איך חושבים חיובי כשלא מרגישים שיש משהו אחד חיובי

יצא לך פעם להיות במקום מאוד נמוך רגשית ואז מישהו אמר לך – "תחשוב חיובי ותרגיש טוב יותר"?, והרגשת את העצבים עולים מבפנים כשאומרים לך את המובן מאליו?

הסיבה היא שהייתם במקומות שונים לגמרי רגשית, באנרגיה שונה לחלוטין, ולא יכולתם "לפגוש" זה את זה במנעד הרגשי.

אני מכירה אנשים שאמרו לאחרים "פשוט תחשבו חיובי", "תחייך/י" כשהאחרים היו מדוכאים.

ואז כשהם עצמם חוו ירידה באנרגיה והרגישו רע – הם פתאום הבינו. זה לא פשוט "לחשוב חיובי" ויהיה בסדר.

אנחנו יודעים שחשיבה חיובית משפרת את המצב, אבל איך חושבים חיובי כשלא מרגישים שיש משהו אחד חיובי להתחיל ממנו? אולי אפילו כשלא רוצים בכלל?

לכן תנועה הדרגתית על מנעד הרגשות יכולה להיות כל כך שימושית ועוזרת.

אברהם היקס יצרה מנעד רגשי שיכול לעזור לעבור מהרגשה רעה לטובה כמעט בכל מצב.

כשנזהה איפה אנחנו נמצאים רגשית על המנעד נוכל לנסות למצוא את המחשבות שיגרמו לנו לעלות במדרגה אחת מעל ולהרגיש טיפה טוב יותר. צעדי תינוק לקראת השמחה.

זהו מנעד הרגשות:

עבודה עם מנעד הרגשות:

לזהות איפה אני על המנעד
לראות מה הרגש שמעלי
לחשוב מחשבה בהתאם לרגש שמעלי ולנסות להתקדם אליו
לחזור על התהליך עד שמגיעים לאיזור הירוק – ההרגשה הטובה

הערות חשובות:

לפעמים המחשבה החדשה תעזור לנו לנוע במספר שלבים למעלה בסולם.
לפעמים שיחה עם מישהו/י נכונים יכולה לתת רעיון למחשבה שתקדם בסולם.
יש להקפיד להגיע לאיזור הירוק, לא להישאר באפור, כך שנהיה לפחות במספר 7.
אנו לא פועלים לפי הרמה שנמצאים בה, זהו תרגיל רגשי בלבד.
אנו מתקדמים במנעד עד להרגשה הטובה, תוך כדי אולי צוברים תובנות מחשבתיות,
וכשמגיעים להרגשה הטובה – רק אז מחליטים על דרך הפעולה בפועל.

דוגמה:

דקלה מרגישה מאוכזבת מבן זוגה עידן, הוא כל הזמן מאחר לפגישות שלהם, היא מאוכזבת וקצת עצובה מזה.

העבודה שלה:

1. היא מזהה שהיא נמצאת ברמה 12 על המנעד – "אכזבה".
2. מעל זה – רמה 11 – יש "הצפה/הלם".
היא חושבת על ההלם מכך שהוא לא מכבד את הזמן שלה, את הפגישה שלהם.
"איך זה יכול להיות שהוא מתנהג ככה?"
מעל זה רמה 10 – "עצבנות" – "זה ממש מעצבן אותי שהוא כל הזמן מאחר! הוא לא מכבד אותי.

מה נסגר? זה כל כך מעצבן שהוא חושב שאחכה לו עוד דקה אחת. נמאס לי מזה".

שמתם לב לשיפור בהרגשה? באנרגיה? (עלייה מ-12 ל-10).

כעת נעלה גבוה יותר:

רמה 9 – "פסימיות" – "יודעת מה?" (עדיין חושבת/מדברת עם עצמה) "כבר לא אכפת לי. אני אלך והוא יכול להגיע ולחכות לי הפעם. לא בא לי להשתעמם כאן” (כבר רמה 8).

"אני הולכת לעשות קניות במקום זה. ואני ממש בסדר עם זה". – כאן כבר עלינו ל"שביעות רצון" (רמה 7), ואולי אפילו קצת "העצמה" (שזאת רמה 1).

לסיכום:

למעשה אנחנו בודקים מה מעלינו במנעד הרגשי ובודקים מה המחשבה שתביא אותנו לשם.

ככל שרמת התחושה והאנרגיה עולות – כך אנו משוחררים וחופשיים יותר.

ושם – נהיה במצב רגשי בריא בהרבה לקבל מתוכו החלטות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!