הגר"ש אלתר בשיחה: במגיפה בצפת שני אברכים טבלו ונפטרו
בשיחה שנמסרה בשידור חי עקב הסגר, נשא ראש הישיבה הגר"ש אלתר דברים בשידור חי וקרא לשמור על הוראות הבריאות ולא ללכת למקווה בתקופה זו למרות הקושי • צפו בוידאו
- משה ויסברג
- ו' ניסן התש"פ
- 15 תגובות
בעקבות המצב ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר נשא דברי חיזוק לחסידיו ותלמידיו לנוכח התפשטות נגיף הקורונה. הגר"ש אלתר נשא דברים מביתו ברחוב אלקנה בירושלים וקרא לשמור על הוראות הבריאות ולא ללכת למקווה למרות הקושי שיש בדבר.
בתוך דבריו של ראש הישיבה עמד על חשיבות שמירת הוראות הבריאות סיפר על מגיפה שאירעה בצפת בתקופת העלייה החסידית הראשונה, "שני אברכים טבלו במקווה למרות המצב ונפטרו, ואמר ה'בת עין' הר"א מאווריטש זי"ע שמי שלא מאמין ש"אני ה' השוכן איתם בתוך טומאתם" גם בזה יש בחינה של אפיקורסות. מסקנת הדברים הם שלפעמים צריך לדעת אשר 'אני ה שוכן איתם – דווקא – בתוך טומאתם'' ורצון ה' שיעבדו אותו דווקא בדרך כזו של הימנעות מתפילה במניין ושמירה על ענייני טהרה כאשר הורגלנו. ראש הישיבה מוסיף – כי בוודאי יש להמשיך ולהצטער ולצפות שנוכל להתפלל במניין וללמוד כראוי (וכפי שדנו האחרונים במי שנאנס מדבר מצווה ומרוצה ממצבו שיש בזה בחינה של רצון) כך שיחד עם התקווה לשוב לעבודת ה' כרגיל, עלינו לשמור על ההוראות".
"אך עדיין קשה לנו בתוך הבית לבד להתמודד במצב כזה", על כך הוסיף וסיפר ראש הישיבה על נכד ה'אמרי אמת' שחזר לביתו לארוחה והאוכל לא היה מוכן והתרעם הנכד, לפתע הבחין שמרן כ"ק האמרי אמת רואהו בתלונתו, התנצל הנכד כי הוא ממהר ללמוד, אמר לו הא"א בחיוך 'לערנט מען דא' – לומדים פה – 'לומדים סבלנות'... כי ללמוד מידות זה לא פחות חשוב מללמוד תורה. וזהו לימודינו כעת כשנמצאים בצפיפות וקשה ללמוד ולהתרכז, ואולי גם לא נזכה לשבת בליל הסדר עם כל המשפחה, אז כעת לומדים 'סבלנות' ומידות טובות לבני הבית, שזהו לימוד חשוב לא פחות.
הוסיף והעמיק ראש הישיבה, 'סבלנות' יש לה פירוש עמוק יותר, והוא 'לסבול' ולקבל את רצון ה' והנהגתו איתנו. הרי דורנו התרגל לקבל כל דבר מיד ללא שהיות בבחינת 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח', והקב"ה מלמד אותנו כעת שאם לא הולך כמו שרוצים – אז רוצים כמו שה' רוצה שיילך, ומקבלים את רצונו והנהגתו איך שהוא רוצה שנעבוד אותנו כיום.
בסיום דבריו הזכיר: כי איתא בספרים על הפסוק "הנה עין ה' על יראיו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב" שבזמן מוות ומגיפה, הקב"ה נוטל את האות עי"ן ומכניסה למילה 'מות' ונהיה ממנה 'מעות', שלא רק שמסלק את המוות 'להציל ממוות נפשם' אלא גם 'ולחיותם ברעב' שמצילם מכל ההפסדים שבאים בעקבות המגיפה ומביא להם ברכה ופרנסה. וכמו הארבה שבא ברגע אחד והלך ברגע אחד ע"י הרוח, הרי מידה טובה מרובה שהקב"ה יכול ברגע אחד לסלק הכל וגם להציל מכל ההפסדים הנלווים למצב הזה ולהשפיע שפע טוב וברכה לכלל ישראל. והמצב הזה הוא דבר כלל עולמי ונתקיים בנו כעת בניסן - שהוא 'חודש אשר ישועות בו מקיפות' - מה שאומרים בהושענות "ולכל באי עולם בת קול ישמע בעולם מבשר ואומר" ויהי רצון שכן תגיע הישועה האמיתית ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים כל ישראל בריאים ושלימים יחד כולנו בביאת גוא"צ אמן.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות