הנגב

הנגב, המשתרע בדרום המדינה, תופס מעל למחצית משטחה של מדינת ישראל, אך בשל אופיו המדברי הוא מיושב בדלילות. אף על פי כן, בנגב התחוללו מהפיכות של ממש, אברהם אבינו קבע את מישכנו בבאר שבע, הנבטים חלפו בו על אורחות הגמלים העמוסות סחורות יקרות והוקמו בו נקודות ישוב ישראליות באומץ לב ובתעוזה. מסיבות אלה ועוד ובשל נופיו היפיפיים הפך הנגב לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים בישראל.

משחר ההיסטוריה התיישבו בנגב עמים שונים: נוודים, כנענים, פלשתים, אדומים, ביזנטים, נבטים ועות'מאנים וכמובן ישראלים. כלכלתם הושתתה בעיקר על רעיית צאן וחקלאות ומאוחר יותר גם על מסחר.

סיפורם של הנבטים מרתק במיוחד. הנבטים, אדוני המדבר, כוננו בנגב דרך מסחרית הידועה כ"דרך הבשמים" בדרך זו נעו שיירות גמלים והובילו מטען של בשמים, תמרוקים ומלח מתימן שבמזרח אל נמל עזה. בתחנות הדרכים שהוקמו על תוואי הדרך עשו חניות ביניים ושרידים מהן מפארים גם היום את מרחבי הנגב (עבדת, ממשית ועוד).

ההתיישבות הישראלית החדשה בנגב החלה לפני כ-100 שנה, אז הוקמו כמה נקודות ישוב, אליהן הצטרפו לפני קום המדינה עוד 11 התיישבויות שעלו על הקרקע בלילה אחד. לאחר קום המדינה, פעל ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ליישוב הנגב ולאחר שהוא עצמו עבר להתגורר בשדה בוקר, קמו בנגב עוד כמה ישובים.

הנגב מוגדר כמדבר משום כמות המשקעים הקטנה היורדת בו (פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה), והוא מחולק לכמה חבלי ארץ החל בבקעת באר שבע – ערד שמצפונו, דרך שדרת ההר במרכז, ועד הערבה ואילת בדרום. הנגב אכן צחיח רוב ימות השנה, מרחביו שוממים ונחליו חרבים, אולם הטבע חזק ומפתיע ובחורף למרות מיעוט הגשמים, יש בנגב פריחות מרהיבות ובהן מרבצי כלניות אדומות וחושניות, ואם הגשם חזק במיוחד, הוא יגרור אחריו שיטפון גועש בנחלי האכזב.

היום הנגב הוא השער למדבר.יש בו פינות טבע קסומות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגים, מעיינות ושרידי מתקני חקלאות. התיירות במדבר מתפתחת ורבים יוצאים אל מרחביו ברגל באופנים וברכבי שטח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!