מוקדי הכוח בתזוזה
איך קורה שנותני הטון בישראל הינה קבוצה שולית בכלי התקשורת ובמערכת משפטית, בעוד כל הסקרים, המחקרים ותוצאות הבחירות מוכיחים כי רוב היהודים קרובים למסורת ולדת? • שי הורוויץ מציג הסבר
- ישעי'ה (שי) הורוויץ
- ח' אלול התשס"ט
- 2 תגובות
בישראל מתרחש תהליך מרתק. מקום המדינה, במשך מספר עשורים, מי ששלט במערכת השלטונית היו מפלגות השלטון (מפא"י , ובגלגולה המאוחר מפלגת העבודה). כאשר כוחם של ה"מפלגות הקרובות יותר לדת" עלה, עם המהפך השלטוני ב-1977, ומאוחר יותר עם הגידול בכוחה הפוליטי של ש"ס, החלה להתעמעם קרנה של המערכת הפוליטית ויכולת השלטון שלה. שינוי שיטת הבחירות, בעידוד קולני של התנועה לאיכות השלטון, רק הנציח את חוסר "המשילות" של המיעוט האליטיסטי והליברלי בישראל.
על מנת להמשיך ולהשליט על עם ישראל מדיניות ליברלית, מתירנית ואנטי יהודית, עבר מוקד הכוח לבית המשפט העליון. תופעת טבע יחידה מסוגה במדינות הדמוקרטיות, של שלטון עריץ שאינו נבחר וממנה את עצמו בכל פעם מחדש. שופטים שנכנסים לתפקידם ונמצאים שם עד פרישתם. אהרן ברק, הכהן הגדול של שלטון המשפט, הביא בשורה של אקטיביזם שיפוטי - התערבות בהחלטות ממשלה וביטול חוקים. דעותיו נחשפו לא אחת, אך הוא עשה הכול - גם באמצעות תרגילים פוליטיים - על מנת למנות את ממשיכת דרכו, דורית בייניש.
שלטון הימין החליט בקדנציה הקודמת לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, ולשנות את שיטת הבחירות - כאשר לא הצליח לבטל את השפעתו וכוחו של בית המשפט העליון, הממנה איש את רעהו - באמצעות תיקון לחוק, לפיו שופטים יתמנו רק ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים, ולא כפי שהיה עד לשינוי השיטה, ברוב רגיל. משני החוק לא חלמו כי הכוח של מפלגות הימין יגדל, כפי שצמח בבחירות האחרונות.
יוזם החוק, גלעד ארדן, יושב היום בוועדה ומתוסכל. החוק דווקא פעל נגדו. עתה תישמר ההגמוניה המשפטית, של אליטה משפטית הממנה את עצמה. והימין, כדרכו, מגלה אפסות כוחות מול התמרון ומול הלחץ של השמאל.
והנה עתה, לא הצליחו חברי הוועדה למינוי שופטים למנות את השופטים שרצו בתחילה, ונאלצו להתפשר. גם הפסיקה הענפה שהותיר אחריו ברק משפיעה על שיטת השפיטה בישראל במגוון של תחומים. השינוי, אפוא, עדיין רחוק מלהתקיים בדרך הטבע.
מה ההסבר לכך, ומדוע הקב"ה סובב את הדברים שנותני הטון במדינת ישראל הינה קבוצה קטנה ושולית בכלי התקשורת (המייצגת עמדות המיעוט) ומערכת משפטית (המייצגת ערכי המיעוט), זאת, כאשר כל הסקרים, המחקרים ותוצאות הבחירות לכנסת מוכיחות, כי רובם של היהודים בישראל קרוב למסורת ולדת הרבה יותר ממה שנראה מבחוץ ומהרושם שמערכות אלו רוצות ליצור?
ההסבר ההגיוני היחיד, וגם האמיתי כמובן, נמצא במקורות חז"ל. אחד המאמרים הבהירים והברורים בנושא נכתב בידי הגאון ר' אלחנן ווסרמן הי"ד, תלמידו של החפץ חיים. במאמר מרתק על אודות הנהגת עם ישראל באחרית הימים (שפורסם בקובץ אגרות ומאמרים תחת הכותרת "עקבתא דמשיחא") מתאר ר' אלחנן ווסרמן תהליך שבו אלו ששולטים בעם היהודי, הינם מיעוט שכהגדרתו הינם "ערב רב", ומובילים אחריהם את שאר העם כ"בהמה בבקעה".
הסיבה לכך כרוכה לתהליכים שבאים קודם לגאולה: "אם נרצה להשיג את מהותם של המאורעות בחיינו, עלינו לחפש אחרי פסוקים ומאמרים הנוגעים לתקופת עקבתא דמשיחא, ז.א. לתקופת המעבר בין גלות וגאולה. אם נשוה את הכתוב עם המתרחש, נראה בתורה כאילו באספקלריה מאירה את כל המוצאות אותנו ואת העילות הגורמות לידי-כך. כל הנאמר בפסוקים האלה נתגשם וכל המתגשם נובא עליו מראש".
בתחילה סוקר ר' אלחנן את ה"איזמים", העבודות הזרות שעבדו היהודים בדורות האחרונים "כל ענין וענין הנראה לו לאדם כגורם בלתי תלוי בדעת השי"ת ויכול להטיב או להרע, הרי הוא בכלל עבורה זרה", ובראשו הציונות הלאומית המתיימרת "לקומם עם עברי מחדש אשר ידע לנער מעליו את 'אבק הדורות הקודמים' שיכריז כוחי ועוצם ידי עושה לי את החיל.
"מעת שפרקנו עול התורה ממנו שרצו זרע עמלק בתוכנו ונתרבו בינינו המומרים להכעיס... וגם בארץ הקודש, אשר המתייוונים שמה הן אותם היבסקציה בעצמן (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית שרדפה את שומרי המצוות ולומדי התורה באכזריות אדירה), ואין שום הבדל ביניהן, רק שאלו כותבים ביידיש ואלו כותבים ומפטפטים בעברית, אבל על הללו והללו נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כיסאו שלם עד שימחו מן העולם... הדברים אמורים כאן רק על ראשיהן ומנהיגיהם, מוריהם ומדריכיהם, כתבניהם ודרשניהם - אלו הם מזרע עמלק העומדים בראש צבאותיהם להילחם נגד הקב"ה, אבל כל ההמון הנספח עליהם מזרע ישראל הולכים אחריהם כבהמה בבקעה... בארץ הקודש... רודפים באף ובחימה נוראה את המחזיקים בתורת ה'...".
מצד שני, בשורה משמחת לשמוע כי כל ילד שלישי בישראל (בגני הילדים) מתחנך בחינוך החרדי, ואחוז הגידול של החינוך החרדי בעשור האחרון עומד על 141% מול 3% בחינוך הכללי. זה מתחבר לדבריו של החפץ חיים, שהגר"א וסרמן הי"ד מביא, כי "כיום מתחוללים בעולם במשך תקופה קצרה שנויים אשר לפנים היו זקוקים למאות בשנים, רואים אנו כי גלגל הזמן מסתובב במהירות בזק, בין לילה ממש אירע מה שדרש לפנים זמן של דורות רבים..." - אז בין לילה הכל יכול להשתנות פתאום. בעזרת ה'.
על מנת להמשיך ולהשליט על עם ישראל מדיניות ליברלית, מתירנית ואנטי יהודית, עבר מוקד הכוח לבית המשפט העליון. תופעת טבע יחידה מסוגה במדינות הדמוקרטיות, של שלטון עריץ שאינו נבחר וממנה את עצמו בכל פעם מחדש. שופטים שנכנסים לתפקידם ונמצאים שם עד פרישתם. אהרן ברק, הכהן הגדול של שלטון המשפט, הביא בשורה של אקטיביזם שיפוטי - התערבות בהחלטות ממשלה וביטול חוקים. דעותיו נחשפו לא אחת, אך הוא עשה הכול - גם באמצעות תרגילים פוליטיים - על מנת למנות את ממשיכת דרכו, דורית בייניש.
שלטון הימין החליט בקדנציה הקודמת לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, ולשנות את שיטת הבחירות - כאשר לא הצליח לבטל את השפעתו וכוחו של בית המשפט העליון, הממנה איש את רעהו - באמצעות תיקון לחוק, לפיו שופטים יתמנו רק ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים, ולא כפי שהיה עד לשינוי השיטה, ברוב רגיל. משני החוק לא חלמו כי הכוח של מפלגות הימין יגדל, כפי שצמח בבחירות האחרונות.
יוזם החוק, גלעד ארדן, יושב היום בוועדה ומתוסכל. החוק דווקא פעל נגדו. עתה תישמר ההגמוניה המשפטית, של אליטה משפטית הממנה את עצמה. והימין, כדרכו, מגלה אפסות כוחות מול התמרון ומול הלחץ של השמאל.
והנה עתה, לא הצליחו חברי הוועדה למינוי שופטים למנות את השופטים שרצו בתחילה, ונאלצו להתפשר. גם הפסיקה הענפה שהותיר אחריו ברק משפיעה על שיטת השפיטה בישראל במגוון של תחומים. השינוי, אפוא, עדיין רחוק מלהתקיים בדרך הטבע.
מה ההסבר לכך, ומדוע הקב"ה סובב את הדברים שנותני הטון במדינת ישראל הינה קבוצה קטנה ושולית בכלי התקשורת (המייצגת עמדות המיעוט) ומערכת משפטית (המייצגת ערכי המיעוט), זאת, כאשר כל הסקרים, המחקרים ותוצאות הבחירות לכנסת מוכיחות, כי רובם של היהודים בישראל קרוב למסורת ולדת הרבה יותר ממה שנראה מבחוץ ומהרושם שמערכות אלו רוצות ליצור?
ההסבר ההגיוני היחיד, וגם האמיתי כמובן, נמצא במקורות חז"ל. אחד המאמרים הבהירים והברורים בנושא נכתב בידי הגאון ר' אלחנן ווסרמן הי"ד, תלמידו של החפץ חיים. במאמר מרתק על אודות הנהגת עם ישראל באחרית הימים (שפורסם בקובץ אגרות ומאמרים תחת הכותרת "עקבתא דמשיחא") מתאר ר' אלחנן ווסרמן תהליך שבו אלו ששולטים בעם היהודי, הינם מיעוט שכהגדרתו הינם "ערב רב", ומובילים אחריהם את שאר העם כ"בהמה בבקעה".
הסיבה לכך כרוכה לתהליכים שבאים קודם לגאולה: "אם נרצה להשיג את מהותם של המאורעות בחיינו, עלינו לחפש אחרי פסוקים ומאמרים הנוגעים לתקופת עקבתא דמשיחא, ז.א. לתקופת המעבר בין גלות וגאולה. אם נשוה את הכתוב עם המתרחש, נראה בתורה כאילו באספקלריה מאירה את כל המוצאות אותנו ואת העילות הגורמות לידי-כך. כל הנאמר בפסוקים האלה נתגשם וכל המתגשם נובא עליו מראש".
בתחילה סוקר ר' אלחנן את ה"איזמים", העבודות הזרות שעבדו היהודים בדורות האחרונים "כל ענין וענין הנראה לו לאדם כגורם בלתי תלוי בדעת השי"ת ויכול להטיב או להרע, הרי הוא בכלל עבורה זרה", ובראשו הציונות הלאומית המתיימרת "לקומם עם עברי מחדש אשר ידע לנער מעליו את 'אבק הדורות הקודמים' שיכריז כוחי ועוצם ידי עושה לי את החיל.
"מעת שפרקנו עול התורה ממנו שרצו זרע עמלק בתוכנו ונתרבו בינינו המומרים להכעיס... וגם בארץ הקודש, אשר המתייוונים שמה הן אותם היבסקציה בעצמן (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית שרדפה את שומרי המצוות ולומדי התורה באכזריות אדירה), ואין שום הבדל ביניהן, רק שאלו כותבים ביידיש ואלו כותבים ומפטפטים בעברית, אבל על הללו והללו נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כיסאו שלם עד שימחו מן העולם... הדברים אמורים כאן רק על ראשיהן ומנהיגיהם, מוריהם ומדריכיהם, כתבניהם ודרשניהם - אלו הם מזרע עמלק העומדים בראש צבאותיהם להילחם נגד הקב"ה, אבל כל ההמון הנספח עליהם מזרע ישראל הולכים אחריהם כבהמה בבקעה... בארץ הקודש... רודפים באף ובחימה נוראה את המחזיקים בתורת ה'...".
מצד שני, בשורה משמחת לשמוע כי כל ילד שלישי בישראל (בגני הילדים) מתחנך בחינוך החרדי, ואחוז הגידול של החינוך החרדי בעשור האחרון עומד על 141% מול 3% בחינוך הכללי. זה מתחבר לדבריו של החפץ חיים, שהגר"א וסרמן הי"ד מביא, כי "כיום מתחוללים בעולם במשך תקופה קצרה שנויים אשר לפנים היו זקוקים למאות בשנים, רואים אנו כי גלגל הזמן מסתובב במהירות בזק, בין לילה ממש אירע מה שדרש לפנים זמן של דורות רבים..." - אז בין לילה הכל יכול להשתנות פתאום. בעזרת ה'.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות