מה עושות הפלסטיניות? סורגות כיפות

מאות נשים פלסטיניות, תושבות הכפרים הסמוכים לרמאללה, אורגות. שיטות האריגה, הטכניקות והדוגמאות עוברות מאם לבת, שמשמרות את המסורת. אך בניגוד למצופה, בכפרים הפלסטיניים ההלו לא אורגים כאפיות או מוצרי פולקלור מקומיים. התוצרת הפלסטינית, המשווקת לשוק הישראלי והאמריקאי היא דווקא כיפות סרוגות. את הסיפור חושף העיתונאי עמית כהן מהעיתון 'מעריב'.

צפונית-מערבית לרמאללה שוכן הכפר דיר אבו-משעל. הכפר הקטן, שמאכלס כ-4000 תושבים, ידוע בעבודות הרקמה המסורתיות שלו. בעבר נהגו אורגים פלסטינים לייצר כאפיות מסורתיות, אך כעת הביקוש למוצר ירד, מאחר שרוב ייצור הכאפיות עבר לסין, בגלל המחירים הנמוכים.

מי שלא נפגע הן אלו שבמשך שנים עבדו עבור שוק אחר: מרבית נשות דיר אבו-משעל מייצרות כיפות עבור הצי- בור הדתי בישראל ובחו"ל. כמעט כל בית בכפר מייצר כיפות, בתהליך שמוגדר על ידי הנשים מקור הכנסה לצד אירוע חברתי. "נשים כאן לא יכולות לשבת בלי לסרוג", אומרת אחת הנשים.

לדברי אחת האורגות היא מייצרת חמש כיפות ביום, שכל אחת נמכרת ב-12 שקל. "בלי עסקי האריגה האנשים פה יהיו מאוד עניים", אומרת אחת מהן. היא מספרת שלימדה גם את חמש בנותיה וכלותיה כיצד לארוג כיפות.

הקשר לסוחרים הישראלים נעשה דרך שישה סוחרי כיפות פלסטינים, שאוספים את הכיפות ומעבירים אותן לישראל. חלק מהכיפות מיוצא גם לשוק האמריקני.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!