המשטרה: "החרדים רשעים!" • סיקור מיוחד

פחים רבים נמסו כבר מאז אותן מאורעות שעוד יירשמו בספר ההיסטוריה שיתעד את קורות דברי מאבקי המשטרה והחרדים בקיץ הלוהט של תשס"ט. ההלם הראשוני, שתורגם לדממה בת יומיים, הספיק לדעוך כבר, ובשעת כתיבת השורות מתעורר אזור גאולה הירושלמי לחיים של פחים בוערים, רמזורים מנותצים ומשטרה תוקפנית.

אבל בבתי החולים בירושלים שוכבים עדיין פצועים המלקקים את פצעיהם, שנפערו באחת ההתקפות המשטרתיות האגרסיביות ביותר שידעה העיר למודת ההפגנות.

עדויות שהצטברו מאז ליל הפרעות אפוף קולות הירי, מלמדות שמה שנעשה שלשום, לא נעשה מעולם. ירי של אש חיה באוויר, לא אירע בעשרות שנות הפגנות. מקרה של דריסה רצחנית, שלפי עדויות של עדי ראייה בוצעה בכוונה תחילה, הוא תקדים מסוכן עד אימה.

"בסוף יהרגו כאן אנשים", אומר הרב ישראל איכלר, ויודע למה הוא מתכוון. ההתנהלות הרצחנית בה נקטה המשטרה באותו לילה סוער, מעלה סימני דאגה אמיתיים.

"הרב מבריסק אמר פעם לרבי עמרם בלויא, שהוא הציוני הכי גדול, כי הוא יוצא להפגין והוא לא מאמין שהציונים חשודים על שפיכות דמים", מספר לאתר 'בחדרי חרדים' יואליש קרויס, קמב"ץ ההפגנות הבלתי נלאה. "רבי עמרם בלויא ענה לו שתי תשובות: האחת, שהוא מוכן למסור את נפשו. והשנייה, שהציונים מפחדים מהעולם, ולכן הם ירסנו את רצחנותם.

"בתחילת השבוע נפל דבר", קובע קרויס. "הציונים איבדו את הפחד שלהם מהעולם. הם עשו ביודעין מעשים, שרק נס מיוחד הביא לכך שזה לא הסתיים ברצח.

"ירי בנשק חם באוויר כלפי מעלה, לא עלול להביא לרצח?", שואל קרויס רטורית. "יש למעלה מרפסות עמוסות בסקרנים. איך אתה יכול לכוון את הכדורים בצורה שהם לא יפגעו באנשים? אין זאת אלא שהם הגיעו למסקנה, שגם אם יקרה פה רצח, כלום לא קרה".

אבי פילטשיק הוא בחור ירושלמי רכוב על אופנוע, שנקלע לאזור המהומות באותו לילה אדום מאש, תמרות עשן וקולות ירי. בשיחה עם כתב 'בחדרי חרדים' הוא טוען כי ראה במו-עיניו כדורי אש נורים לאוויר. "עמדתי בסמוך לשוטר, וראיתי אותו יורה באמצעות הרובה. הוא רוקן מחסנית שלמה. הייתי בהלם כבד. הייתי בטוח שמישהו יירצח כאן".

גם פיני רוזן, צלם 'בחדרי חרדים', שעשה באותו לילה את מלאכתו הפוטוגרפית בזירה, טוען שראה אש חיה יוצאת מרובי השוטרים. "מרוב בהלה, נפלה לי המצלמה מהיד. מהמחשבה שירי של נשק חם לא הגיונית - הייתי בטוח שאני הוזה. אבל בהמשך, צילמתי מפגינים המחזיקים בידיהם תרמילים משומשים. הייתי בהלם".

'דרוס כל דוס'?

גם המשטרה, הנאחזת בכל כוחה בגרסה לפיה הפעולות הללו היו מוצדקות, מבינה שנחצו קווים אדומים. אותו נשק המופעל מול מחבלים, מופעל נגד אוכלוסייה חרדית. 'דרוס כל דוס', הסיסמה האנטישמית הוותיקה והידועה לשמצה, הפכה פתאום, בעיני רבים, למוטו המנחה את השוטרים המוזנקים להפגנות במאה שערים.

ואירוע הדריסה המזעזע יוכיח.

יואליש קרויס היה מהבודדים שעמדו בכיכר השבת, ברגעים הדרמטיים שבהם עלה רכב סוואנה משטרתי כבד משקל על גופו של יענקי קליין, חסיד סאטמר צעיר לימים, שניסה לבלום את דרכה של הניידת שפינתה את גופתו של שוהה ההוסטל שנדקר קודם לכן.

"ראיתי את הדריסה בעיניים", מספר קרויס, כשההלם עדיין בקולו. "לא נרדמתי כל אותו הלילה, מרוב שהייתי בהיסטריה כתוצאה מהמחזות שראו עיני".

מסתבר שהאברך הנדרס - נדרס פעמיים בהפרש של שניות. "בפעם הראשונה זו הייתה דריסה מכוונת", משחזר יואל קריוס את שראו עיניו. "האברך נעמד בדרכו של הטנדר המשטרתי, ונהג הטנדר החליט לנסוע ולדרוס אותו. האברך נתלה על קדמת הרכב, ולאחר כמה מטרים נפל. הנהג הבחין בכך, והמשיך בדהירה, כשהאברך שוכב על הרצפה. הטנדר עלה לו על הרגליים ומחץ אותן.

"התקשרתי להזעיק עזרה ראשונה, אבל לאחר מספר שניות, כשהפצוע היה שרוע על הרצפה מתבוסס בדמו, אני רואה ניידת נוספת השועטת במהירות לכיכר השבת. הנהג לא ראה ככל הנראה שמישהו שוכב על הרצפה, והמשיך לנסוע, תוך שהוא דורס אותו. הוא גרר אותו לאורך כשלושים מטרים, עד שאישה אחת התקרבה לניידת וצעקה על השוטרים. הנהג הוציא רימון להשליך עליה, אבל ברגע האחרון הבחין שמישהו נגרר בין הגלגלים.

"כשהשוטר ראה את האברך נגרר ומדמם, הוא פנה לאחור, ביצע רוורס, ועקף את הפצוע. הם המשיכו בנסיעתם כאילו לא קרה דבר. גם השוטרים שעמדו באזור וראו את הדריסה הכפולה – לא עלה בדעתם לעשות משהו. אם לא הייתי רואה את זה, לא הייתי מאמין. הם פשוט רוצחים.

"אני מתכוון ללכת מחר למח"ש, בכדי להגיש תלונה על הדריסה", מודיע קרויס. "יש לי שלושה עדים שראו את הדריסה הרצחנית".

• האם המשטרה יכולה לטעון שהפתיחה באש חיה נעשתה בעקבות סכנה שנשקפה לשוטרים? הרי מפגינים הציתו את ניידות המשטרה...

"מה שקרה שם באותו לילה הוא, שהיה אירוע דקירה בהוסטל, ובאותה שעה השתתפו שוטרים רבים בישיבה במגרש הרוסים. כשהגיעה ההודעה על הדקירה, כל החניון התרוקן. ארבעים ניידות הגיעו לשטח. במשך שלוש וחצי שעות עמדו ארבעים ניידות באזור גאולה, ואף אחד לא נגע בהם.

"לאחר זמן התחילו להתאסף סקרנים במקום, והתפתחה מהומה. אחרי שעתיים, התחילו לדבר על נתיחה, ואז מישהו ניפץ חלון של ניידת, ועוד מישהו ניפץ חלון שני. ואז הגיע איזה נער חמום מוח ששרף ניידת.

"אבל אני שואל: למה צריכים להביא ארבעים ניידות? בשביל מה ההתגרות הזאת?", אומר קרויס.

• אז איך אתה מסביר את זה בכל זאת?

"אני אומר שהם רצו לנקום על מה שהיה בשבת. שוטרים עמדו ליד החניון משמונה בבוקר עד שמונה בלילה, במקום להיות בבית עם הילדים. אני הייתי שם בתפילת מוסף, ואחרי זה הלכתי לאכול ולנוח.

"השוטרים האלה, לאורך כל השבת הם אכלו טונה ושתו מים מינרלים. נהיה להם אקווריום בבטן. אני במקומם, הייתי מתפטר מהמשטרה. הם החליטו לנקום ולכן הם גילו רצחנות כזאת", קובע קרויס.

• מי נתן להם את ההוראה לפתוח בירי?

"להערכתי זה היה קצין בכיר במחוז מרחב ציון. למה אני חושב כך? כי כמה דקות לפני שהחלו היריות הוא ומספר קצינים נוספים עזבו את השטח. לאחר שנגמרו היריות, הם חזרו. הם לא רצו כנראה להיות בשטח כשהפקודה שלהם מתמלאת".

כשהתקשרנו לאותו קצין עצמו, שפרטיו בשלב זה חסויים הוא סירב להגיב, והפנה אותנו לדובר מחוז ירושלים במשטרה, שמוליק בן-רובי, שעמדת המשטרה הושמה בפיו.

דובר המשטרה: אין שום מקום לחשבון נפש

ומה יש לבן-רובי לטעון כנגד התלונות החמורות?

"מאות פורעים חרדים, כיתרו את המשטרה. כוח משטרה ניסה להוציא את היהודי שנרצח, ומאות פורעים חרדים התנפלו על הכוח וזרקו בלוקים, ברזלים וחפצים שונים. הם ניסו לכתר את הבניין, והמצב היה קרוב ללינץ'.

"הכוח חילץ את עצמו מהמקום, בעזרת ירי של רימוני הלם וגז מדמיע", טוען בן-רובי בראיון לאתר 'בחדרי חרדים'.

• ומי ירה נשק חם?

"היה שוטר שנשקפה סכמנה לחייו, כתוצאה מידויי אבנים וברזלים. אז הוא ירה כמה יריות אזהרה באוויר".

• ואיך אתה מתרץ את הדריסה הזדונית?

"כשכלי הרכב של המשטרה יצאו, זינק חרדי נוסף לעבר הרכב ולכן הוא נדרס. לנהג לא היתה יכולת למנוע את זה. החרדי פונה לבית החולים. ואני רוצה להזכיר שגם שמונה שוטרים נפצעו במהלך התקריות, ושמונה ניידות הוצתו. למזלנו, השוטרים לא היו בניידות ולכן לא נשרפו".

• אז הדריסה לא הייתה מכוונת?

"מה פתאום", מזדעק בן-רובי. "חד וחלק. לא".

• ואם אומר לך שעדי ראייה טוענים שראו שהדריסה נעשתה בכוונה?

"הבלים שזוממים אנשים רשעים שרוצים להשחיר את פני המשטרה. הם קשקשנים גדולים, שמחרחרים מלחמה בין המגזרים".

• עדי ראייה טוענים גם ששוטרים שראו את הדריסה, לא עשו דבר לנוכח היהודי המתבוסס על הארץ בדמו...

"זוהי שמועה פרועה של קשקשנים ורשעים שמחפשים להכפיש את המשטרה", קובע הדובר.

• אז בעצם, ההתנהלות של המשטרה היתה תקינה לחלוטין? אין כל מקום לחשבון נפש?

"אין שום מקום לחשבון נפש. כך בדיוק צריך היה לנהוג. החרדים הסלימו את ההתפרעויות, ולא היתה ברירה, אלא להגיב כפי שהגיבו".

ואם זוהי עמדת המשטרה - שקט לא יהיה בירושלים בעת הקרובה. אין התנצלות, אין חשבון נפש. הירי החי היה מוצדק, הדריסה הרצחנית היתה בלי כוונה. הכול תקין, לדעת המשטרה.

אבל בעיני מפגיני מאה שערים, הטיעונים הללו אינם אלא התנערות ממעשים חמורים. יעידו על כך קירות ירושלים, שנמרחו במודעות הנושאות את הכותרת: "רוצחים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!