מי 'גורר רגליים' ביישום חוק טל?
שופטי בג"ץ דנו בחוק טל וקבעו: קצב השילוב של בחורי ישיבות אינו משביע רצון. השופטים העניקו 15 חודשים עד להכרעה. רובינשטיין: "בסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי"
- שמואל רבי, כתב בחדרי חרדים
- י"ט אלול התשס"ט
- 1 תגובות
תלמידי ישיבה בלשכת גיוס. צילום: שוקי לרר
הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, שכלל תשעה שופטים, מתח הבוקר (ג) ביקורת על קצב השילוב של בחורי ישיבות בשירות בצה"ל ובשירות האזרחי. השופטים קבעו כי אין בכך כדי להצביע על השינוי המשמעותי הנדרש על פי 'חוק טל' שנחקק בכנסת.
במהלך הדיון, שהתקיים בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד החוק, מתחו השופטים, בראשות הנשיאה דורית בייניש, ביקורת על הגורמים האחראים בממשלה על ביצוע החוק והאשימו אותם ב"גרירת הרגליים נמשכת".
יחד עם זאת החליטו גם השופטים לגרור רגליים ולדחות לפרק זמן נוסף של 15 חודשים, את הכרעתם - האם חוק טל הוא חוקתי. פרק זמן זה נקבע, כדי שניתן יהיה לבחון האם במהלכו המנגנונים הקבועים בחוק טל אכן יש בכוחם לחולל את השינוי המשמעותי הנדרש לפי בחוק. בג"ץ ישוב וידון בנושא בעוד כשנה וחצי, בחודש ינואר 2011.
השופטת א' חיות, אשר כתבה את פסק הדין, ציינה כי הממשלה ביצעה לאחרונה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, בראשם הפעלת מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה, שחתמה על הסכמים עם עשרות גופים בהם ישובצו האברכים, קיימה הליכי מכרז לבחירת גוף שיסייע בגיוס המשרתים וביצעה פעולות הסברה ו"ריכוך" מול מנהיגי הציבור החרדי, כדי לקבל לגיטימציה לשירות האזרחי.
לדברי השופטת, ריכוז המאמצים בעת האחרונה אמנם הוליד "שינוי", אשר קיבל ביטוי בכך שמספר המשרתים בשירות האזרחי מבין דחויי השירות גדל פי עשרה - 705 ביוני 2009 לעומת 70 במאי 2008, אולם גידול זה רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש.
היא הוסיפה כי מספרם של המתגייסים לצה"ל מבין דחויי השירות, אף הוא רחוק מלהצביע על שינוי משמעותי כזה. לגדוד הנח"ל החרדי התגייסו 194 חרדים במהלך שנת 2008, ובסך הכל משרתים בו כיום כמה מאות חרדים לצד חיילים שאינם חרדים.
בנוסף למסלול זה, הפועל מספר שנים, הוקמו בחיל האוויר שני מסלולים המיועדים לציבור החרדי בלבד כמערך הטכני של החייל, וביחידה הטכנולוגית שלו. בחודש מאי 2008 שירתו 67 חיילים בשני מסלולים אלה ובדצמבר 2008 שירתו כ-150 חיילים.
חרף זאת קובעת חיות, כי מכלול הנתונים בעניין שילובם של דחויי השירות בצה"ל ובשירות האזרחי אין בו כדי לשקף שינוי משמעותי מן הסוג אליו כיוון פסק הדין של בג"ץ בעניין זה. "למרות זאת, אנו מוכנים לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית שירות, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי כזה".
השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין: "התקדמות ההסדר שקבעה ועדת טל היא בזחילה, טיפין טיפין, עם כל רצונם של מוסדות המדינה והמינהלת. הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. ואכן, האתגר להפוך את המגמה מזרם דקיק של מצטרפים החלה רחבה – מונח לפתחם של מנהיגי הציבור החרדי.
"הרי מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי. בטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו.
"חלקי עם החפצים כי לימוד תורה בישראל יימשך וישגשג, אך אין כל צל צלה של סתירה בינו לבין שירות צבאי, וגם אין מניעה כי אחוז קטן של תלמידי ישיבה נבחרים ימשיכו בהסדר 'תורתו אומנותו'".
קישורים:
לקראת פסק הדין המלא - לחץ כאן
במהלך הדיון, שהתקיים בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד החוק, מתחו השופטים, בראשות הנשיאה דורית בייניש, ביקורת על הגורמים האחראים בממשלה על ביצוע החוק והאשימו אותם ב"גרירת הרגליים נמשכת".
יחד עם זאת החליטו גם השופטים לגרור רגליים ולדחות לפרק זמן נוסף של 15 חודשים, את הכרעתם - האם חוק טל הוא חוקתי. פרק זמן זה נקבע, כדי שניתן יהיה לבחון האם במהלכו המנגנונים הקבועים בחוק טל אכן יש בכוחם לחולל את השינוי המשמעותי הנדרש לפי בחוק. בג"ץ ישוב וידון בנושא בעוד כשנה וחצי, בחודש ינואר 2011.
השופטת א' חיות, אשר כתבה את פסק הדין, ציינה כי הממשלה ביצעה לאחרונה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, בראשם הפעלת מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה, שחתמה על הסכמים עם עשרות גופים בהם ישובצו האברכים, קיימה הליכי מכרז לבחירת גוף שיסייע בגיוס המשרתים וביצעה פעולות הסברה ו"ריכוך" מול מנהיגי הציבור החרדי, כדי לקבל לגיטימציה לשירות האזרחי.
לדברי השופטת, ריכוז המאמצים בעת האחרונה אמנם הוליד "שינוי", אשר קיבל ביטוי בכך שמספר המשרתים בשירות האזרחי מבין דחויי השירות גדל פי עשרה - 705 ביוני 2009 לעומת 70 במאי 2008, אולם גידול זה רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש.
היא הוסיפה כי מספרם של המתגייסים לצה"ל מבין דחויי השירות, אף הוא רחוק מלהצביע על שינוי משמעותי כזה. לגדוד הנח"ל החרדי התגייסו 194 חרדים במהלך שנת 2008, ובסך הכל משרתים בו כיום כמה מאות חרדים לצד חיילים שאינם חרדים.
בנוסף למסלול זה, הפועל מספר שנים, הוקמו בחיל האוויר שני מסלולים המיועדים לציבור החרדי בלבד כמערך הטכני של החייל, וביחידה הטכנולוגית שלו. בחודש מאי 2008 שירתו 67 חיילים בשני מסלולים אלה ובדצמבר 2008 שירתו כ-150 חיילים.
חרף זאת קובעת חיות, כי מכלול הנתונים בעניין שילובם של דחויי השירות בצה"ל ובשירות האזרחי אין בו כדי לשקף שינוי משמעותי מן הסוג אליו כיוון פסק הדין של בג"ץ בעניין זה. "למרות זאת, אנו מוכנים לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית שירות, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי כזה".
השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין: "התקדמות ההסדר שקבעה ועדת טל היא בזחילה, טיפין טיפין, עם כל רצונם של מוסדות המדינה והמינהלת. הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. ואכן, האתגר להפוך את המגמה מזרם דקיק של מצטרפים החלה רחבה – מונח לפתחם של מנהיגי הציבור החרדי.
"הרי מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי. בטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו.
"חלקי עם החפצים כי לימוד תורה בישראל יימשך וישגשג, אך אין כל צל צלה של סתירה בינו לבין שירות צבאי, וגם אין מניעה כי אחוז קטן של תלמידי ישיבה נבחרים ימשיכו בהסדר 'תורתו אומנותו'".
קישורים:
לקראת פסק הדין המלא - לחץ כאן
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות