עד חג הפורים מדינת ישראל הכילה את מגיפת הקורונה

ממחקר שנערך במכון הביולוגי ע"י חוקרי המכון ובהם מנכ"ל המכון שחקרו את קצב התפשטות הקורונה בקהילה, עולה כי ישראל הכילה את המגיפה, אך מחג הפורים המגיפה התלקחה ואיבדה שליטה.

מסתבר כי מסיבות החג הרבות אשר נערכו בחלל סגור ועם משתתפים רבים הביאו להדבקה המונית, מה שהגדיל מאוד את מספר החולים, ובמיוחד בציבור החרדי החי בצפיפות בלאו הכי כל השנה.

במחקר השתמשו החוקרים במודל של דימיקה של התפשטות הנגיף שפיתחו, ובחקירות האפידמיולוגיות שערך משרד הבריאות.

ממסקנות המחקר עולה כי בישראל אין שום אפשרות להתפשר על הנחיות משרד הבריאות בנושא ההתקהלות החברתית, וכי מספיקה התלקחות אחת בציבור כדי להשפיע באופן דרמטי על התפשטות הנגיף.

במקביל, דיווח אתמול דובר משרד ראש הממשלה כי ראש הממשלה נתניהו שוחח עם מנהל המכון למחקר ביולוגי פרופ' שמואל שפירא ושמע ממנו עדכונים על ההתקדמות במאמצי המחקר והפיתוח של המכון בנושא קדם החיסון והנוגדנים.

מנהל המכון פרופ' שפירא ציין בפני נתניהו כי חלה התקדמות משמעותית בתכנון קדם החיסון ונערכים כעת לקראת מודל לתחילת הניסוי בבעלי חיים.

במחקר שהוגש לפרסום ונכתב ע"י זיו קלויזנר, אייל פטל, איתן הירש ומנהל המכון שמואל שפירא. החוקרים פיתחו מודל של דימיקה של התפשטות מגיפות והשתמשו בחקירות האפידמיולוגיות שערך משרד הבריאות, והתברר להם כפי שעולה מהמאמר, שהתוצאות דומות.

החוקרים בודדו את הנתונים הקשורים לחולים שנדבקו בחו"ל לאלו שנדבקו בקהילה. מסתבר שבמשך שלושה שבועות היתה מדינת ישראל במצב של מגיפה נשלטת גם לפי המודל וגם לפי הניתוח האפידמיולוגי. השינוי לרעה במגמה חל כתוצאה ממסיבות חג הפורים. אמנם חגיגות העדליאדה ברחבי הארץ בוטלו אבל רבים השתתפו במסיבות פרטיות בחלל סגור, מה שהגדיל מאוד את מספר החולים. במיוחד התחוללה הדבקה המונית בקרב הציבור החרדי החי בצפיפות.

לטענת החוקרים, הלקח ראשון בישראל הוא שאין שום אפשרות להתפשר על הנחיית ההתרחקות החברתית.

עוד לפני תחילת המגיפה בישראל, התקבלו החלטות מוקדמות אך נחושות על ידי מקבלי מדיניות לביטול הטיסות מאזורים שנפגעו בקוביד 19 ולהגביל את המפגשים הציבוריים. מדדים אלה הורידו את הערך של מספר הרבייה האפקטיבי באופן יעיל בשבועיים הראשונים.

"הניתוח שלנו מראה כי חג מסוים אחד בישראל , חג הפורים העביר את עקומת ההתרחשות ממשטר מבוקר למשטר צומח מעריכי. תוצאה זו מצביעה על כך שאפילו הפסקה קצרה בתגובת הציבור יכולה להשפיע באופן דרמטי על בריאות הציבור בזמן התפרצויות מגיפות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!