המתנה של בן-עטר לבניזרי: מחבת קטנה

עם הרב שמואל בן עטר, מקים עולם 'ערוצי הקודש', ששוחרר ממאסרו ב'מעשיהו' יום לאחר כניסתו של הרב שלמה בניזרי, לא יכולנו לקיים ראיון. על פי חוקי הכלא, הוא עדיין אסיר. אמנם בחופשה, אך עדיין אסיר, למשך כל תקופת השליש שנוכה לו מגזר הדין, עקב 'התנהגות טובה'. גם לאחר ששוחרר, בכל חודש עליו להתייצב בבית הכלא, ולחתום על נוכחות. הוא מחויב ללמוד בכולל - דבר שהיה עושה ממילא.

אבל אלו לא דברים שישברו את רוחו של בן עטר, לאחר מאסר בית של כשנה וחצי, עם מעקב אלקטרוני צמוד לגופו. רק בחצי השנה האחרונה למעצר הבית, הוא קיבל היתר לצאת לתפילות.

החיים אותם חווה בן עטר בכלא, היו קשים מאוד, מספרים מקורביו. ההשכמה מתרחשת בשעה ארבע לפנות בוקר. העמידה במסדר הדום עד לסיום ספירת האסירים, אורכת לעיתים זמן ממושך. לאחר מכן, כשהשינה ממנו והלאה, היה בן עטר עורך תיקון חצות יחד עם מספר אסירים. לאחר מכן היה מתארגן לתפילה בנץ החמה, שלאחריה היה סועד ארוחת בוקר, ויושב ללמוד.

השעות אותן בילה בתוך התא, היו קשות לא פחות. המחשבות על הריחוק מבני המשפחה, מביתו החם, מהילדים שמתגעגעים לאבא, הציקו לו בימים ובלילות. כאן הוא חלק חדר קטן עם שמונה אנשים, המוגדרים כ'דתיים'. חלקם כלואים עקב אלימות במשפחה, חלקם על גניבות, חלקם על פשעים אחרים. ואיתם אתה ישן, איתם אתה קם, ואיתם אתה חי. קשה הדבר עד מאוד.

במדי אסיר

קבלת הפנים לה זכה בן עטר באגף הדתי, נבעה מההתרגשות העצומה בקרב האסירים. היה אסיר שהגדיל לעשות, והתקשר לבן עטר ימים בודדים לפני תחילת המאסר, והודיע לו שכולם מחכים לו. מיד כשהגיע, קיבל בן עטר את תפקיד הגבאי בבית הכנסת.

עם הרב שלמה בניזרי, בילה בן עטר לילה אחד בלבד. כאשר הרב בניזרי הגיע לאגף הדתי, ערכו לו אסירי האגף קבלת פנים חמה, שהיתה באותה הזדמנות מסיבת פרידה מבן עטר.

האסירים אף ערכו 'הילולה', לרגל מלאות מאה שנה לפטירתו של ה'בן איש חי', שתאריך פטירתו חל ביום בו נכנס הרב בניזרי לכלא. הרב בניזרי נשא שם דברים בענייני אמונה, ולסיום שרו האסירים שיר שכתבו לכבודו של בן עטר, המגולל את התקופה בה שהה איתם ועודד את רוחם.

שעות ארוכות שוחחו הרב בניזרי ובן עטר. במהלך השיחה, הדריך בן עטר את הרב בניזרי ולימד אותו על החיים בכלא, על טיב האסירים. הוא המליץ לו למי להתחבר יותר, למי פחות, וממי כדאי לשמור מרחק.

בן עטר אף העניק לבניזרי את חפציו האישיים: מאוורר, מחבת קטנה, ומאכלים שונים שנותרו לו. כל זאת על מנת להקל על הרב בניזרי את ההסתגלות. בניזרי הודה לבן-עטר בהתרגשות, ואמר לו: "הייתי מעדיף לבוא שבוע לפני, רק בכדי שאוכל לקבל ממך עוד הדרכה ולשהות עוד במחיצתך".

תיאור מרגש שהגיע אלינו, ממחיש את קשיי ההסתגלות שחווה בניזרי מאז נכנס לכלא. הרב בניזרי, שהיה צריך להיפגש עם עורך דינו ביום השני לשהותו בכלא, החל לפסוע אל עבר היציאה מהאגף אל מקום המפגש.

אלא שאז ניגש אליו אחד הסוהרים, והתריע בפניו, שלפני כל יציאה מהאגף עליו ללבוש את מדי האסיר. בניזרי, שאינו רגיל לדברים אלה, חש הלם מוחלט. בלית ברירה הוא ניגש לתא, לבש את מדי האסיר המשפילים ופסע לאיטו לעבר עורך דינו, שהמתין בצידה השני של דלת האגף.

כל אדם שמחזיק בביתו מקלט רדיו מכיר היטב את שמואל בן עטר. הוא נכס לערוצי הרדיו החרדיים. עברו הלא רחוק כמנהל ערוצי הרדיו התורניים, הולך עדיין לפניו. עוד בטרם צאתו מהכלא, החלו ערוצי הרדיו להפעיל עליו לחצים כבדים, על מנת שישתלב בניהול ובהגשת תוכניות.

אבי מימרן, בתוכנית האקטואליה שלו, אף גילה את דעתו מפורשות, באומרו: "אני קורא לשמואל בן עטר לחזור אלינו". מנהל רדיו 'קול חי', אף התקשר לגורם בכיר בש"ס, וביקש ממנו כי ישפיע על בן עטר שיבוא ליטול חלק בניהול התחנה ולשדר תוכנית קבועה.

ערוצים שאינם חרדיים, שלחו גם הם את בקשתם לבן עטר, שישתלב בהגשת תוכניות. לדבריו, הוא סירב לכך מסיבות ברורות. כך שמי שהתגעגע אל הימים בהם נשמע ברמה קולו המלהיב של בן עטר בתוך הבית, בזמני הארוחות, בעבודות הבית, או סתם בעת נסיעה ברכב - לא רחוקה השעה שבה יישמע שוב קולו, אי שם באחת מתחנות הרדיו, על פני הסקאלה. לשם שינוי, הפעם זו תהיה תחנה חוקית.

אחרי כתב אישום בו כתב השופט על בן עטר כי הוא "אדם בעל דחף פנימי, עניין אידיאולוגי, ומסוכן לציבור" - שמואל בן עטר יוכיח שאולי דחף פנימי ועניין אידיאולוגי יש, אבל מסוכן לציבור כבר לא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!