רבנות י-ם: מקימי מעפר ד"ל? • סיקור מיוחד

הבטחתו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לציבור הדתי-לאומי ערב הבחירות האחרונות, עומדת לעלות לו במטבע קשה, וספק גדול אם יוכל לעמוד בהבטחתו.

ערב הבחירות התרוצץ יו"ר האופוזיציה העירונית דאז, ניר ברקת, בין מעוזי הציבור הדתי-לאומי, והפריח הבטחות: רבה הראשי הבא של ירושלים, באם אבחר לראשות העיר, יהיה דתי-לאומי. הקהל הדת"לי, שהורחק ממוקדי הכח העירוניים, ראה את הישועה לנגד עיניו ומחא כף למושיע.

חלפו מספר חודשים, ברקת נבחר וכרת ברית עם כל סיעות הבית. שותפותיו החרדיות, הלוטשות עיניים לתפקיד הרבני המכובד, נענו במחסום בלתי עביר. ברקת, נאמן להבטחתו, אומר בצורה הברורה ביותר: אני לטובת הציבור הדתל"י. אעשה ככל שביכולתי על מנת לעזור להם.

האם זה מרתיע את החרדים? ממש לא. ככל שחולף הזמן מתרבים המועמדים החרדים למשרה הנחשקת. אם הבחירות לא יערכו בקרוב, הרי שרשימת המועמדים תעלה בצמוד לריבית בנק ישראל, שהתחילה לטפס החל מהחודש.

כך או כך, בחוגים הדתיים-לאומיים לא חולמים. ועדה שהתכנסה מטעמם על מנת לבחור את מועמדם לרבנות העיר, בחרה ברב אריה שטרן. בהצבעה השתתפו 33 רבנים, מתוכם הצביעו 14 עבור הרב אריה שטרן ו-13 הצביעו לרב יוסף כרמל. לאחר מכן נערכה הצבעה שניה, בה נבחר הרב שטרן פה אחד.

הגוף הבוחר שמע במהלך היום את המועמדים למשרה, בהם הרב איתן איזמן – רב קהילת ישראל הצעיר קרית משה וראש רשתות החינוך צביה ונעם; הרב יוסף כרמל – ראש מכון ארץ חמדה; הרב דוד לבנון – רב קהילת נעם בגבעת שאול ואב"ד בירושלים; הרב נחום נריה – לשעבר ר"מ בישיבת הכותל; והרב איסר קלונסקי – רב שכונת גבעת מרדכי.

עיתוי הבחירה בעייתי משהו. לא ברור מה ראו נציגי הציבור הדתי-לאומי לקיים את הבחירות למועמדם כבר כעת, בו-בזמן שאין תאריך מוגדר בו תתקיים ההתמודדות על רבנות ירושלים. למה נחפזה להם הדרך? את השאלות הללו שואלים ביום שאחרי, בקול רם, מקורבי הרבנים שלא נבחרו. יש להם גם קונספירציה המסבירה את העיתוי המוזר.

לטענתם, יוזם הבחירות הינו גיסו של אחד מהמועמדים שעמד לבחירה (והפסיד על חודו של קול), שחשב שבקונסטלציה הנוכחית יש לו סיכוי טוב להעביר את בחירת גיסו בקרב חברי הגוף הבוחר. בסוף, הם אומרים, הוא גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מהעיר. לאמור: גם גיסו לא נבחר, וגם הביא לבחירת מועמד שסיכוייו להיבחר לרבנות העיר הוא פחות ממזערי.

בעוד במחנה הנבחרים – הזעם הולך וגובר, בשכונת קרית משה מצחצחים חרבות. שם, בשכונה הנחשבת למעוז הבלתי מעורער של החרד"לים בירושלים, הודיעו כי הם רוצים את הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, כמועמד לרבה הראשי של העיר. לטענתם, מלבד כושרו המופלא לכהן כרב עיר, הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר, מבין כל השמות שהועלו. מלבד זאת, רק אנשיו יכולים לרקום 'דילים' שקטים עם החרדים, או לכל הפחות עם החרדים מרחוב הקבלן.

מי שלקח על עצמו את ניהול המאבק, ופועל ללא לאות להצבתו של הרב יעקב שפירא כמועמד מוסכם של הציבור הדתי-לאומי לרבנות העיר, הוא האסטרטג אפריים שרייבר. שריבר, תלמיד מרכז הרב, המשמש בחיי היום יום כאסטרטג לחברות, אמר אמש (ה) לעיתונאי יענקי קצבורג ממוקד החדשות 'קו הציבור', כי הוא פועל להחתמת אלף רבנים מהציונות הדתית, על מנת לקבע את מועמדותו של הרב שפירא.

בראיון מקיף ל'קו הציבור' הוא הסביר, כי מועמדותו של הרב שפירא היא בעלת הסיכויים הגדולים ביותר, בהיותו מקורב לציבור החרדי, וחבל לבזבז את הקונסטלציה שנוצרה לפיה ראש העיר מחוייב לציבור הדתל"י על מועמדי סרק, חסרי סיכוי. הוא הוסיף, כי גם עם הרב שפירא יהיה המועמד היחיד, יזדקק הציבור הד"לי לרחמי שמיים. לטענתו, ברור שבסופו של דבר הציבור החרדי יציב מועמד אחד ויעמוד מאחוריו, ואילו הפילוג שיווצר בציבור הדתי לאומי יהיה בעוכריהם.

הוא מדבר גם על המועמד החרדי הגרי"ד גרוסמן. לדבריו, אם הרב גרוסמן יציג את מועמדותו הרי שהסיכויים של כל רב מהציבור הד"לי קלושים, עקב הפופלאריות לה זוכה גרוסמן.

הוא ממשיך ומסביר כי הוא אינו פוסק בשאלה מי הוא התלמיד חכם הגדול ביותר, אלא דן לגופם של סיכויים הקיימים במצב הנוכחי.

כך או כך, הבחירות לרבנות ירושלים עדיין אינן נראות באופק, אבל הקדירה הרותחת ממשיכה לבעבע, כשאליה נוספים כל העת שמות חדשים, הגורמים לסיר הלחץ עוד מעט קט להתפוצץ בקול רעש גדול.

יהיה מעניין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!