו.  מקום התפילה יהיה מאוורר היטב בחלונות פתוחים לגמרי, ובלית ברירה יש להתפלל במנין ביחד במקום פתוח כמו בחצר וכדו' (ולהשתדל שיהיה במקום המוקף מחיצות ולכה"פ מקום צנוע קצת, יעויי' מ"ב סי' צ' ס"ק י"א-י"ב). ובכל שאלה בפרטי הדינים בענין התפילה וקריאת התורה, יש לשאול מורה הוראה.

"ויש להעמיד בכל מקום תפילה שומרים אחראים בני תורה ויראי ד' מאנשי המקום, שיהיו שליחי הרבנים לשמור ולהקפיד שכל הנמצאים שם שומרים בדקדוק כל הוראות הרופאים הנ"ל. וגם יש להקפיד שלא ישהו אחר התפילה כלל וכלל בשיחה בעלמא.

"והעושים באופן זה אין כל סיבה שימנעו עצמם מתורה ותפילה כהלכתה, ויקיימו בזה כל חובתם כלפי שמיא הן בקיום מצוותיהם כדין ותמידין כסידרן והן בשמירת הגוף מפני הסכנה. 

"ואין צריך לומר שמי שמרגיש איזה מיחוש שיש לו חשש כל דהוא שנדבק במחלה, או שיודע שנתקרב לחולה וכדו', אין לו לצאת מביתו ולהתקרב לאחרים אפילו בספק ספיקא. וכמו"כ גם מי שאין לו חשש כזה, מ"מ חובתו להיזהר שלא להתקרב כלל וכלל לאנשים באים בימים או שיש להם סכנה מיוחדת במחלה זו, וכפי אזהרות הרופאים.

"והעושה כן בלי כל התחכמות, יקויים בו שומר מצוה לא יידע דבר רע. והשומר על גדרי הבריאות בדקדוק כהנ"ל, אין לו כל סיבה להימנע מחובות היום כהלכה ולבטל זכות הרבים ותורה דמגנא ומצלא".

מכתב הגר"א דויטש בהפלס 

"גם יש לעורר על מה שנשמע לאחרונה שיש כוונת זדון ע"י גורמים הידועים שכל כוונתם לרעה, לנצל עת צרה לקעקע כל גדרי השמירה וההתבדלות שקיבלנו מרבותינו, ולהביא פורקי עול תו"מ בתוכנו שינהגו בנו כבני בית ובעלי הבית, וכמי שעושים במקומותינו כבתוך שלהם, ונתקיים בנו בעווה"ר ורדו וגו' מכם ובכם, ורוצים לעשות קירוב דעת ולהשפיע מרוחם על החרדים לדבר ד' ועל צעירי הצאן – ד' ישמרנו. [ומלבד מה שיש בזה גם סכנה לבריאות עי"ז שמביאים למקומותינו אנשים אלה מבחוץ ובידוע שהם בעצמם אינם שומרים במחנותיהם על כללי הזהירות, ולא איכפת להו, וא"כ מוסיפים בזה חשש להידבק מהם וממחלותיהם, בין בגוף ובין בנשמה].

"והנה פשוט וברור שיש להיזהר מכל התקרבות כזו כמפני האש ולמחות בתוקף כנגד זה. ואדרבה, דווקא בשעת מידת הדין ועת צרה יש להתרחק מהם ומהמונם בתכלית (וכדחזינן ביצי"מ דזכות זו עומדת במיוחד להינצל מהמגיפה המדבקת, כמש"כ בביה"ל פ' שמות ד"ה והנה במ"ר וכו' דהעצה שלא להיות נדונים עם המצריים וגם להינצל מהמכה שבטבעה מהלכת ומתדבקת מגוף לגוף, הכל הוא בזכות שהיו ישראל מובדלים מהם, יעויי"ש).   

"ונישא תפילה לבעל הרחמים, אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך ושלח רפואה שלימה לחולי עמך, אבינו מלכנו בטל מחשבות שונאינו והפר עצת אויבינו, כלה דבר ושמד מבני בריתך, זכרנו בזכרון טוב לפניך, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.

אשר הכהן דויטש"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!