בכח נגד האלימות • דעה

יום אתמול שהוקדש ברדיו למלחמה באלימות הסתיים בלילה אלים במיוחד. כזה שטרם היה שכמותו במלחמות היהודים באשר הם.

המסרים שעברו במשך היום היו חדים וברורים - לכולם היה נוח להפנות אצבע מאשימה, ולעיתים תוך התרת דמו של הציבור החרדי.

הגדיל לעשות מפכ"ל המשטרה דודי כהן. כאשר נשאל בשידור משותף של רשת ב' וגל"צ, "מדוע שאזרחים יפנו למשטרת ישראל שכידוע מטפלת רק במשפחות הפשע ופחות בפנויות האזרח"– ענה ללא שניתן היה להבחין ברעד בקולו – "שאלתך איננה רלוונטית, השאלה הרלוונטית היא הטיפול באלימות החרדית".

והנה כמעשה פלא נעתקו מילותיהם של המראיינים המוכשרים, וכולם הרכינו ראש וקפצו את מצחיהם כמי שמסכימים ששום דבר לא רלוונטי כאשר מדובר בחרדים.

החרדים הם הרי הכי רלוונטים בעולם, ובטח שכך כאשר מדובר באלימות.

לא בכדי שינתה משטרת ישראל את דפוסי הפעולה מול המפגינים החרדים בשכונת גאולה, כאשר עדויות מאשרות ששוטריה ירו כדורים חיים בתוך שכונת מגורים צפופת אוכלוסיה, השליכו רימוני הלם ופעלו באלימות של ממש.

ושלא נטעה; כל מי שהרים את ידו, השליך אבן, שבר רמזור או שרף פחי אשפה, נכלל בגדר פושעי ישראל – גם על פי דבריו של הגאב"ד שהכריז כי הם הפקיעו עצמם מהציבור החרדי, וחייבים לשלם את אשר הזיקו.

המלחמה שלנו צריכה להיות בשני פנים - האחד לבית פנימה השני - מול שלטון החוק הפורע חוק.

מלחמה אחת - מול שומרי התורה שהפקירו את מצוותיה והשנייה - מול האמונים על חוקי המדינה אך מפירים אותם ודורסים ברגל בוטה.

רבותינו הם אלו שקובעים לנו מתי ולמה לצאת למאבק, מה יהיה אופי המאבק ועד כמה יש למסור את הנפש עליו.

ואם בסופו של יום ההפגנה מקבלת אופי של השתוללות אלימה, הגורמת להרס ולחורבן, הרי שמסתבר שנכשלנו כישלון חרוץ.

חובתנו לעסוק קודם כל בחשבון הנפש של עצמנו. את חשבון הנפש של משטרת ישראל שיעשה המפכ"ל, זה עניינו יותר מאשר ענייננו. גם אם אנו סובלים מדי פעם מעוולות המשטרה.

הסבל שאנו סובלים ממעשי האלימות בתוך החברה שלנו, גדול לאין ערוך מהסבל שאנו סובלים ממשטרת ישראל. נער ששבר רמזור, כבר לא יהיה בחור ישיבה עדין נפש ואציל מידות. בחור ששרף עגלת אשפה או שהשליך אבן שעלולה לפגוע, נמצא כבר נפשית ורוחנית במחוזות זרים ומנוכרים שאין דרך מהם חזרה.

לעומתם, רוב רובם של אלו שנפגעו ממעשי האלימות של השוטרים או בגינם, יחזרו לאחר זמן לתפקוד ולשגרה.

זו עבודה קלה מדי ואפילו הזולת ובמקרה זה -משטרה ואו שאר הרשויות. חובתנו קודם כל בעצמנו, ואם אין אני לי מי לי.

לעצם העניין הנזק רב על התועלת. דעת קהל אינה עם מי ששותף לוונדליזם, כך שכל הסיבות מובילות להקשחת המדיניות כנגד הציבור החרדי ומתן לגיטימציה לרדוף אותו ושלא להגיע איתו לכל פשרה.

ובכל אופן מי המרוויח מכל זה - אלו רק ה'שבבנקים' שמחכים לרגע שבו יוכלו להוציא את האגרסיות שלהם בניגוד גמור לדעת התורה.

לדאבוננו הם מקבלים את מבוקשם..

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!