ה'עדה החרדית' חייבת הסברה מקצועית

'תעודת סל' ללא 'תעודת הכשר'

רק מספר שבועות חלפו מאז התבשרנו שסגן שר האוצר, יצחק כהן משס, עומד להגיש הישג מרשים לשולחיו - הכשר של 'בד"צ בית יוסף', וגם של בד"צים אחרים, להשקעות שונות שימצאו מתאימות לציבור שומר התורה והמצוות, ורק הם יומלצו להירכש.

אמנם המניות ואגרות החוב מתגלות, בכל יום מחדש, כמי שאוכלות אותנו ולא אנחנו אותן, אבל 'הכשרים' כבר חרגו מזמן מהדברים הנלעסים, ומה שמתאים לאקונומיקה ולאבקת כביסה בוודאי ובוודאי שצריך ללוות את ההשקעות הפיננסיות, העלולות להיות כרוכות באיסורי ריבית, ובשאר הסוגיות הסבוכות והמסובכות שב'חושן משפט', ואף באיסורי שבת.

אלא שהיום עשוי ה'הישג' הזה להתגלות כעוד תרגיל ביחסי ציבור, מול המציאות האמיתית המתהווה בשוק ההון.

סגן השר יצחק כהן, שהוזז ברגע האחרון ממשרד הדתות, אמנם מילט עצמו מהנזיפה שספג מחליפו השר יעקב מרגי - כפי שחשף אתר 'בחדרי חרדים' - על שלא הצליח עד עתה להשוות את מעמדו של הרב צ'יקוטאי, רבה של מכבים-רעות וחתנו של הגר"ע יוסף, לשל שני הרבנים הראשים האחרים של העיר מודיעין. אבל הוא עלול למצוא עצמו במצב מאוד לא נעים על שהטעה את ראשי 'בד"צ בית יוסף' ואת הציבור, להשלות עצמם כאילו הזמן פועל לטובתם בעניין ה'הכשרים'. הוא לא.

העיתון 'המודיע', שכתבו הכלכלי החרוץ אברהם גרובייס, העלה אותו על מסלול חושפי ה'סקופים' בתחום המשמים הזה, חושף היום בידיעת ענק, המתפרסמת במקום בולט בעמוד השער, כי בינתיים ההשקעות במדינת ישראל לא רק שאינן צועדות קדימה לקראת קבלת הכשר, אלא שאפילו השקעה מרכזית, שכבר יש לה הכשר, עלולה להפסידו בשל מהלכים לא צפויים ותקנה חדשה של הרשות לניירות ערך.

גילוי נאות: בחשיפה הבלעדית הזו של 'המודיע' אנחנו יכולים לשבח את ה'הישג' ואת צורת הצגת הנושא בלבד. הן אינן נופלות ממה שהיה עושה כל עיתון מכובד, כלכלי או אחר, בנושאים עקרוניים הנוגעים לקוראיו.

בהתייחסות העניינית, אין לנו התמצאות כלל, ואנו נאלצים להסתמך על מה שנכתב בידיעה עצמה. מניסיון העבר אנחנו יכולים לומר שניתן להסתמך על גרובייס, יותר מעל הבטחותיהם של שרים וסגני שרים לשולחיהם.

על פי הידיעה, "החלטה חדשה של הרשות לניירות ערך, מאיימת לפגוע במשקיעים על פי ההלכה. הרשות לניירות ערך החליטה לאחרונה, כי נכסי תעודת הסל יהיו בבעלות המשקיעים. במהלך זה מסלולי הכשרות להשקעה באמצעות 'תעודת סל' עלולים להיפגע, משום שבקרוב המשקיעים יהיו בעלים בפועל של הנכסים המושקעים במסלולים הכשרים".

מהי 'תעודת סל'? אל תשאלו אותנו. חיפשנו בבית סל עם תעודה ולא מצאנו. אבל 'המודיע' מנסה להעשיר את ידיעותינו בתחום, אם כי לא בהרבה הצלחה, והיינו מעדיפים, אם היה מעשיר ב'תעודות סל' את חשבונותינו, ולא את בור ההבנה הכלכלית שלנו, שעד עתה איבד כל טיפה.

'המודיע' במסגרת מיוחדת : "תעודת סל הן ניירות ערך, העוקבים באופן מלא אחרי מדדי מניות, שערי מטבע, סחורות ונכסים אחרים. כך שבמקום לרכוש את סדר המניות בעצמו, יש אפשרות לרכוש 'תעודת סל' (למי שיש אפשרות כמובן), העוקבת אחר המדד ומתחייבת לשלם למשקיע את התשואה של המדד המבוקש. במלים אחרות: מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בתום תקופה מסוימת בתוספת אחוזי העלייה במדד אחריו התעודה עוקבת, או בניכוי הירידה במדד הזה".

הבנו כל מילה, אבל בנפרד. צירופן למשפטים היא הבעיה. אבל היא לפחות לא כרוכה באיסורי תורה כמו השינוי בתקנות שוק ההשקעות שמפניו הידיעה החשובה הזו באה להזהיר, ובבעיות של היום זה גם משהו.

מסתבר שלמרות שקיים הבדל מהותי בין 'קרנות הנאמנות' ובין תעודת הסל, הרשות לניירות ערך קיבלה החלטה להפעיל בהן מנגנון דומה. הצעד החדש נותן למשקיעים מעמד של בעלים בנכסים, ולא של נושים שהנכסים משתעבדים לטובתם, מה שיוצר בעיה הלכתית מורכבת ביותר.

"בבד"צ העדה החרדית אכן מאשרים ל'המודיע' את הבעייתיות במהלך החדש ואומרים כי 'הוועד ההלכתי להשקעות ופיננסים' שעל ידי בד"צ העדה החרדית מודע ליוזמת הרשות לניירות ערך להפיכת מעמד המשקיעים בתעודות הסל לבעלים בנכסיהן" - נאמר בידיעה.

העובדה שלכל אורך הידיעה לא מופיעה פיסקה האומרת שמישהו מהח"כים של 'יהדות התורה' כבר נכנס לעובי הקורה ומטפל בבעיה מול שר האוצר שטייניץ בכבודו ובעצמו, נובעת ככל כנראה מכך שיו"ר ועדת הכספים, שזהו תחום עיסוקו, הוא משה גפני. להדביק לו טיפול בעניין שהילת חשיפתו תיזכר כמשוייכת לעיתון. מבחינתנו זה דווקא נותן אמינות לידיעה.

בד"צ העדה החרדית פועל בינתיים כמעט באופן בלעדי כגוף המעניק הכשרים להשקעות. 'ועד הפיקוח להשקעות ולפיננסים' שעל יד בד"צ העדה החרדית, אף מיתג עצמו לאחרונה, ובמקביל לפרסומים על הכוונה להצטרפות גופים נוספים, בעיקר 'בד"צ בית יוסף', לנותני הכשרות להשקעות,התקשר, בצעד יוצא-דופן, עם משרד פרסום ויחסי ציבור, המקרב את חשיבותו לתודעת הציבור, ומטמיע באמצעות פרסום מקרים מעניינים המונחים לפניו, את הצורך להישמר מפני איסורי תורה בענייני פיננסים והשקעות.

כמי שמתמצאים בתחום התקשורת, יותר מבכלכלה, מותר לנו לחשוב שגם הבסיס לידיעה ה'סקופית' החשובה המתפרסמת היום רק ב'המודיע' ניצוק באותו משרד חרדי ליחסי ציבור. אין בכך כל פסול. ככה עובדים היום הדברים.

השאלה היא רק אם זה טוב ל'עדה החרדית' בתחום הפיננסי, מדוע לא לאמץ את אותה השיטה לדברר ולהסביר בתקשורת ובציבור גם את הנושאים החמים האחרים ש'העדה החרדית' מובילה בימים אלה, שגם הם כרוכים באיסורי תורה, פיקוח נפש וחלילה חילול השם.

אגרות החובות של 'שפעת החזירים'

הנושא הכלכלי, התקיל אותנו לגמרי היום.

כותרת ענק בעיתון העסקים 'גלובס' שאלה אותנו האם 'שפעת החזירים' תחזיר את המיתון? ואנחנו נותרנו עם הלשון בחוץ.

מאיפה אנחנו אמורים לדעת? בשביל מה קיימת העיתונות הכלכלית?

אחר-כך נכנסנו לעובי הכתבה והסתבר לנו שגם ב'גלובס' לא יודעים מה תהיה השפעת השפעת הישירה על הכלכלה. לכותב הכתבה, שמחה סיגן, גם קשה להחליט מה מסוכן לנו יותר, השפעת או המיתון שהיא עלולה להביא עמה?

דבר אחד כן ברור: לא צפוי מיתון בשפעת.

"העולם מתכונן לשפעת החזירים, לא רק בהאצת קצב הפיתוח והיצור של חיסונים, אלא גם במסע שיווקי המיועד לתאגידים ועסקים, במטרה למנוע התדרדרות כלכלית שעלולה לעצור את תהליך היציאה ממשבר האשראי והמיתון. זו הפעם הראשונה בעידן שלנו, שהתקשורת המשוכללת יצרה באזז ההולך ומתעצם במימדים שלא נודעו עד כה, והוא מניע משרדי ממשלה וארגונים, לסייע באמצעים שונים לציבור להיערך לתרחישים מעוררי אימה".

מהם התרחישים האלה? - אתם שואלים - וחושבים שזו השפעת עצמה? לא בעיני עיתון כלכלי: "החשש העיקרי של המדינות ובראשן ארצות הברית, הוא דווקא הפגיעה העיקרית בכלכלה. אם אכן יתממשו התחזיות לפיהן מספר החולים יגיע בסתיו ובחורף הקרוב לממדים חסרי תקדים, עלולה להתעכב היציאה מהמיתון והוא עלול אף להחמיר".

רק אתמול, שלשום ולפני, קראנו באותו עיתון את הערכות שכבר יצאנו מהמיתון, אז איך יכולים כמה חיידקים לעכב את ה'יציאה'? כנראה שלכלכלה יש חוקים משלה, ובהתעטשות אחת היא מפזרת וירוסים ומוחקת את כל הערכות של יום האתמול.

כדי להמחיש לנו את גודל המצוקה האמיתית שהיא, לדברי 'גלובס' כלכלית ולא רפואית, מה שיכול להיות לו השפעה ישירה על הדגש בתפילה, האם לשים אותו על "מי בקיצו" או על "מי יעני"? - מביא לנו העיתון נתונים מעודכנים ומפחידים.

"לפי הערכות כלכלני דן אנד ברדסטריט, עלולה שפעת החזירים לגרום לירידה של כ-5% בתוצר המקומי שהם כ-35 מיליארד שקל! הנזק הישיר משפעת החזירים בארץ - במידה שתתפשט - מוערך בכ-3 מיליארד שקלים!"

נתקפנו בקוצר נשימה, כאבים בחזה, בלבול, ולפני שכהיפוכונדרים ותיקים זיהינו את כל סימני השפעת אצלנו, עברנו לעמודים הבאים של העיתון.

איזו פאשלה! איך קורה שעורך של עמוד אחד אינו יודע מה נכתב בעמוד אחר של אותו עיתון?
השאלה האם שפעת החזירים תחזיר את המיתון? - שעליה התבססה אותה כתבה, אינה רלוונטית כלל. לא רק לשפעת, גם ל'חזירים' עצמם, כבר יש השפעה כלכלית, ומאחר שהיא דוןקא חיובית בעינינו ולא שלילית, אין מצב שלא נספר לכם עליה.

בידיעה מוצנעת בעיתון מבשרת לנו אילנית חיות, שלא רק אגרות החוב של 'אפריקה ישראל' נקלעו לבעיה קשה, אלא גם אגרות החובות הלא קדושים של מה שאוכלים באפריקה, העלו ריח מצחין של קלקול אצל מי שרכש אותם.

חברת 'טיב טעם', מפיצת החזיר ומאכלי הטריפה המובילה בישראל, אמורה לפרוע בעוד פחות משלושה חודשים אגרות חוב בערך של 32 מיליון שקל ו"לפי שעה אין שום בטחון שטיב טעם תצליח לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות, לרבות פרעון לאג"ח" - נכתב ב'גלובס'.

ממש ציד של חזירוני בר.

לחברה של קובי טרייביטש, המחזיק ברוב המניות והדמות הדומיננטית בהפצת החזיר ל'תיאבון' במדינת היהודים, צפוי כנראה 'מוות' מתמשך שבמהלכו הוא אמור להפסיד גם את נכסיו אישיים.

טרייביטש, על פי הידיעה, כבר הודיע שמחוסר ברירה יזרים לחברה 15 מיליון שקל שיביא מהבית, כלומר רווחים אסורים מן העבר, אך יחד עם זאת יצא בהודעה לבורסה שאינה משאירה הרבה מקום להערכות מה הסיכוי שיצליח להמשיך ולהתקיים?

בהודעה נאמר: "המשך עמידתה של החברה בהתחייבויותיה השוטפות, לרבות ההתחייבות לפרעון אגרות החוב ב-30 בנובמבר 2009, מותנית בהמשך העמדת והרחבת מסגרות האשראי על ידי התאגידים הבנקאיים ובהצלחת החברה במימוש תוכניותיה העיסקיות".

אם הבנתם מה שאנחנו הבנו אזי השפעת ה'חזירים' על כלכלת ישראל היא ודאית ואינה מוטלת בספק. אבל לעומת מה שמשתמע מהמאמר הארוך שמתפרסם היום ב'גלובס', ההשפעה הזו תהיה דווקא חיובית ולא שלילית. הלוואי.

השר יעקב נאמן לא נאמן למקור

שר המשפטים יעקב נאמן לחוץ.

בתקופה הקצרה שהוא נמצא בתפקידו הוא הגיע להישגים לגמרי לא רעים מבחינתו - מינוי 2 שופטים חובשי כיפה לבית המשפט העליון, עוד משפטן דתי אחד, אבי ליכט, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכמה שומרי מצוות לבתי המשפט המחוזיים.

"מבחינתו", סייגנו, כי אנחנו עצמנו לא בטוחים בנחיצות הדבר. הניסיונות עם ארמונד לוי בעליון, השופט צמח במחוזי ושות' לא מצביעות בדווקא שעדיף לראות במשרות שכאלה בעלי כיפה. תשאלו את דה הרטוך.

בעצם אתם יכולים לשאול את נאמן עצמו. יהודי ירא שמים, אבל, כנראה ירא גם מעיתונאים.
כשחשבנו, כמו אחרים, שעוד ידו נטויה, והוא מייעד יהודים מאמינים טובים וראויים לעוד כמה תפקידים שבסמכותו להתערב בהם, הוא חטף רגליים קרות, ונבהל מהביקורת שהחלה להישמע עליו.

זה קרה אתמול.

ידיעת ענק של טובה צימוקי המשפטית הוותיקה, שהתפרסמה ב'ידיעות אחרונות' ידעה לספר כי מועמדו של השר נאמן לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג. סולברג הוא אחד מאלה שלא נבחרו, בסופו של דבר, לכהן בבית המשפט העליון.

מה גרוע כל-כך אם משפטן מוצלח ובעל רקורד, שתיפקד בעבר לצד כמה יועצים משפטיים לממשלה, מוזכר כמועמדו של נאמן לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה? כבר בכותרת המשנה של הידיעה ניתן היה למצוא את התשובה: "הוא צעיר (נורא ואיום) מתנחל (לפנות אותו מיד מהמחוזי!) דתי (שילך לצבא!)" ולמען האיזון הלא קדוש: "נחשב שופט יעיל ומעמיק".

דבר והיפוכו.

כדי לשלול לחלוטין את האפשרות, שכלל לא עמדה על הפרק, שנאמן אכן ימליץ על סולברג כמועמד שלו, גם אם הוא מתכוון למרוט את הנוצות מהתפקיד בקרוב, מעוררים ב'ידיעות' את כל תבוסני גב' בייניש להתנגד לכוונה וכותבים: "בייניש לא רצתה אותו לעליון, אבל עשויה לקבל אותו כיועץ המשפטי".

המגמה היתה מאוד שקופה.

במקביל לפרסומה של אותה ידיעה, והפעם ללא קשר לשר נאמן, התפרסמה ידיעה נוספת שבה נאמר שהפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, עשוי לקבל דרגת אלוף כצעד של הבעת הערכה מצד הרמטכ"ל אליו. למה גם זה צריך לעורר התנגדות? משום שמנדלבליט הוא...חובש כיפה שחורה שחזר בתשובה, מתוך הכרה אישית בהיותו בן 14 ונקשר לחצרו של הרב אשלג.

העיתונאי מתי גולן, האוהב לאכול דתיים לתיאבון, בעיקר אחר הצהרים, כאשר הוא כותב את טורו ל'גלובס', קישר מיד בין כל הפרסומים באותו יום, ניסה לפגוע בסיכוייו של הפרקליט הצבאי הראשי לקבל את התפקיד, ובעיקר דיגדג את נאמן גם בעניינו של מנדלבליט שאינו קשור בו. איש לא סופר אותו, וגם אנחנו פה לא נספק לו את ההנאה של התייחסות למה שכתב.

אבל הביקורת המכוונת על השר חובש הכיפה, שדואג למינוי דתיים, פעלה את שלה דווקא על שר המשפטים יעקב נאמן, ומי שנחשב בדרך כלל לאיש חזק ובלתי מתפשר, החליט משום מה להיכנע לה הפעם. קודם הוציא הודעה שהשופט סולברג הוא כלל לא המועמד שלו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. טובה צימוקי וקליקת בייניש יכלו לסמן וי. הם סחטו ממנו הצהרה שלא ציפו לה.

אחרי הצהרים, פנה גם להשתחרר מסטיגמת הדתי שדואג לטובת חובשי הכיפה יותר מלטובת המדינה. איך הוא עשה את זה? 'מעריב' של היום מספר לנו בידיעת ענק, המתפרסמת בעמוד הראשון: "יעקב נאמן חובש הכיפה יצא במתקפה נגד החרדים המפגינים בירושלים". לכאורה חיובי. גם אנחנו במדור זה יותר מגנינו את השאבב המתלהם. כך עשה 'המודיע'. כך עשה גם 'יתד נאמן'.

הבעיה היא שמגוף הידיעה, כפי שמתפרסמת על ידי דורית גבאי ב'מעריב', עולה שהוא לא גינה את המתפרעים החרדים, אלא את כל החרדים, אותנו, אתכם, ואת כל מי שתורתו אומנותו ואינו משלב בה שירות צבאי.

נאמן הופיע אתמול בישיבת ההסדר בשדרות ושיבח את תלמידי הישיבה שבוחרים לשלב לימוד תורה עם שירות צבאי. "אתם מקדשים שם שמים אמר" - ועד כאן הכל לגטימי.

'מעריב': "אלא שלאחר שסיים לשבח את קהלו, עבר שר המשפטים למתקפה חריפה נגד החרדים העומדים מאחורי המהומות בירושלים, תוך כדי הבלטת ההבדל, לדעתו, בינם לבין התלמידים המאזינים"

וכאן בא הציטוט מדבריו, שימו לב לניסוח: "רציתי להודות לכם על זה שאתם מקדשים שם שמים ברבים ולומר כמה הציבור במדינת ישראל מעריך את זה שאתם משלבים תורה עם אפשרות לשרת את מדינת ישראל.. בניגוד למה שקורה בירושלים שם מפגינים וגורמים לחילול השם יותר מאשר לקידוש ה'".

הכללה, מר נאמן, היא הדבר החמור ביותר, שממנה סבלת אתה עצמך בעבר, וגם בידיעות שהתפרסמו עליך אתמול. אפילו בכותרת של הידיעה שבה אנחנו עוסקים, הקפידו להדגיש שאתה חובש כיפה, מתוך מטרה לשייך אותך, מה שלא קורה בדיווחים השוטפים על שרים אחרים.

בירושלים לומדים עשרות אלפי תלמידי ישיבה שבחרו בדרך לגיטימית שונה מזו של תלמידי הישיבה בשדרות, שרק תורתם היא אמונתם וההפגנות האלימות אינן מעניינם. הם אינם מעורבים בהם. השמצת כולם והצגת כל מי שאינו משלב תורה עם צבא, כ'מחלל שם שמים' וכמפגין מתלהם, פסולה הרבה יותר ממה שעשו אתמול ב'ידיעות' לשופט המחוזי ה"צעיר, דתי ומתנחל" נעם סולברג - דבר שהרגיז אותך.

מי שידע לשתול ידיעה הבוקר בעיתונים, המרחיקה אותו מהביקורת התקשורתית, צריך לדעת גם להתנצל באותו מקום בפני כל תלמידי הישיבה בירושלים שהוא גרם להכלילם בעדת מפגינים מתלהמים ובין מחללי שם השמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!