כ"ה חשון התשפ"ה
26.11.2024

'מגה' ההטעיה של התקשורת החרדית

האם דודי ויסמן עומד להתמנות למנכ"ל 'החינוך העצמאי'? • מה היה חלום הבלהות של עורך 'המבשר'? • ומה הקשר בין סל הבריאות לבין רבנות ירושלים? • טורו היומי של יצחק נחשוני

רשת 'שפע שוק'. צילום ארכיון
רשת 'שפע שוק'. צילום ארכיון




היום קשה היתה עלינו הכתיבה. עניין של 'מיגרנה' שתקפה אותנו, אחרי לילה לא שקט, בעקבות 'חלום בלהות'.

הוא היה קצר מאוד, ברור ובהיר, ובכל זאת משונה ומאיים. דודי ויסמן, 'הריבוע הכחול' בכבודו ובעצמו, התגלה אלינו בו ב'מגה' התגלות, וסיפר לנו שהוא, כן הוא, עומד להתמנות למנכ"ל 'החינוך העצמאי'.

צחוק הגורל.

אין לנו אגרות חוב ב'חינוך העצמאי', עד לפני שנה עוד היינו מושקעים חזק עם ה'מזיניק' שלנו שם, אבל כנראה מימשנו את רווחיו בדיוק בזמן. ובכל זאת נתכסינו בזיעה קרה כשהתעוררנו. דודי ויסמן? - זה הרי 'דור אלון' ומה לו ולדור הישרים שלנו?

אחר כך, כשהתאוששנו, וניגשנו לערימת העיתונים, נדהמנו לגלות שבצירוף מקרים נדיר גם את עורכי 'המבשר' פקד הלילה אותו חלום. אלא שהם פעלו כפי שמייעצים הפסיכולוגים במקרה כזו, לספר עליו, להוציא, ופירסמו אותו בראש עמודו הראשון של העיתון: "רשת am:pm החלה בסגירת הסניפים בשבת" - הם הודיעו לקוראיהם, כשריר מתוק נשפך על נייר העיתון ומאחר והוא נטול עץ גם נספג בו היטב.

עכשיו, כשהצליחו למוסס גם את השבת - עוד 'פרוייקט' של חסידות גור - השלב הבא כבר יוכל להיות המינוי של ויסמן למנכ"ל 'החינוך העצמאי'. שרק יסגור עוד מרכול אחד או שנים בשבת הקרובה והכל יהיה בסדר.

הנה גם נפתר לנו פשר ה'חלום'.

כשקראנו אתמול לראשונה במדור הכלכלי של 'יתד נאמן' את הידיעה ש"חלק מחנוית רשת am:pm נסגרו בשבת קודש", באמת שמח לבנו גם אנו. הצטרפנו מיד לתקוות שהביעו ועדת הרבנים למען קדושת השבת "להמשך הפעילות עד לסגירת הרשת כולה בשבת". איזה יהודי אינו מקוה ששמירת השבת בחוצות ישראל תתחזק, מלבד מוצאי הפורקן לדחפים האלימים ליד 'חניון קרתא' בירושלים?

שעתיים אחר-כך כבר הבנו שגם על בסיס הידיעה הנכונה הזו, מישהו הולך לעשות קופה. באתרי ה'אינטרנט' נפוצו ידיעות על שינוי בגישתו של גדול זה וגדול אחר, בדיוק כפי שנטען בערמה ובהונאה בפשקווילים שהופצו בתיבות הדואר שלנו לפני שנה וחצי.

כמי שיש בהם אמונת חכמים אמיתית, שבעינינו אינה נופלת מהחיוב לשמור את השבת, אנחנו יכולים לקבוע בוודאות, שאף אחד מגדולי ישראל אינו מוכן להתפשר, חלילה, על קוצו של יוד מקדושת השבת, ולא יתמוך במי שהוריד את מספר החנויות שהוא מפעיל בשבת מ-47, אל רף ה-40. עד שלא תסגר החנות האחרונה בשבת לא יהיה לאף אחד מהם שיג ושיח עמו.

יחד עם זאת ברור, שכל צעד של יהודי לכיוון הנכון, מביא עמו תמיכה ועידוד מצד כל יהודי, והידיעה שהתפרסמה אתמול במדור הכלכלי של 'יתד נאמן' נועדה להגיע לידיעתו של ויסמן ולרכוש את ליבו.

כלל ראשון בעיתונות החרדית הוא שאם גדולי ישראל רוצים לומר או אפילו לרמוז דבר שהוא חשוב מאוד, ייעשה הדבר במקביל בעמוד הראשון של כל העתונים, או של עיתון פלג, אבל בכל מקרה בגליון יום ו'. ידיעה המתפרסמת ביום ד' בעמוד הכלכלי של 'יתד נאמן' אינה יכולה להיות יותר מהבעת שביעות רצון מתחילתו של תהליך התפכחות שיתכן ועובר על ויסמן, ומי שמציג אותו כיותר מזה אינו טועה כלל רק מטעה במכוון את הציבור.

מי ששם לב לכך לראשונה היתה אילנית חיות מ'גלובס'. בעיתון שהודפס אמש היא מדווחת שויסמן אכן סגר שני סניפים בשבת האחרונה, אך היא מבטלת את המשמעות הגורפת שאינטרסנטים בתוכנו רוצים לתת למהלך המתוקשר הזה. גלובס: "לגלובס נודע כי רק שתי חנויות של am:pm נסגרו בשבת (אחת מהן בתל אביב) וככל הידוע אין כוונה לסגור כעת סניפים נוספים".

היום כותב ה'דה מרקר' כי שני הסניפים האלה הם האחד ברחוב ירמיהו בתל אביב, והשני ברחוב סוקולוב ברמת השרון שנפתח רק לפני חודש. עדי דברת-מזריץ' ונתי טוקר שלנו, מדווחים בידיעה המשותפת כי "בענין מעורבים גם גופי המדיה החרדיים, בעיקר עיתון 'יתד נאמ'ן של הפלג הליטאי".

האם המעורבות הזו נובעת מהדאגה של ה'"מדיה החרדית" לחילול השבת בראש כל חוצות? - לא בהכרח. לפחות 'דה מרקר' רומז לסיבה אחרת: "כלי התקשורת החרדים נפגעו קשות מהחרם על שפע שוק לאחר שהרבנים אסרו עליהם לפרסם מודעות של הרשת והם מעוניינים שהחרם יוסר".

ישר ולענין.

בתקשורת החרדית מקווים שבקרוב יוכלו לשיר בכל שבת "אינטש על מחנהו ואינטש על דגלו"...
בהמשך מגיע ה'דה מרקר' לאותה מסקנה שאליה הגענו גם אנחנו כאן: "למעשה היום פחות מעשר חנויות מתוך יותר מ-40 חנויות סגורות בשבת.לכן מקורות במגזר החרדי אומרים כי בשלב זה לא יוסר החרם הבלתי רשמי של 'שפע שוק', וכי פרסום הידיעה ב'יתד נאמן' נעשה כצעד בונה אמון בין הצדדים, מתוך תקווה שהוא יביא לסגירה מלאה של הרשת".

ואז הגיע תורו של ה'מבשר'.

מה ראה הוא לנכון להזכר יום אחרי, בידיעה שראה בעמוד 10 של 'יתד נאמן אתמול, לפרסם אותה ברחבות לב ולשים אותה על ראש שמחתם הבוקר? שום הסבר לא יתקבל מלבד האמיתי והפשוט ש'מבשר' גילה כאן עוד הזדמנות להתגרות ב'גור', גם אם הוא יכול להוביל בכך ציבור שלם לתת ידו לתמוך במחלל שבת להכעיס בכ-40 חנויות שהוא מפעיל בשבת ברחבי ישראל.

שלא כמו ב'חלום' שלנו, במציאות ויסמן אינו החינוך העצמאי, השבת אינה ניר ברקת, ואנחנו איננו חסידי גור. ולמרות זאת, נמשיך להדיר רגלינו מעסקים וממקומות הפועלים בשבת, גם אם אנחנו נמנע בכך נתח פרסומי טוב מהתקשורת החרדית. יחד עם זאת, בהתאם לכוונתם של גדולי ישראל, נמשיך לעודד את צעדיו הראשונים של ויסמן בכיוון הנכון ולהתפלל שישלים את המהלך של סגירת החנויות כולם עד לכניסת השנה החדשה.

שנה של 'שפע' והצלחה.

הרב משה חיים לאו בבית הגריצילום: הרב משה חיים לאו בבית הגרי
הרב משה חיים לאו בבית הגרי''ש אלישיב. תמונת ארכיון


סל התרופות של רבנות ירושלים

אם רק הוטל על יעקב ליצמן להיות סגן שר הבריאות, כדי להכניס 'סל' לכל ה'שחקנים' שרצו על מגרש החיים וכדררו את הקפסולות היכולות להציל חולים אל מחוץ ל'סל הבריאות' הכל היה כדאי - עגמת הנפש על שתפקיד יו"ר ועדת הכספים לא ניתן לו, הברית בין דגל לשלומי אמונים נגדו, הדאגות מפני שפעת מקסיקו שקפצה עלינו דווקא בעת כהונתו, ואפילו הבדיחה, שנגזר עליו להשכים בכל בוקר, ולא רק באלול, ולרוץ לביקורת בתי החולים, משום שהשנה הוא חייב על פי מעשיו לומר סליחות לא רק בערב ראש השנה.

את רוב החברים המקצועיים בוועדת 'סל הבריאות' החדשה שמינה ליצמן, איננו מכירים. אבל על פי התגובות בעיתוני היום ניתן להסיק שגם בהם לא טעה.

ב'דה מרקר', משבחים הבוקר את בחירתו של ליצמן בפרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם, לעמוד בראש הוועדה ומגדירים אותה כ"הפתעה". אבל יותר ניתן לדעת עד כמה גדולה היא ההפתעה מתגובתם של האיגודים המקצועיים המאובנים שלא קיבלו ייצוג בוועדה הזו, אחרי שבעבר התפטרו ממנה והקימו מולה ועדת צללים.

לפתע גילה ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, כי "זה בעייתי מאוד שבוועדה אין כל ייצוג לשני המקצועות הרפואיים המרכזיים - משפחה וילדים שמכירים טוב יותר מכולם את הצרכים בשטח".

בדיוק בהפקרתם הרפואית של המשפחה והילדים מצא ד"ר בלשר לנכון להאשים את ליצמן. בוועדה הקודמת היתה נציגות שכזו, ולדעתו אז היא היתה בעייתית הרבה יותר.

ההחלטה המשמעותית ביותר של ליצמן היא מינוים של נציגי הציבור בוועדה. שניים מתוך השלושה הן נשים, האחת היא נורית דאבוש יו"ר מועצת הרשות השניה. למה דוקא היא? לסטלה קורין-ליבר מ'גלובס' יש הסבר לא מופרך: "אולי כי ליצמן חיפש אישה ורצוי עם קשרים בתקשורת". ונגיד, אז מה רע בכך, מי אמר שאסור לו? העיקר להקניט!

על בחירת נציגת הציבור השניה אין מי שיכול לערער. מדובר בד"ר ברכה זיסר, רעייתו של איש העסקים מוטי זיסר, שכל הווייתה הוא דאגה לחולים במסגרת בנק 'מח עצם' שהקימה ב'עזר מציון'. אם היא לא דואגת למשפחות ולילדים חולים, כפי שטוען ד"ר בלשר, באמת אין מי שידאג. וכשמדובר עוד באשה שהיא צאצאית למשפחת חסידי גור, נכדתו של הרב יצחק גרשטנקורן, מקימה של בני ברק, ודאי ודאי שהמינוי הזה מצוין.

ההפתעה הגדולה באמת היא הרב שישמש כנציג בוועדה. בוועדה היוצאת עוד סברו שזה חייב להיות רב מתקדם-"ניאו רפורמי" כהגדרת החרדים הלאומיים, ומינו את יובל שרלו. ליצמן החליט להחליפו ומינה במקומו, לראשונה בתפקיד רשמי, את הרב משה חיים לאו מנתניה, בכורו החביב של הגרי"מ לאו, הנושא שם אביו הגדול.

הרב משה חיים לאו, הוא כידוע אחד המועמדים ה'חמים' המוזכר לתפקיד רבה האשכנזי של ירושלים. האם יקדם אותו המינוי המחייב ברגישות מיוחדת, לתפקיד הרבני שהוא נושא אליו את עיניו? את זאת לא ניתן לדעת. מה שבטוח הוא שלהרב משה חיים לאו יש עכשיו כח ביד להביא מזור לרבנות ירושלים.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}