טיול בנחל ערבה

סוג: רכב רגיל
מקום: צומת הערבה
אורך המסלול (ק"מ): כ- 30
משך הטיול: 4 - 6 שעות
נקודת מוצא: צומת הערבה
נקודת סיום: מושב חצבה
דרגת קושי: קל
עונה: אביב, חורף
סוג המסלול: קווי
תחומי עניין: טבע ונוף, תולדות הישוב, מים בטבע, מתאים למכשירי ניווט
מפות טיולים וסימון שבילים: מס' 14, צפון הערבה ומזרח הנגב.

בגבול הזה אין גדר, רק ערוץ רחב של נחל אכזב וכמה שלטים צהובים לאזהרה. מדי פעם חולף שם טנדר יפני עם פועלים תאילנדים בדרכם לחממות, או סיור צה"לי. אבל למטיילים, הערבה הצפונית מציעה חוויה רחוקה משיעמום. המסלול משיק לגבול השלו של ישראל עם ירדן, מבקר בממלכת הדמיון של ביתרונות החוואר ומגלה מאגרי מים מפתיעים. הדרך מתאימה לכל מכונית ויכולה להחליף בהצלחה קטע מכביש הערבה בדרך לאילת.

נקודת המוצא היא צומת הערבה, במפגש בין כביש מס' 25 לכביש מס' 90. מהצומת נוהגים בכביש מס' 90 מזרחה, לכיוון ים המלח. כעבור 3.4 ק"מ מגיעים לצומת נאות הכיכר, מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (לכיוון דרום־מזרח), לעבר המושבים עין תמר ונאות הכיכר. הדרך מקושטת בשלטי פרסום לחדרי אירוח, סדנאות אומנים ומסעדות מקומיות. היא חוצה את האפיק של נחל צין וב־6.6 ק"מ חולפת על פני השער של מושב עין תמר. ממשיכים ישר עם הכביש הראשי.

גבול מנמנם

ב-7.6 ק"מ מנופפים לש"ג של מושב נאות הכיכר וממשיכים קדימה לתוך היישוב, עם הדרך הראשית. ב-8.3 ק"מ מגיחים מהשער האחורי של היישוב. בצומת הקרוב ממשיכים ישר ובמזלג הדרכים הסמוך (כעבור 100 מ') פונים ימינה, לכיוון דרום, לעבר החממות וסוללת העפר. מסביב פזורים לא מעט שלטי "גבול לפניך", אבל אין חשש. הטיול באזור מותר בשעות היום.

ב-8.7 ק"מ עולים על הסוללה - זהו למעשה סכר להטיית מי השיטפונות של נחל ערבה. פונים מיד ימינה על הכביש הסלול, שרץ לאורך קיר קניוני של סלע חַוואר פריך, מלא חתכים, מערות וחריצים (החוואר הוא סלע בעל גרגרים דקים המורכב מחרסית וקירטון). ברוכים הבאים לארץ הביתרונות. משמאל לכביש נמתח ערוץ נחל הערבה ובמרכזו מנמנם גבול ישראל־ירדן. זהו גבול וירטואלי למדי - אין בו גדר אלא רק אבני גבול, עמודי מתכת גבוהים צבועים אדום־לבן ונעוצים בבסיס בטון.

ב-12.0 ק"מ חולפים באזור של חממות וגידולים חקלאיים השייכים לנאות הכיכר. שבעת המושבים באזור - עין תמר, נאות הכיכר, עידן, חצבה, עין יהב, צופר ופארן (בסך הכל 450 משפחות) - מספקים 60% מהתוצרת החקלאית הטרייה של מדינת ישראל (הנתון הזה לא מביא בחשבון גזר ותפוחי אדמה, אבל כולל עגבניות, מלונים, חצילים ופלפלים. הרבה פלפלים).

ב-13.6 ק"מ מתחלפת רצועת האספלט בדרך עפר. במזלג הדרכים ב־13.7 ק"מ בוחרים בזרוע השמאלית (המזרחית) וממשיכים בנהיגה דרומה. עכשיו הדרך מונחת על הגבול ממש ואבני הגבול במרחק נגיעה. תחושה נעימה של מרחבים וחופש מלווה את הנסיעה, לאו דווקא בגלל העדר גדר הגבול, אלא בזכות הנוף - דרך עפר במרכזו של נחל רחב, ארוך ומרשים.

נחל ערבה משתרע לאורך 100 ק"מ ומנקז שטח של 14 אלף קמ"ר. בניגוד למה שרבים חושבים, אין נחל כלשהו המחבר בין מפרץ אילת לים המלח. קו פרשת המים נמצא באזור שלוחת נוצה (סמוך לפונדק "כושי"). כל מה שיורד, זולג או ניגר מדרום לקו זה אמור להתנקז למפרץ אילת. כל מה שמצפון לקו זורם דרך נחל ערבה לים המלח.

כחול וצהוב

כשמד המרחק מורה 16.5 ק"מ נושקת הדרך למאגר עין תמרים, שמחזיק את מי השיטפונות של נחל עידן. ב-22.0 ק"מ, במזלג, ממש לפני אתר קידוח, בוחרים בזרוע הימנית המטפסת על סוללת העפר של מאגר נוסף - מאגר עידן [5]. מן הסוללה נגלית לעין רחבת עפר. צריך לפנות ימינה (22.2 ק"מ במד המרחק), לפי השילוט "דרך השלום" וסימון שבילים שחור.

הדרך מטפסת על המצוק ומתפתלת דרומה. המים והרוח עשו שמות בחוואר ויצרו נקיקים, מערות וצורות מיוחדות במינן. אפשר לעצור ולתצפת לשני הכיוונים. ב-24 ק"מ, מצד שמאל (מזרח), אפשר להבחין בחממות של מושב עידן. ב-26.5 ק"מ מגיעים לכביש ופונים ימינה (מערבה) לעבר המושב וב-27.1 ק"מ חוצים את השער האחורי של עידן ונכנסים לתוך המושב. ב-27.4 ק"מ, בצומת T, פונים ימינה, צפונה. ב־27.5 ק"מ פונים שמאלה לעבר השער הקדמי של עידן.

בשער מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, דרומה, בדרך סלולה, לפי השילוט "דרך השלום". הדרך הוכשרה על ידי קק"ל, במקור למען החקלאים, והיא מסומנת בסימון שבילים ירוק (מס' 14363). ב-2.0 ק"מ מתחילה הרפתקת נוף נוספת פונים שמאלה, מזרחה, עם השילוט "דרך החווארים" (סימון שבילים כחול, מס' 14364). הדרך מתפתלת בין הביתרונות וב-2.7 ק"מ מגיחה מעל אגם כחול (אחרי שיטפונות, כמובן); זהו מאגר חצבה, שהוקם בשנת 2000 וכמו שאר המאגרים באזור נועד ללכוד את מי השיטפונות של נחל הערבה. המחזה - כחול המים וצהוב המדבר - דורש הפסקת קפה, אולי אף פיקניק שלם.

אחר כך חוזרים לכביש, לדרך השלום, מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה (דרומה), לפי השלט "חצבה" והמשך סימון השבילים הירוק. ב-1.1 ק"מ אפשר לעצור בתצפית דרך השלום המשקיפה מזרחה, לירדן. עד סוף שנות ה־1990 לא יישבו הירדנים את הערבה שלהם. בשנים האחרונות מתפתחת שם חקלאות אינטנסיבית ואפשר לשער שסכסוכים על שאיבת מי התהום הם רק עניין של זמן. מי שרוצה לטעום את החוואר ברגליים יכול לצעוד לפי הסימון הירוק, שמתחיל בתצפית, נמשך 700 מ', חולף בכמה ביתרונות מעניינים וחוזר לתצפית. ממשיכים בנהיגה. ב-3.0 ק"מ מגיעים לצומת. ישר - למושב חצבה ולסוף המסלול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!