מרתק: מה חושב המומחה על אופיו של ליברמן

ביקשנו לנתח את אישיותו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן על פי תווי פניו, עם המומחה החרדי לשפת גוף ותווי פנים ר' אליהו עזריאל מחבר רב המכר 'שפת הגוף והנפש'. שאלנו, האם אישיותו השתנתה או שמא הכול משחק פוליטי?

לליברמן יש פרצוף מרובע עם לסת מתרחבת, שפתו התחתונה עבה, עיניו גדולות אך קפואות, טון דיבורו קצוב ומונוטוני, שפת גופו כבדה ולא ספונטנית. מצחו גבוה ונוטה לאחור. הבעת פניו - פוקר [ללא הבעה], מבטו או חודר או בוהה...

מצד אחד תווי פניו ועיניו הגדולות מעידות על רגש רב ודחפים עזים, אך מאידך, הבעת פניו וטון דיבורו המונוטוני, מלמדים על נוקשות והדחקת רגשות.

כך נמצא שליברמן חי בקונפליקט. מצד אחד הוא בעל אופי חזק ונוקשה, ציני וקר רוח אשר לא מהסס לקבל החלטות ללא כל התחשבות, ומצד שני עיניו ושפתיו מספרות, על רגשות עזים ודחפים פנימיים ללא בקרה שכלית [בנוסף, ליברמן הוא אסטרטג מוכשר, רואה פרטים קטנים ונחוש מאוד בדרכו].

מה ההסבר לקונפליקט האישיותי?

ההסבר ההגיוני לכך הוא, שאביגדור ליברמן [ככל הנראה] גדל בבית עם חינוך נוקשה, ובאווירה אשר לא הסכימה לו לגלות את רגשותיו, אלא להדחיקן עד כאב, ויתכן גרמה לו לקהות רגשית. עם זאת ליברמן כנראה מודע לדחפים הרגשיים שלו ועל כן הוא מגן על עצמו בהדחקה מחשש להצפה רגשית. זהו למעשה מנגנון הגנה. עם זאת לחברים שמכבדים אותו, הוא זוכר טובה, ומעריך זאת בתוככי ליבו אך כמובן לא יגלה להם זאת בקלות.

עקב אישיותו הרגישה מצד אחד, והנוקשת מאידך, ליברמן מחפש תדמית של כבוד ומנהיגות, ולעיתים אף נתפס לעקשנות קטנונית. בד בבד נראה שליברמן יכול להתפייס מהר אם יורידו בפניו את הכובע, יכבדו אותו ויחמיאו לו. ניתן לומר שהוא למעשה חי בעיקר על כבוד, ואם מישהו יפגע בו ברמז או אפילו לא יחמיא לו מספיק, הוא ייקח זאת באופן אישי ללב ויפגע מכך עמוקות, אך הוא לא יראה זאת כלפי חוץ, אלא ישתמש במידה רבה של ציניות, כאמור, משום שרגשותיו מכוסים היטב עקב חינוך נוקשה.

על פי זה ננתח אותו עכשיו פוליטית.

 מכיוון שהוא ככל הנראה פגוע מנתניהו [סיבה של כבוד - כאמור] הוא לא ירפה עד שנתניהו ירד מהשלטון. על כן אם לגוש השמאל ביחד אתו יהיה 61 מנדטים, ניתן לומר כמעט באופן ודאי שליברמן יצטרף להימנע עם הרשימה המשותפת. זאת עקב תחושת הפגיעה שלו מנתניהו. (בנוסף, על פי ניתוח שפת הגוף של אימן עודה [ודבריו בראיון כלשהו] ניתן לקבוע שהם יתמכו בממשלה עם ליברמן, אף על פי שעודה אמר אחרת... כל זה עקב התנגדותם המשותפת לנתניהו כל אחד מסיבותיו שלו הוא.

לגבי היחס לחרדים, ליברמן בתוכו מודע שהם לא הכתובת להשתלחות ארסית, אך הוא משתמש בהם בלי למצמץ ככלי חבוט רק כדי לנגח את נתניהו. קרוב לוודאי שאם החרדים היו ממליצים על בני גנץ, הוא היה ממשיך להיות חברם הטוב, אך עקב אופיו המורכב הוא מתנתק מהרגש לצורך אינטרס רגשי ישן - תשלום על הפגיעה בכבודו.

על זה כבר אמרו חז''ל 'הכבוד מוציא את האדם מן העולם'...

הכותב: הרב אליהו עזריאל מחבר רב המכר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!