כשהמשפט והצדק לא נפגשים

בימים הקרובים צפו למתקפה חרדיפובית חדשה. הגר"ע יוסף שליט"א אמר (התקשורת הישראלית כולה מגדירה את הביקורת כ"התקפה חריפה"), כי בית המשפט עשה "משפט עוול מעוות" להרב שלמה בניזרי.

עתה צפו למאמרי דעות, הגיגים, פרשנים משפטיים, כתבות, פוליטיקאים, ראשי מכונים לדמוקרטיה שידברו על ה"פגיעה בדמוקרטיה", "שלטון החוק" וכו' - כל הסיסמאות הבנליות שבהן משתמש השמאל הישראלי והאנטי חרדי. אין בכך חדש.

אנחנו לא רוצים סיסמאות. אלא יצאנו לבדוק האם הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון בנושא ערעורו של הרב שלמה בניזרי, הוא משפט צדק? והאם אדם חרדי ועל אחת כמה וכמה איש ציבור חרדי יכול לזכות למשפט צדק בהיכלי בית המשפט העליון בישראל?

ובכן בדיקה מעמיקה, אחת שנעשתה בחודש האחרון, והקודמת שנעשתה לפני מספר שנים, מגלה כי הטענה שבית המשפט העליון מפלה אנשים חרדים לרעה וכי בתי משפט מחמירים בעונשם של חרדים, הינה טענה מבוססת על מידע ונתונים.

בעבר הייתי מעורב במחקר שבדק את עמדות שופטי בית המשפט העליון. מחקר מנוף שהקיף פסיקות בג"ץ במשך 9 שנים, במהלכה נבדקו למעלה מ-15,000 פסקי-דין ומתוכם פסקי הדין הנוגעים לנושאים דתיים. המחקר הוכיח כי 80% מפסיקות בג"ץ בנושאי דת ומדינה הן בניגוד גמור לדת וכי הפסיקות השליליות גדולות פי 9 מהחיוביות, זאת במסגרת המגמה הקיימת בפסיקות של בית המשפט העליון לפיה בנושאים הקשורים לדת או לדתיים בית המשפט נוקט עמדה נגדית - גם כאשר מדובר בזכויות יסוד.

כמו כן, המחקר מצא מתאם מובהק בין עמדות אישיות של השופטים בנושא דת ומסורת לפסיקותיהם בנושאים אלו. שופטים דתיים בהרכב פוסקים בדרך כלל הפוך מעמיתיהם החילוניים וזאת למרות שאלה וגם אלה נסמכים על לשון החוק ומוצאים סימוכין לפסיקות שונות, באותן עתירות, מאשר עמיתיהם. יוצא איפוא, ששופטים, כבולים להשקפת עולמם האישית, בבואם לתת פרשנות לחוק, לעיתים גם נגד כוונת המחוקק.

אלו הנתונים לגבי בית המשפט העליון, שהוא היחיד בעולם המערבי, שבו אין הגבלה וביקורת כלשהי על בית-המשפט ורבות דובר (ועוד ידובר) על היותו מועדון סגור, בו חבר מביא חבר (השופטים ברובם הגדול בעלי עמדה מונוליתית), באמצעות בחירות בוועדה לבחירת שופטים בה השופטים שולטים על המינויים של השופטים שימונו במקומם.

אך מה לגבי מערכת הענישה של בתי המשפט? ובכן, עד היום לא נעשה מחקר בנושא. אך לאחרונה ניתן גם להעמיד את הסוגיה הזו למבחן - באמצעות מערכת חדשה שפיתח האתר המשפטי "נבו", המפלחת את גזרי הדין שניתנו בישראל בעשר השנים האחרונות.

בין השאר מאפשרת מערכת הענישה "נבו" שנחשבת ליחידה מסוגה בעולם, לגלות את העונש הממוצע הנגזר בכל סוג של עבירה פלילית בישראל. עיון מהיר במערכת חדשנית זו מגלה, כמובן, כי העונש הממוצע הנגזר על אנשים חרדים הוא הגבוה ביותר במערכת. כך, למשל, תקופת המאסר הממוצעת בירושלים על הריגה עומדת על 5 שנים, 3 חודשים ו-18 יום. עם זאת, מי שקיבל את העונש הגבוה ביותר הוא ישראל ולס החרדי.

כמו כן, העונש הממוצע על קבלת שוחד הוא שנה ו-10 חודשים וקנס של 52,000 ₪, כמובן אלו שקיבלו את העונש הגבוה ביותר, חרדים כמובן: אריה דרעי שנשלח ל-3 שנות מאסר, וח"כ הרב שלמה בניזרי (שבערכאה הנמוכה נידון לשנה ו-6 חודשים) ובית המשפט העליון החמיר בעונשו ל-4 שנות מאסר – העונש הגבוה ביותר שנגזר על עבירה זו (באותו יום שהורשע, הורשע ח"כ הירשזון, קיבל עונש דומה על עבירה חמורה הרבה יותר). מדובר אגב בתקדים: מעולם בית המשפט העליון לא שילש עונש של ערכאה נמוכה יותר בעבירה זו. בשני המשפטים, של בניזרי ודרעי היו הרבה תקדימים משפטיים. גם בסיפורו של דרעי וגם אצל בניזרי השופטים לא פסקו על פי ראיות אלא ע"פ עד מדינה אחד בלבד.

גם פסק הדין של שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי שביטל את הזיכוי שהעניק השופט דרורי לאברך בפרשת הקופאית הינו יוצא דופן. בדרך כלל, שופטים בערכאות עליונות לא מבטלים פסקי דין, בפרשיות מסוג אלו. היה מקרה הפוך שבו השופט אדמונד לוי ביטל הרשעה של שודדים אלימים לאור העובדה שזו הייתה להם הרשעה ראשונה. אבל הם לא היו חרדים.

יצוין, כי מדובר גם בגישה מחמירה במיוחד של הפרקליטות שנוהגת בחומרה יתירה באנשים חרדים הנופלים ברשתם. לא פלא ששופטי השלום והמחוזי בירושלים ראו בעין לא יפה את הקפדנות והדקדוק וההחמרה של הפרקליטות מול האם ממאה שערים, שחוץ מלבקש לתלותה בכיכר העיר, ערערו וביקשו החמרה והקפדה והענשה באופן חסר פרופורציה. והפרקליטות, היא זו שלא הסתפקה בעונש שהושת על הרב בניזרי, לאחר עינוי דין ממושך וביקשה להטיל עליו מאסר ארוך יותר. גם כאן מדובר בתקדים.

ההסבר הפשוט ביותר לאיפה ואיפה הנהוגה במערכת המשפט בישראל כלפי החרדים, אינה אלא שנאה טהורה. "חרדיפוביה".

סקר שפורסם בעיתון "הארץ" לפני שבוע מראה כי החרדים בישראל היא הקבוצה השנואה ביותר באותם אחוזים כפי ששנואים הערבים. אבל בעוד שלשנוא ערבים זו גזענות לשנוא חרדים זו נאורות.

הסבר עמוק יותר לתופעה זו, טמון בתהליכים של עקבתא דמשיחא לפי תורתו של הגר"א ווסרמן הי"ד.

אך על כך במאמר הבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!