המומחה לשפת גוף מנתח את המועמד בני גנץ

כמתמודד בכיר בבחירות הקרובות וכאחד שעלול להיות ראש ממשלה בעוד שבוע, ביקשנו ב'בחדרי חרדים' לתהות על קנקנו הפנימי והאישיותי של יו"ר 'כחול לבן' חבר הכנסת בני גנץ. האם הוא בעל אופי חזק שיכול לנהל מדינה כפי שהוא ומצביעיו הרבים חפצים או לא. וכן האם הוא טוב או רע לחרדים, והאם החיבור שלו עם יאיר לפיד עלול להיות מסוכן.

את השאלות הללו הציג כתב 'בחדרי חרדים' בפני אליהו עזריאל, מומחה לתווי פנים ושפת גוף ומחבר הספר 'שפת הגוף והנפש'. הצגנו בפניו שתי תמונות של בני גנץ, בתמונה אחת כשהוא במדי רמטכ"ל ובתמונה השנייה כשהוא נואם את נאומו הפוליטי הראשון. זאת בניסיון לדלות מתווי פניו ושפת גופו מעט יותר מידע על אופיו וכישוריו.

וזה מה שיצא על פי ניתוח תווי פניו: מעיניו הרכות רואים פקחות ואצילות, עדינות והתחשבות. אפו רחב, סימן לרגשנות, אולם שפתיו הדקות מעידות על אדם מאד שתקן מטבעו שלא מביע כה מהר רגשות. בד בבד סנטרו עגול סמל לאיש משפחה מאד חביב. ובנוסף ישנם קמטי צחוק לצד עיניו, הרומזים כי הוא טיפוס מאד מאד חייכן. ומאידך הסנטר מעט בולט עדות לנחישות וכח רצון.

מצד תכונות אופי, בני גנץ הוא אדם עדין ואציל, חייכן וחביב, חושש מעימותים אך בד בבד נחוש להשיג את שלו בדרכי נועם. אם תשמעו אותו מדבר בלוחמנות ותקיפות, קרוב לוודאי שה היה בהוראת יועציו ולא מצד החלטתו האישית, מפני שהוא יותר רך מטבעו.

גם שפת גופו מעידה שוב על אותה נחמדות וחוסר אסרטיביות.

בני גנץ בנאומו הפוליטי הראשון בעת הקמת מפלגת 'חוסן לישראל'. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

גנץ נואם הפוך מנתניהו. כשביבי נואם הוא אוחז בפודיום בשתי ידיו בצורה רחבה, וכך הוא משדר לתת מודע יציבות וחוזק, בפרט כשהוא מדגיש בעיניו ובידיו את דבריו. מאידך כשגנץ נאם הוא לא אחז בפודיום מחמת גובהו אלא נשען על יד אחת, גובהו הטמיר והדק, [בעת הנאום] הלך לרעתו, היות וכך ראשו נראה מרוחק מהפודיום הנמוך, והוא נראה תלוש ומנותק. כמו כן מבטו יותר בוהה וחולמני, ועיניו לא משדרות מספיק חוזק ואסרטיביות. תמונה זו משדרת חולשה ולא מנהיגות.

בנוגע להליכה, אומר ל'בחדרי חרדים' המומחה אליהו עזריאל, "כשהוא הולך הוא פוסע לאט ובעדינות, עם ראש נע ונד לצדדים ושופע חיוכים לכל עבר, הוא לא פוסע מהר ולא מביט מטה בכבדות כמו ביבי. הוא פוסע עם ראש ישר ומניע את ידו בקלילות. הליכתו מעודנת ומהוססת ועמידתו לא יציבה דיה".

כותב השורות, אליהו עזריאל

לסיכום: בני גנץ הוא אדם מעולה ביחסי אנוש. הוא אדם רך, נחמד ובעל מידות נוחות. יחסיו האישיים עם החרדים אמורים להיות חיוביים. אך בכל מה שנוגע לניהול מדינה נראה שהוא עדיין בתחילת הדרך. הוא עדיין חסר מנהיגות ואסרטיביות. אם הבוא ירכיב ממשלה עם החרדים יהיה ניתן לסחוב אותו לכל צד. החרדים ימשכו אותו לצד אחד ולפיד לצד שני. אך הוא ינסה למצוא את הדרך האמצעית לשלב בין השניים ולמצוא חן גם בעיני החרדים.

עם זאת, החשש הוא שבקלות רבה יאיר לפיד יסחב אותו אחריו [מחמת אופיו האסרטיבי של לפיד]. אך גם כן ניתן לחזות שאם תהיה התנגדות ביניהם לאחר הבחירות, יש סיכוי סביר שהאיחוד הזה לא יחזיק מעמד זמן רב, בגלל היעדר דרך ברורה במפלגה או עקב אכזבה אישית.

מכל מקום יכול להיות מצב שייבחר ראש ממשלה נחמד ורך, ללא אופי חזק לניהול מדינה [ובפרט מדינה כה מורכבת המוקפת באויבים]. ואנו, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.

אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!