לא רק מצביע; הבחירה שלי - יהדות התורה

רבים מחבריי, חלקם חרדים כמוני (פחות או יותר), ואחרים שאינם שומרי תו"מ - תוהים על אופן הצבעתי. האמת, שלא ממש חשוב לי שיסכימו איתי, עם זאת, מכיוון שחשוב לי להיות פה לרבים אחרים - החלטתי לכתוב את הטור הבא.

לפני כשבועיים ישבתי לפגישה עם שני חברים, שניהם לא חרדים. באופן לא מפתיע, השיחה גלשה לעסוק בענייני השעה ובשאלה מה יתרום יותר להדחתו של נתניהו, הצבעה ל-"אמת" או לכחול לבן; בשלב כלשהו נשאלתי עבור מי אני מתכנן להצביע, וכשהשבתי שאצביע בעז"ה ג', ארבע גבות הורמו בתדהמה: אתה?! מה?!.

כך גם לא מעט מחבריי החרדים מתקשים להבין איך אדם כמוני נוהה אחרי העדר ומצביע למפלגה חרדית - הרי אני עוסק לא מעט בפרויקטים לאומיים לשילוב חרדים, בתעסוקה, בכלכלה ויזמות.

הרי ברור שהעסקנים החרדים הם אלו שמזיקים לתהליכים הללו. אני אקדמאי, משתתף בפעילויות עסקיות ואחרות מעורבות, גר בסביבה מעורבת, נותן את הדעת לעתידם התעסוקתי של ילדי - מה שאחרים אולי מכנים לפעמים 'חרדי חדש'.

אז נכון, זה אמנם נראה כדיסוננס הקשה להבנה, אך אנסה בכל זאת להסביר. כמובן שיש את הוראת גדולי הדור המהווה שיקול משמעותי, אבל בינינו - אנחנו יודעים למצוא תירוצים כשאנחנו באמת רוצים ולא רק כשמדובר בסמארטפון שבכיס.

יש גם את העניין של העזרה של הח"כים החרדים לכל פונה, אבל אני כן נותן לעצמי את הקרדיט שההצבעה שלי היא יותר מסתם הכרת הטוב ונטולת כל שיקול ממלכתי.

כותב השורות. צילום: באדיבות המצלם

לא כל מערכות הבחירות הצבעתי ל'יהדות התורה'. כשהייתי צעיר יותר, ממש הרגשתי איך אני נוקם במערכת בהצבעה למפלגה אחרת. כמובן שישנה איזו אידיאולוגיה נלווית בהצבעה למפלגה כזו או אחרת, אבל תכלס' - הרצון 'להראות להם' היה הדחף המרכזי.

מאז התבגרתי (מעט..), ולצד פיתוח תפיסת עולם פוליטית עמוקה יותר, הגעתי אף להשלמה נכונה יותר עם מקומי בתוך העולם החרדי. לאט לאט הבנתי שלא הכל שחור ולבן, וישנם תהליכים שאורכים זמן וגם אם אני רץ מהר, זו לא סיבה לשרוף את כל מי שנע בקצב אחר. או שלא נע כלל.

נכון, עמדתי בתחום הכלכלי שונה מאוד מזו של המפלגות החרדיות ולא עם כל התנהלותן אני מסכים. אבל בסופו של דבר, עולם התורה חשוב לי יותר מנוחות כזו או אחרת.

הייתי שמח לראות יותר שילוב של תורה עם דרך ארץ, אבל אני לא חושב שהדרך לכך עוברת בהתעללות במי שבחר להקדיש את חיו לתורה תוך הסתפקות במועט.

אני לא ממש מרוצה מהתנהלות מוסדות המדינה בכל מה שקשור לאספקת שירותי דת, ובכלל לא לגמרי בטוח מה עמדתי בנושא הפרדת דת ממדינה, עם זאת, אני בהחלט מעוניין שבנושאים אלו תושמע בעוז עמדתם של גדולי ישראל, גם אם בסוף נקבל החלטה אחרת.

הייתי רוצה לראות את החינוך החרדי מכין בצורה טובה יותר לחיי המעשה, אך מנגד, לא במחיר של פגיעה בהורים הבוחרים ללמד את ילדיהם לימודי קודש בלבד.

הייתי שמח, באופן כללי, לפחות התערבות של המדינה בחיי האזרחים, אבל אני לא מעוניין שהצעדים הראשוניים בכיוון יהיו כאלו הפוגעים באברכים ומשפחות חרדיות.

אני סבור כי דווקא צלילתי פנימה לתוך עולם החולין לצד קביעת עיתים לתורה, היא זו שסייעה לי לחדד לעצמי את ההבנה מה עיקר ומה טפל, הרחיקה אותי מעמדת הרגש של הכעס על עולם שלא פועל בדיוק על פי רצוני, והבנה שזהו ביתי, גם אם לא בדיוק בית הקרקע צמוד חצר ובריכה פרטית שחלמתי עליו, אבל עדיין ביתי שלי.

כשאני מסתכל על תוצאות הבחירות פעם אחר פעם, אני מבין שכנראה אני לא היחיד שמבין זאת.

הכותב הוא אהרון גפני, עוסק בשילוב חרדים בתעסוקה וכלכלה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!