ולייזער רוצה להקים 'שמירה'

הוא עשה את הדרך המוליכה מעפולה, בואכה כביש 6, אל עיר הבירה, רק כדי לצאת ידי חובת השתדלות. כשנכנס אל החדר, נשקף העצב מעיניו. הוא הביט בחברי הוועדה, היושבים סביב השולחן הגדול, ומראה פניו העיד בו כי אינו תולה תקוות רבות בתוצאות הדיון העומד להתקיים פה בדקות הקרובות.

ניגשתי אליו.

יהודי חרדי, לבוש בסרבל כחול, ועטור זקן ארוך. אברהם אוטמזגין שמו, והוא אחד משני העובדים החרדיים של מפעל קרייר תדיראן שבעפולה. 12 שנה הוא עובד כראש צוות בקווי הייצור, לאחרונה נכנס לעבודה של הפצת מזגנים, וכעת אין לו שמץ של מושג מה יעשה יום לאחר פיטוריו.

"אשתי לא עובדת, כי אין הרבה מקומות עבודה באזור", הוא מספר לי אחרי הדיון, מחוץ לחדר ועדת הכספים. יש לו ילד בן 11, בן יחיד. הוא משתכר שכר מינימום לשעת עבודה, אבל כל עוד הייתה עבודה הוא לא התלונן. עכשיו, גם את זה לא ברור שיהיה לו. "מבחינת התנאים, הייתי מאוד מרוצה", הוא משחזר בנימה של ערגה. "אנחנו רק שני חרדים במקום, אבל הצלחנו ברוך ה' להקים בית-כנסת לתפארת. התחלתי עם זוג תפילין אחד ליום מקרב העובדים החילוניים, אבל היום אני כבר מגיע בקלות ל-10". אל ועדת הכנסת הגיע לאחר התייעצות עם הרב שלמה עופר, שהורה לו לעשות את השתדלות המתבקשת.

מאז תחילת המשבר הכלכלי עלו לכותרות שמותיהם של כמה וכמה מפעלים, שנידונו לסגירה. את חלקם הגדול הצילה הממשלה כמעט ברגע האחרון. משום מה, בכל הקשור למפעל תדיראן, איש לא מיהר ליטול את האחריות ולעשות מעשה. עד שבא ח"כ הרב משה גפני והחליט להרים את הכפפה.

מצביעים לא יהיו לה, ליהדות התורה, מקרב עובדי המפעל. שני חרדים, 80-90 חובשי כיפות סרוגות - לא שיקול פוליטי-אלקטוראלי הוא שהביא את גפני להיכנס לעובי הקורה. זהו מנהגו הוותיק לדאוג לנושאים שהם לא תמיד בקלאסיקה החרדית, ולא בכדי הוא זוכה להערכה רבה בקרב ארגוני הירוקים. באשר בכל נושא גם בעל גוון ירוק או אחר, הוא מתייצב ותומך.

בעיצומה של הפגרה, רגע לאחר שהסתיימה מלאכת עריכת השיפוצים ושעריה של הכנסת נפתחו לקהל הרחב, החליט יושב הראש של ועדת הכספים לפצוח במסע דיונים ולצלול אל תוך-תוכם של הנושאים הבוערים.

לא רק בלתי אנושי

חברי כנסת רבים בחרו להגיע לדיון ולהביע הזדהות עם בעייתם של העובדים. אף לא אחד מהם, חרדי. מלבד יו"ר הועדה, כאמור.

"זוהי מכת מוות לעיר עפולה", אמר ח"כ ציון פניאן מהליכוד. האיש, שנכנס על המשבצת של איש הגליל והצפון, ניסה להסביר לנוכחים עד כמה עצובה היא סגירת המפעל. על הפרק עומדת קניית המפעל בידי חברת אמקור, אלא שהאחרונה מצפה למחוות מצד הממשלה.

ומה חושבת הממשלה בעניין? ובכן, האדישות בה דיבר ערן פולק, נציג האוצר, שהגיע במיוחד לוועדה, לא הותירה מקום לספקות. אין לממשלה כל כוונה להיכנס אל הביצה הזו. "אנו חיים בעולם גלובאלי" ו"ישראל מחויבת להסכמי הסחר", הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים.

"אין ממשלה בישראל?" - ניסה גפני להבין. "הממשלה משקיפה מהטריבונות ואינה עושה דבר כדי להציל את העובדים ואת המפעל?!" - ניסה להבין.

"שאלת שאלה מצוינת" - ציינה ח"כ שלי יחימוביץ, שניסתה שוב ושוב לחקור ולדרוש "כמה כסף בדיוק קיבלה תדיראן מהמדינה בשנים האחרונות".

מן הצד לחש אחד מיודעי הדבר: "המדינה סגרה עם סין על הסכם. היא מוכרת לנו מזגנים, אנחנו מוכרים לה מטוסים. לא תעזור כל ועדה, אין סיכוי שהממשלה תעזור לתדיראן".

והיו גם מילות הסיכום ה'יהודיות' בהן נוהג גפני לסיים את הדיונים. "מי שמכיר את מצוות התורה יודע שחייבים לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה", אמר. "אנחנו ערב החגים. זה לא אנושי לזרוק אנשים ככה לרחוב. הישיבה בצד, של הממשלה, היא לא רק בלתי אנושית כי אם גם מעשה לא יהודי".

הזדהות נגד המשטרה

וכאילו לא היו אלו ימים של פגרה, ניכרה התכונה בבניין הכנסת. ח"כים ושרים עלו וירדו במדרגות, נעים בין החדרים, חלקם ממהרים אל אולם המליאה.

25 חברי הבית חתמו על בקשה לכינוס דחוף של הכנסת, ויושב הראש, רובי ריבלין, נענה להם. על הפרק עמד בעיקר נושא האלימות, נושא שנידון גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אותה כינס בדחיפות דוד אזולאי לפני כשבועיים לאחר גל הרציחות ששטף את המדינה.

בין הנואמים היו גדעון עזרא ואבי דיכטר, שניהם שרים לביטחון פנים לשעבר, וכמובן גם השר הנוכחי, יצחק אהרונוביץ'. בין תמיכה בהקמת משטרה עירונית להתנגדות לצעד, נזרקו גם האמירות הסנסציוניות.

"יש לנו בעיה עם החרדים. אני קורא לגייס שוטרים מקרב האוכלוסייה הזו. כך גם עם האוכלוסייה הבדואית", קרא עזרא. "נלך לכיוון של שירות לאומי גם למגזר החרדי, שירות לאומי בשירות המשטרה", קרא גם השר אהרונוביץ'.

עם סיום דבריו נשמע גם נאומו של שר החינוך, גדעון סער. הוא דיבר על העמקת השורשים בבתי הספר, כשהוא טורח לפרט באלו שורשים מדובר: מורשת ז'בוטינסקי ובן גוריון, דברי ימי המחתרות וכיוצא באלו. את בתי הספר הוא מתכוון למדוד ולתקצב על פי הישגיהם. איך מודדים הישגים? ובכן, גם הלימודים קובעים, אבל גם האופן בו יכשירו את בוגריהם למוטיבציה מרבית לשירות הצבאי.

איך בדיוק תשתלב מערכת החינוך החרדית בדרך החדשה בה בחר ללכת? - ימים יגידו. חברי הכנסת החרדים קפצו ממקומם כנשוכי נחש ומיהרו להתייעץ זה עם זה בדבר התגובה ההולמת.

היו שם חברי הכנסת דוד אזולאי ואברהם מיכאלי מש"ס, שעשו את המאמץ, והגיעו למרות הפגרה. במפלגה האחות הגיע אפילו סגן שר הבריאות, העסוק מן הסתם בימים אלו בקדחת השפעת ובשילובה בפתיחת שנת הלימודים. יחד איתו נכחו גם גפני, מקלב ומוזס.

היה זה גפני, שבצעדים נמרצים עלה אל הדוכן וביקש לומר שתי נקודות חשובות. הוא תיאר בפני קהל מאזיניו את תופעת הפשע והאלימות בקרב בני הנוער. "אותי עזבו מקור מים חיים", ציטט מן המקורות, ומיהר לעבור אל הנקודה הבוערת הבאה: טיפול המשטרה בהפגנות בירושלים. "הציבור החרדי מתנגד נחרצות לאלימות כלשהי להפגנות הללו", אמר בטון נחרץ. "יחד עם זה, טיפולה של המשטרה במפגינים מעביר את הציבור החרדי המתון להזדהות נגד המשטרה".

כאשר ירד מן הדוכן ליוו אותו קולות צורמים של חלק מהח"כים, שירו לעברו צרור האשמות הנוגעות לציבור החרדי ולאלימות הבוערת בקרבו. קשה היה לשמוע במדויק את המשפטים, אולם הטון היה ברור במיוחד.

הם לא ממש אוהבים את הציבור המפגין.

אנשים חפים מפשע

כאשר אני שואל את ח"כ אליעזר חיים מוזס מה דעתו על הדרך הברוטאלית בה בחרה משטרת ישראל לפזר את ההפגנות בירושלים, הוא מבקש לפתוח במספר מילים נוקבות. "אני מגנה אלימות, מכל צד. המצב פה, בירושלים, הוא בלתי נסבל".

מתברר, כי ממקום מגוריו, בצומת בר-אילן ליד צפניה, הוא עוקב זה שבועות ארוכים אחר המתרחש, והוא אינו יכול שלא להזדעזע. "הצרה היא שמי שנעצרים הם לא פעם אנשים חפים מפשע, וזה קורע לי את הלב. לפני מספר שבועות נעצר שם יהודי חולה סכרת, שצעד לקונדיטוריה כדי לקנות לעצמו עוגות ללא סוכר. 4 חבר'ה זינקו לעברו, דחפו אותו אל הניידת ושלחו אותו אל תא המעצר. וזה מה שעצוב בעסק הזה. מי שיודע לזרוק זבל יודע גם איך לברוח ברגע הנכון. מי שנתפסים הם אלו שאינם קשורים לכל זה, אבל אינם יודעים לברוח.

"ההפגנות הללו הן לא על דעת גדולי ישראל, והשבוע התברר שגם לא על דעת העדה החרדית. התוצאות, מחרידות. פתאום אני שומע יריות באמצע הלילה, רימוני הלם, גז מדמיע, פצצות מסוגים שונים וירי מנשק חם באוויר. זה נורא ואיום. מדובר באזורים מאוכלסים באנשים, נשים וטף, במשפחות ברוכות ילדים".

• עשית משהו? ניסית לפנות לאהרונוביץ'?

"כן, בהחלט. הגשתי לו שאילתה רשמית ואני ממתין לתשובתו. עד כמה שאני מכיר את האיש מדובר באדם שאפשר לדבר איתו, הוא בהחלט בר-שיח, והשיח בין הצדדים הוא דבר מאוד חשוב לעשות אותו בעת הזו. ומעל הכול, חשוב לבלום את הנוער של השולי שוליים שבוחר בדרך של פיזור פחי אשפה ותמרות עשן כתגובה".

• מה דעתך על הצעתו של אהרונוביץ' לגייס את החרדים לשורות המשטרה?

"השר צריך לדעת שכל דבר שייקבע בדרך של כפייה, לא ילך. כמו שלא גייסו עד היום את בחורי הישיבות ואת הבנות, כך לא יוכלו לגייס איש למשטרה בלי רצון. הייתי במליאה כשאמר זאת, הייתה זו אולי דקה של זחיחות הדעת, אך ברור שזה לא יקרה. יחד עם זה, אני בהחלט חושב שחשוב להקים ארגון שמירה.

"הנה רק לפני מספר ימים אירעה פריצה אצל בתי וחתני הגרים באזור קריית בעלזא. בניגוד להרגלם להשכים קום, הם התעוררו משנתם העמוקה רק ב-10 בבוקר, לאחר שהורדמו בסם הרדמה.

"הפורצים כילו את הבית, לקחו את כל מתנות החתונה ויצאו עם שלל רב. לפני שיצאו נטלו גם שני כובעים ושני מעילים, כנראה כדי לצאת מחופשים לחרדים. נודע לי שפריצות דומות מתרחשות לעיתים קרובות מאוד, ואני כבר לא מדבר על הנזק הבריאותי שיכול להיגרם משימוש בסמי ההרדמה הללו, עד כדי סכנת חיים חלילה.

"באותו אזור, לאחר ריבוי פריצות, הקימו ארגון בשם 'השומרים', אבל עכשיו עברו הגנבים לאזורים אחרים. בנושא הזה יש אזלת יד רבה מצד המשטרה, שמגיעה, רושמת פרטים, ומעבר לכך כמעט אינה עושה דבר. אדרבה, אפשר להקים ארגונים מהסוג הזה בשיתוף פעולה עם השר אהרונוביץ'".

• גם שר החינוך לא טמן את ידו בצלחת, וכפי ששמעת הבטיח לתגמל בתי ספר המחנכים לשירות צבאי.

"שמעתי את הדברים הנוראים של שר החינוך. אבל הוא הרי רק שר אחד בממשלה, יש גם ראש ממשלה ויש גם את העבר. אני חתום על ההסכם שנעשה בשנת תשל"ה ולפיו תומכים בתלמודי התורה למרות שאינם מלמדים את כל מה שמלמדים בבתי הספר הממלכתיים וגם לא שרים את התקווה. הייתי באותה תקופה יו"ר איגוד מנהלי הישיבות".

מוזס גם מזכיר לשר החינוך את שאיפתו, שאינה סודית במיוחד, להפוך ביום מן הימים לראש ממשלה בישראל, ומציע לו כי "אין זה מן החכמה והתבונה לאדם הנמצא בתפקיד זמני לצאת באמירות מן הסוג הזה". לא מזמן ביקר במשרד התיירות, ויצא לו לראות את התמונות של שרי המשרד, תלויות על הקיר. "מדהים לראות כמה שרי תיירות התחלפו במשרד לאחר תקופות קצרות בלבד בהן כיהנו בתפקיד. שרים לא מחזיקים זמן רב במשרדים, והייתי מציע לסער לזכור זאת".

ובכלל, לפני הוא מטפל בבעיות הגיוס של החרדים, מציע לו ח"כ מוזס, בעל ניסיון בתחום החינוך, לטפל ברעות החולות בבית פנימה. "רק לפני מספר ימים, בדיון בועדת החינוך התרבות והספורט, העיד סער כי 40% מהמורים מרגישים עצמם מאוימים בידי תלמידיהם'. וזה ברור: רק אין יראת אלוקים במקום הזה, והרגוני. הנה העיד סער בעצמו כי לא חסר מה לעשות במשרד עליו הוא ממונה, ויפה שעה אחת קודם. לגבינו? ובכן, מה שלא הצליח בן גוריון לעשות, לא יצליח גם סער לעשות".

מילה של מוזס.

לתשומת ליבו של גדעון סער.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!