'שי לחג' ממובארק לנתניהו ולגר"ע יוסף

הג'ט לק של התקשורת

14 שעות עשה נתניהו במסע חובק עולם, והג'ט לק של התקשורת, 'עייפת' בעברית, עדיין לא הסתדר. מול הגרסה הרשמית שנותרה "ראש הממשלה שהה במתקן בטחוני במרכז הארץ", מעדכן אותנו העיתון הפלשתיני 'אל מנאר' הבוקר - ב'המודיע', 'מעריב' וב'הארץ' - שנתניהו ביקר במדינה ערבית שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל'.

לעומת זאת, 'ידיעות אחרונות' מפליג עד לרוסיה, וכותב: "נתניהו טס לביקור בזק חשאי ברוסיה, ככל הנראה כדי לדון במכירת נשק רוסי רגיש לאיראן או לסוריה".

למה צריך ביקור ברוסיה להיעשות בחשאי? ואיזה חשאיות היא זו אם היא מתפרסמת 48 שעות בלבד אחרי, בידיעה של שמעון שיפר ואיתמר אייכנר ב'ידיעות'?

היום אנחנו מהמרים על הגרסה הערבית - ביקור במדינה ערבית שאין לה יחסים דיפלומטים סדירים עם ישראל. ארה"ב הרי הבטיחה לנו שאם יסכים נתניהו להקפאת הבניה, תזכה ישראל במחוות מצד מדינות ערביות, והנה אובמה כבר מקיים את הבטחתו.

האם יכול להיות שלא מדובר בביקור שכבר היה אלא שיהיה? האם ההגדרה "מדינה ערבית שאין לה יחסים סדירים עם ישראל" מתאימה רק לקאטר ולסעודיה או שגם מצרים כלולה בו?

רק רגע, הרי זה בדיוק מה שמדווחים היום העיתונים - "נתניהו ייפגש ביום ראשון עם נשיא מצרים בקהיר". אתם שם בבתי הדפוס של העיתונים, סתם בזבזתם אותיות. נתניהו נעלם כדי להתגלח, להתקלח, להתאפר ולהתייפות לקראת הפגישה המרגשת עם נשיא המדינה שעמה חידשנו את יחסינו כבר לפני שלושים שנה. למצוא חן בעיני הנשיא שחן של יהודים היא אצלו אפילו לא נקודה.

נתניהו אמנם מטפח את עצמו לקראת הביקור, אבל אתם אל תמהרו לטפח ציפיות. למרות הקפאת הבניה הודיע אתמול שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-ריט כי לא די בה כדי להשיג נורמליזציה. "כל עוד המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית לא יתחדש וישראל תביע נכונות להתקדמות לקראת הסדר מדיני לא יקרה דבר" - אמר.

אז למה ממהר נתניהו לנסוע ולא בחשאיות, כדי לדון בעיסקת שליט? - שני הצדדים כבר הודיעו שהנושא לא יעלה כלל על שולחן הדיונים! כדי לאכול דגים? - יכול להיות. הם דווקא יעלו על השולחן. 'ידיעות אחרונות' יודע לספר שאנשי מובארק התקשרו לשגרירות ישראל בקהיר והתעניינו איזה דגים אוהב נתניהו, כדי שיונחו על השולחן בסעודת ה'איפטאר', המציינת את סוף יום צום הרמאדן.

הם 'יאכלו אותה' ביחד, וצריך רק לקוות שאלה לא יהיו שוב אותם דגים מעופשים שהמצרים מאכילים אותנו בהם תמיד.

אז מה בכל זאת? תרשו לנו להעריך שהפעם יהיו אלה דווקא מחוות בתחום היהודי, ונתניהו יחזור אם איזושהי 'מתנה' מיוחדת לראש השנה. רק שהיחידה להונאה לא תפתח בעקבותיה את 'תיק' המתנות האישיות שלו מחדש.

ערב יציאתו של נתניהו למצרים, ערב תקופת החגים, מסכימה ממשלת מצרים לראשונה לחשוף את הארכיונים של קהילות קהיר ואלכסנדריה, שבהם אצור אוצר בלום של ספרי תורה וספרים עתיקים, כתבים גנוזים, פנקסי קהילות והיסטוריה יהודית עתיקת יומין שלא הרבה ידוע עליה.

מצרים סירבה עד כה לחשוף את הפריטים שנמצאים בארכיונים האלה. שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, שהוא אנטישמי לא קטן, הצהיר בעבר כי אין מה להציג משום שהציונות לא הורישה דבר לתרבות האנושית, וגם הכריז כי אם יגלה ספרי יהדות בספרית אלכסנדריה הוא...ישרוף אותם.
מוברק פנה בזמנו לנתניהו, ששימש אז כראש ממשלה, וביקש ממנו שישראל לא תגיב על הדברים.

נתניהו התלבט ולבסוף נענה. חוסני, אולץ להתנצל, ומאז, כמו זקני הנאצים שמשכיחים את עברם, גם הוא פועל לשמר את העבר היהודי במצרים. הוא הורה לשפץ את בתי העלמין היהודי, השבוע גם הסיר את ה'אמברגו' מחשיפת אוצרותיהן של הקהילות היהודיות הוותיקות בקהיר ובאלכסנדריה.

העיתונאי ג'קי חוגי מ'מעריב' , בעצמו יוצא מצרים, המדווח על השינוי במדיניות המצרית, קושר אותה עם ביקורו הקודם של נתניהו במצרים ולא עם הביקור שצפוי להיערך ביום ראשון, אבל מקורביו של נתניהו מתעקשים שאם תהיה מחווה היא תהיה קשורה הפעם במשהו יהודי.

יתכן שנתניהו יחזור לכאן עם ספר תורה, או ספר קודש נדיר, אחד מאלה שבזמנו, כשהוא עצמו ביקר במצרים, ביקש הגר"ע יוסף שכיהן ברבנות קהיר, מהנשיא מובראק, להעביר אותם לישראל.
למובארק יש עניין להגיש שי כזה לחג גם לנתניהו וגם לגר"ע יוסף.

הכל שפיך וכלום לא שפיט

כמו גדולי הצדיקים, גם לנו יוצא כמעט מדי יום בחודש אלול הזה 'לעבוד' על אחת ה'מידות' הלא טובות המתפרצות להן תדיר מתוכנו. לא תמיד זה נעשה מרצון, גם לא תמיד זה מצליח - עובדה שהמדור הזה ממשיך להתפרסם מדי יום. אבל גם הניסיון עצמו ואפילו הווידוי הזה כאן ועכשיו, יש בהם בכל זאת משהו חיובי. לא כן?

היום אנחנו עובדים על מידת ה'איפוק', ובינתיים זה מצליח לנו. כבר אתמול, כששמענו את החלטת בית המשפט העליון בנושא 'חוק טל' קיבלנו על עצמנו להתאפק ולא להגיב. למה שנהיה יותר נמרצים מנבחרינו?

בעצם למה לרדת עליהם? אולי גם הם, חוץ מסגן השר הרב מאיר פרוש שהגיב קצרות, קיבלו בדיוק היום את אותה החלטה שאנחנו קבלנו - להתאפק.

צריך לדעת גם ללמד זכות. מחר נעבוד גם על זה.

ו'הכרת הטוב' גם היא מהמידות שעוד לא נגענו בהם. הנה מזדמנת לנו, שלא במשים, הזדמנות לעשות זאת: מי שמאוד מסייעים לנו היום לעמוד במשימה שקיבלנו על עצמנו, שכבר בשעה מוקדמת זו היא הרבה יותר קשה עלינו מהדיאטה שאנחנו מנסים לשמור, במקביל, בפעם ה-341 בחיינו, הם דווקא אנשי השמאל שחובטים בתשעת השופטים שדנו בעתירה, כאילו היו המצליפים בגדולי האדמו"רים בערב יום כיפור. שק חבטות אחד לא מספיק להם לכדי לדחוס לתוכם את כל השופטים ה'עליונים', רובינשטיין מעט מלא מדי, והכיפה גם היא לא בדיוק עוזרת נרשמו לנו זכויות, אם זכינו ומלאכתנו נעשית בידי אחרים.

מתי גולן המפרסם את 'הגיגיו' מדי יום באחוריים של 'גלובס', תופס היום את מקומו של 'זהבי עצבני'. עצבני וכל מילה, עבורנו, היא "זהב".

אחרי שהוא גורם למשמר הנוכחי במגדל השן הירושלמי להרגיש נחות על שקודמם, אהרן ברק, היה 'גבר' להכריז ש'הכל שפיט' והם נוהגים במדיניות של מקסימום 'הכל שפיך' ('ההברקה' הלשונית שלנו. מה חשבתם ששלו?) הוא מציג את השאלה הנוקבת, שגם אנחנו אם לא היינו גוזרים על עצמנו איפוק, היינו מעלים אותה כנקודת מוצא ואפילו באותו הנוסח. "על שולחנם היתה עתירה שבה התבקשו לקבוע עמדה לגבי חוקיותו של חוק. זו עתירה ששיפטותה בוהקת כאור היום.
אז למה השופטים מתעסקים עם הסדרים כאלה ואחרים? מדוע הם מוותרים על זכותם וחובתם לשפוט ומשליכים את יהבם על הסדרים שאינם קשורים לרשות השופטת אלא המבצעת? במיוחד כאשר הם עצמם קבעו שהמדינה פועלת באיטיות, שבעצם גם זה לא מעניינם כי זה לא קשור לחוקיותו של החוק".

גולן הזה, כאילו קרא את מחשבותינו, ניצל את שתיקתנו והוציא לנו את המילים מהפה. אבל למה לכעוס עליו, אם בין כה וכה קיבלנו על עצמנו שלא לעשות בהן שימוש היום? והרי מידת הכעס גם היא מידה מגונה?

אנחנו לא כועסים חלילה. אבל אחרי שהוא יקרא כאן את התשובה שנתן לשאלה הנוקבת שהציב, הוא בטוח יכעס על עצמו, על שיצא מגוחך.

"אז מה הסיפור?" - שואל מתי גולן בלשון סלנגית ולא משפטית – "השמאל נמצא כבר שנים תחת לחץ כבד מחוגים דתיים-חרדים-ימניים. כל החלטה של העליון - בג"צ, שאינה מוצאת חן בעיני הציבורים הללו זוכה לקיתונות של קללות, נאצות, השמצות ואיומים שגם "מנהיגים רוחניים" (המרכאות במקום) כדוגמת עובדיה יוסף, נוטלים בהם חלק פעיל. אפשר שזה לא משפיע על שופטי העליון? אפשר שבאיזשהו מקום, בטרם החלטה, הם מחפשים נוסחה שלא תסבך אותם?"

איזו השפלה ממי שאמור היה להיות אחד האחרונים שיגן על "כבודו" (המרכאות במקור) של בית המשפט העליון. לכתוב שהוא מושפע מהגר"ע יוסף? עוד מעט גם יטען שיש ל-9 השופטים יראת אלוקים ואז בכלל הם מחוסלים!

ה'פאנץ' ליין' של גולן הוא נהדר עוד יותר, ללקק את השפתיים. עבורנו היא 'סם איפוק' ממש. גולן שולח את שופטי בית המשפט העליון לערוך קניות לחגים ב-AM:PM (שלא יתפתו, המחירים שם יקרים מאוד. שילכו לרמי לוי) ובאותה הזדמנות לתפוס שיחה עם דודי ויסמן הבעלים של הרשת. "כדאי לשאול לדעתו של דודי ויסמן, הבעלים של רשת המזון AM:PMשבימים אלה נאלץ להיכנע לעדה החרדית ולסגור סניפים בשבת".

זהו. הלך על דודי. אם זה יהיה תלוי במתי גולן הוא כבר לעולם לא יהיה...שופט בבית המשפט העליון. במקרה הזה גם ההון לא יעזור לו להגיע לשלטון, שלטון החוק כמובן.

המדינה הערבית של קניוק בשנת 2222

לא כל-כך בטוח שדודי ויסמן לא יוכל להתמנות לתפקיד שופט בבית המשפט העליון בעתיד. לפי דעתו של הסופר יורם קניוק, המתפרסמת באתר ynet , גם היא באותו עניין של הבג"צ, הדברים כאן במדינה עומדים להשתנות בתוך כמה שנים לבלי הכר, ואז, תחת ממשלה מוסלמית שהוא צופה שתשלוט כאן, שמירת שבת ואפילו התקפלות בפני חרדים לא יהיו חלק בשיקולים אם למנות או לא למנות אדם כשופט לבית המשפט העליון.

סופרים, ובעיקר שמאלנים הזויים כמו קניוק, דמיונם אמנם עובד בצורה מוגזמת, אבל במקרה של העתירה בעניין חוק טל, נראה לנו שקניוק שמר גם הוא, ושוב מבחינתנו ולא מבחינתו, על ...'איפוק'.

"גם אם חוק אינו קשור בדיוק לצדק, הרי מעט תבונה לא הייתה מזיקה למערכת הדין" - הוא סונט בשופטיו – "והדין אינו רק נאומים נמלצים של שופטינו. כמה כסילות יש בהחלטה שקיבל זה עתה בית המשפט העליון, לפיה נמתין עוד שנתיים ואחריהן עוד שנתיים, כך אולי נאלץ להמתין עד 2222. רק אז אולי ייאותו להכריע בנושא חלוקת הנטל בדמות גיוס כללי לכולם".

אבירי השמאל הפציפיסטים החסים על חיי אויבים, מוכנים לעכב את ביזור היחידות הלוחמות בצה"ל, אם החרדים ירכיבו אותם. ולמה לא מוכן קניוק להמתין עד שנת 2222 כדי לחזות בחזון הזה מתגשם למול עיניו?

קניוק במאמרו: "אז כבר לא יהיה בית דין עליון. בשנת 2222 יחיו בארץ חרדים, ערבים ושני חילונים שיהיו חילונים של שבת. הערבים ישמרו על החרדים, החרדים יתפללו בעד הערבים שב-1948 הניפו דגלים לבנים לכניעה טרם נורה כדור אחד בסביבתם. החרדים יחיו כמו שחיו אלפיים שנה, תחת חוקי הגויים. הם יעשו מה שיאמרו להם לעשות. הם לא יולידו כל כך הרבה ילדים כי המדינה הערבית שתשלוט לא תוכל לפרנס כל כך הרבה מהם".

תתעורר, תתעורר קניוק. היה לך 'חלום טוב', שאי-פעם תהיה כאן מדינה הנשלטת בידי ערבים, אבל הגיע הזמן להתפכח אל המציאות האמיתית. גם בית המשפט העליון היה מוכן שזה יקרה, אבל לא במחיר של ביטול המוסד שבייניש היא הנשיאה שלו, כפי שאתה צופה. אם אתה אכן דבק בתנ"ך, כפי שאתה מקפיד להכריז בכל הזדמנות, הרי שאתה אמור לדעת שלא הערבים ישלטו כאן אלא שומרי התורה, ואתה עוד תשוב להיות קניוק של בחרותך, המאמין ומקיים מצוות על פי מורשת סבך ונגד רצון אביך.

תשובה במחשבה חיובית לימי התשובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!