גליל מערבי - טיול ליום אחד

גן לאומי מבצר יחיעם שרידים על שרידים

המבצר העתיק, הנמצא בתחומי קיבוץ יחיעם, הוא התחנה הראשונה בטיול זה. אל הקיבוץ מגיעים מכביש 89 היוצא מנהריה מזרחה, ובצומת געתון פונים ימינה.

באתר שרידים מרשימים של מבצר צלבני ומבצר עות'מאני, אשר נבנו על גבי שרידים קדומים עוד יותר, מלפני כ-2,000 שנה בערך. המבצר הצלבני הוקם לפני כאלף שנה, ובראשית דרכו שימש חווה מבוצרת, אחת מנקודות האחיזה של הצלבנים במערב הגליל. עם תבוסתם של הצלבנים החליף המבצר ידיים, ובשנת 1265, בתקופת הממלוכים, הוא נחרב כמעט לחלוטין. העות'מאנים חידשו אותו, ומתקופתם שרדו המבנים העיקריים שנותרו עד היום. אבל המגדל המסיבי שבמרכז המבצר, כמה מהקמרונות וחומת אבני הגזית – כל אלה מהווים עדות לעבודתם היסודית של הצלבנים. הערבים נתנו למקום את השם קלעת ג'דין.

מלבד מבנים מרשימים בגודלם ובעיצובם, הנוף הנשקף ממרומי המגדלים מרהיב ביופיו. הים התיכון נמתח ממערב ברצועה כחלחלה, נחל יחיעם זורם למרגלות המבצר, ובמזרח נשקפים נופי הגליל המערבי, הירוקים כל השנה.

אתר חומה ומגדל ביער חניתה סמל לעוז וגבורה

עם תום הסיור במבצר נשים פעמינו אל קיבוץ חניתה. חוזרים אל צומת געתון, פונים מערבה לכביש מס' 89, ובצומת כברי – ימינה וצפונה לכביש 70. בקצה הדרך מגיעים לצומת חניתה, שם פונים שמאלה ואחר כך ימינה. חולפים על פני הישובים שלומי (משמאל) ושלומית (מימין), ומטפסים אט אט עד השילוט המורה ימינה לאתר חניתה תחתית. הדרך חולפת בתוך יער יפהפה, שמשרה תחושה של אגדת ילדים מסתורית.

קיבוץ חניתה הוקם במסגרת ישובי חומה ומגדל, במבצע שכולו עוז וגבורה, שכן הדבר נעשה בלב אזור ערבי עוין ובעיצומו של המרד הערבי בבריטים. בשלב הראשון התיישבו באתר חניתה תחתית, ורק כעבור כמה חודשים טיפסו אל ראש הגבעה – מקומו של הקיבוץ כיום.

להנצחת מבצע הגבורה שוחזר בחניתה תחתית ישוב של חומה ומגדל כהלכתו. קק"ל, המטפחת את היער, התקינה בו שירותים, ספסלים ושולחנות, והרי לכם מקום נפלא לפיקניק. אפשר לחזור ולטפס עוד קצת לכיוון הקיבוץ עד לנקודת תצפית מרהיבה. מאחר שהקיבוץ שוכן בגובה 356 מ' מעל פני הים, נשקף ממנו נוף מדהים של הגליל עד לים התיכון, וגגותיהם האדומים של בתי העיירה שלומי פרושׂים למרגלותיו כפסיפס של אבני חן.

מערת קשת היתה מערה, רק הקשת נשארה

חוזרים מטה לכביש 899 ופונים שמאלה (מזרחה). בצומת הבא פונים שוב שמאלה, לכיוון אדמית, ומתחילים לטפס בשנית בכביש עקלקל שמצדיו נפערים ואדיות עמוקים. היעד הוא מערת קשת. כעבור כ-2.5 ק"מ מופיע סימון על הכביש המוביל לחניון פארק אדמית. מהחניון, הממוקם על שפת מצוק, יוצא שביל הליכה מפותל, שיורד במדרון וצופה אל הנוף הנפרשׂ כיריעת בד ססגונית.

מערת קשת נוצרה כתוצאה משבר גיאולוגי. בעבר היא אכן היתה מערה, אולם חלקים מתקרתה קרסו עם הזמן, והיום נותר ממנה רק פתחה המקושת – התלוי בין שמים לארץ – והוא שהעניק לה את שמה. בשנים האחרונות היא נעשתה יעד פופולארי לחובבי סנפלינג, הגולשים ממרום הקשת אל תחתית המערה. אפשר להביט באמיצים, ואפשר גם להתמזג עם הנוף והיופי הנראים במרחב ולהרגיש לרגע קט כמו בעלי כנף במעופם.

מפעל הפסיפס בקיבוץ אילון אמנות השיבוץ

אחרי אתנחתה חוזרים לכביש 899 ופונים מזרחה. חולפים על פני מושב יערה ומגיעים לקיבוץ אילון.

לפני כ-50 שנה הוקם בקיבוץ מפעל פסיפס בשם מוזאיקה אילון, המשחזר באותנטיות ובמקצועיות את אמנות הפסיפס העתיקה. זהו המפעל הידוע ביותר בארץ בתחומו, והוא מתמחה בעיצוב ובייצור של עבודות פסיפס לכל דורש.

העיצובים המרהיבים, האבנים הטבעיות והאמנות המוקפדת הפכו את המפעל לאתר ביקור מבוקש. באולם התצוגה אפשר להתרשם ממבחר העבודות המיוצרות במקום, ובהן שטיחים, תמונות, רהיטים וחפצי נוי יפהפיים – כולם מאבני פסיפס, כמובן. כמו כן אפשר להזמין מוצרים בעיצוב ובהתאמה אישית וגם לרכוש אבנים.

פארק גורן ומצפור המונפורט סוגרים מעגל

את סיום הטיול נחגוג בפארק גורן. הכניסה לפארק נמצאת כמה מאות מטרים בלבד ממזרח לקיבוץ אילון, עדיין על כביש 899. פונים ימינה אל כביש חד סטרי ומתחילים ליהנות.

הפארק משתרע על שטח עצום, כ-2,000 דונם, על גבי ראש מצוק המתרומם מעל נחל כזיב ונופיו המופלאים. הנסיעה, בתוך סבך צפוף של חורש ים-תיכוני אופייני, מרתקת ומפתיעה. המִגוון העצום של עצים ושיחים כולל עצי אלון לסוגיו, ער אציל (הידוע בכינויו העממי "עלי דפנה"), קטלב מצוי הניכר בגזעו האדמוני, אשחר, עוזרר, אלה ארץ-ישראלית ועוד. בחורף הפריחה כאן עשירה וססגונית: כלניות, רקפות ואירוסים, ואפילו פנינה נדירה – סחלב מצויר. החורש מטופל על ידי קק"ל, שהקימה במקום פינות חן וחניונים מסודרים, עם שירותים, ברזיות, ספסלי ישיבה ושולחנות.

אחד החניונים הוא מצפור המונפורט, הממוקם לצד הכביש ומשולט כיאות. ההליכה בשביל לא מסגירה את ההפתעה המחכה בתצפית שבקצהו. בבת אחת הולם הוואדי העמוק של נחל כזיב במדרונותיו התלולים ירוקי העד, ומשאיר את הצופה משתאה אל מול עוצמת הטבע. הנחל, שהוא גדול נחלי הגליל, מנקז את המים מערבה אל הים התיכון.

במרכז הוואדי מתרומם מצוק, שעליו מתנוסס מבצר מונפורט. אם נזכור את תחילת היום, במבצר יחיעם, ייסגר המעגל...

גם כאן הקימו הצלבנים חווה חקלאית, ולאחר מכן הפכוה למבצר – אחד משרשרת מבצרים שהקימו במערב הגליל כדי לבסס את אחיזתם. מיקומו האסטרטגי הִקנה להם שליטה מדהימה על האזור. גורלו של מבצר מונפורט שפר מעט ביחס לאחיו ביחיעם, שכן בתקופת הממלוכים הוא לא נהרס, אלא רק ננטש. היום שוקדים על שיקומו.

כאן נדמה שהזמן עומד מלכת ואין מה למהר. אפשר להתפרקד בין העצים או מול הנוף, ואם יתמזל מזלנו, אולי גם נצליח לראות כמה יחמורים משוטטים, שאת ראשיהם מעטרות קרניים מפוארות (היחמורים שוחררו בנחל כזיב לפני כמה שנים, במסגרת מבצע השבה לטבע). אחר כך, נינוחים ועמוסי חוויות של היסטוריה וטבע, נמשיך עם הכביש הפנימי בפארק גורן עד ליציאה אל כביש 899, בדרך הביתה.


המסלול באדיבות לישר עיתונות בע"מ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!